להרגיש טוב
מבפניםגם כשהמציאות לא מסתדרת

חוויות הילדות ואירועים שלא בחרנו ולא הזמנו עשויים לעצב את התפיסות שלנו על החיים. מתוך חוויות מורכבות אנחנו עלולות להסיק שהעולם אינו בטוח, שצריך להיות תמיד בשליטה או שאי אפשר לסמוך. תפיסות שנוצרו כדי להגן עלינו בעבר יכולות להמשיך לנהל אותנו גם כשהן כבר מצמצמות ומכבידות עלינו.

בקשר הזה נלמד לזהות את המסקנות שאנחנו מביאות אל המציאות ולהכיר את ״שפת המציאות״ כפי שאני מלמדת אותה: להתבונן במפגש עם אירועי החיים ולשאול מה הוא מעורר בנו, מה הוא מאפשר לנו להבין ואיך נוכל לבחור ולפעול בצורה בריאה ומשרתת.

כך נוכל לפתח אמון בחיים, להפחית את הצורך להתגונן ולשלוט בכל מה שקורה, ולגלות אפשרויות להתפתחות גם בתוך מציאות שלא רצינו.

לפעמים מתוך מה שעברנו אנחנו מגיעות למסקנה שמשהו בנו אינו מספיק טוב. אנחנו מתמקדות במה שחסר, משוות את עצמנו לאחרים ומתרגלות לדבר אל עצמנו בביקורת. עם הזמן קשה יותר לראות את הכוחות שלנו ולסמוך על עצמנו.

בקשר הזה נחזור להכיר בזהות המקורית שלנו כנשמה בעלת ערך, ונלמד להזין את העולם הפנימי שלנו. לצד זאת נכיר את היכולות, הכישרונות, התכונות והיתרונות הייחודיים שקיבלנו.

נלמד לשוחח עם עצמנו בכבוד, להקשיב לרצונות שלנו ולהיות חברה טובה לעצמנו גם כשקשה. מתוך ההיכרות הזאת נוכל לראות את הטוב שבתוכנו, לתת בו אמון ולהביא אותו לידי ביטוי.

אל מערכות היחסים שלנו אנחנו מגיעות גם עם החוויות והמסקנות מהעבר. לפעמים אנחנו מפרשות תגובה בהווה דרך פגיעה ישנה, חוששות מדחייה, מרצות כדי לשמור על הקשר או נעשות תלויות באישור של האחר. אנחנו עשויות להשתוקק לאהבה ולעזרה, ובכל זאת להתקשות לבקש ולקבל אותן.

בקשר הזה נלמד להבחין בין מה שמתעורר בתוכנו לבין מה שמתרחש במפגש עם האדם שמולנו. נתרגל לבטא רצונות ורגשות, להציב גבולות, לבקש ולקבל, ולזהות מה באחריותנו ומה שייך לאחר.

כך נוכל להיות נוכחות יותר בתוך הקשר, לתת מקום גם לעצמנו וגם למי שמולנו, וליצור אפשרות לקרבה מתוך כבוד ובחירה.