אני מוצאת שיש הרבה טעויות בתפיסה שלנו את בני האדם.. הרב קוק כותב.. "שבן אדם מסיים את העולם הוא בקושי
אני כבר כמה שבועות מסתובבת עם המושג "להיות את" בתוכי, משתמשת בו עם חברות, משפחה, תלמידות ובקבוצות.. וככל שעובר הזמן,
הרבה פעמים אנחנו שומעים סביבנו, דברים קשים שקורים לאנשים.. מחלות, פיגועים, ודברים שממש קשה לשמוע ולהכיל.. הידיעות האלה מתחלקות לשני
אחרי שגירשנו את החושך מהחיים שלנו.. או לפחות אנחנו כבר מוכנות להתמודד איתו. אפשר ליצור לנו בית שנרגיש בו הכי
באמת באנו לגרש את החושך מהחיים שלנו. זה לא רק בשיר, ולא רק בחנוכה.. הבעיה שאנחנו לא יודעות את זה,
מכורה למסך? מחכה בערב שהילדים כבר ילכו לישון כדי שתוכלי לשבת עם הסדרה שלך..? באמצע היום את בודקת כל רגע
כלי נגישות