מחמאות,
הפתעות,
מתנות,
נתנו לי יחס,
הזמינו אותי,
אמרו לי שלום,
זה מאוד כיף לקבל את כל זה,
אבל מה קורה כשזה לא מגיע?
האם אנחנו מתערערות?
האם אנחנו תלויות בזה?
איך אנחנו בונות את עצמנו כך
שמצד אחד נקבל את כל אלה באהבה,
ומצד שני לא נהיה תלויות בזה?
כשמגיע מגיע כשלא לא.
כדי לבנות את עצמנו כך
אנחנו נצטרך להבין משהו.
כשאנחנו עושות משהו בשביל מישהו אחר,
אנחנו בדרך כלל מצפות ליחס כזה או אחר חזרה.
אם נבין שכל דבר שאנחנו עושות בעולם,
אנחנו נבנות ממנו,
זאת אומרת שהפעולה עצמה,
נותנת לנו ובונה בנו משהו,
לא נהיה תלויות לעולם ביחס של האחרים.
אנחנו דואגות כבר לעצמנו,
כשאנחנו עושות את הכל בשבילנו.
אנחנו מכינות ארוחת צהריים,
אנחנו מכינות כי אנחנו רוצות שיהיה לילדים שלנו אוכל חם.
זה בשבילנו.
אנחנו שוטפות כלים,
כדי שבבית שלנו יהיה נקי ונעים.
אנחנו מספרות לילדים סיפור לפני השינה,
כדי שהילדים שלנו יהיו מטופחים וחכמים.
כשאנחנו יוצאות לעבודה,
זה גורם לנו להתאוורר, לפגוש אנשים,
לקבל משכורת כל חודש כדי לממש את מה שאנחנו רוצות.
מים, חשמל, אוכל, בית חם ועוד פינוקים.
כשיש לנו יום הולדת,
כדאי שנפנק את עצמנו במשהו שאנחנו רוצות,
ואז מה שיגיע בהמשך מהאחרים יגיע..
אבל אנחנו לא תלויות.
אנחנו האחראיות הבלעדיות לעשות לעצמנו טוב.