7 השבועות והמידות שמכשירות אותנו למלוך על החיים שלנו- ימי ספירת העומר..

כמה פשוט לנו לפעול כשהמטרה ברורה..
איך קל להתכוון כשאנחנו יודעות בדיוק למה..
כמה אנחנו רוצות להתקדם, להתפתח, וכמה זה מורכב..
לא תמיד ברור איפה השביל, על מה עובדים, מה רואים,
מבינים ומפתחים בדיוק..
ימי ספירת העומר הם 50 מדרגות ברורות להתפתחות..
7 שבועות..
כל שבוע נושא ברור להתמקדות ולהתקדמות..
כשהמטרה היא התעלות מעל פני השטח..
להשקיף מלמעלה, מגבוה ולהיות שותפות ביצירת החיים שלנו..
החיים ברמת השטח מאוד שואבים..
אנחנו כל הזמן פותרות בעיות, רצות, מסדרות, לחוצות,
קצת שוכחות לחיות.. (לא בטוח שאנחנו יודעות מה זה אומר..),
החיים מנהלים אותנו, אז אנחנו מתקשות ליצור את החיים שאנחנו רוצות..
ימים אלה מראים לנו איזה מידות בדיוק צריך לפתח בתוכנו,
על מנת להיות שותפות בבריאת חיינו, למלוך על חיינו..
המידות האלה הם מידותיו של הקב"ה, וצורות ההתבטאות שלו בעולם..
הניסיון להידמות לו מקרב אותנו אליו, אל עצמנו, אל המרכז שלנו, אל העיקר..

7 השבועות והמידות למלוך על החיים שלנו..

חסד..

על מת לחיות את החיים שלנו בצורה מאוזנת מבחינה נפשית,
אנחנו צריכות להשפיע מתוכנו אל החיים סביבנו..
אנחנו צריכות לתת, לא כי אנחנו חייבות..
כי אנחנו משפיעות..
גם הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב..
כך אנחנו מטיבות ומשפיעות סביבנו..
כל סוג של נתינה, חסד, הטבה, בכסף, בזמן, בהקשבה לזולת, בהבנה..
להיות אנשים שרואים את הכלל, ומשפיעים את התכונות שקיבלנו לעולם..
זה יוצר לנו חיים משמעותיים, בהם אנחנו משמשות כצינור להעברת שפע וטוב..
לכן כל פעולה שאנחנו עושות, צריכה להיות ממקום של השפעה, נתינה והבאה של עצמנו לידי ביטוי..
זה מאוד מפתח אותנו ואנחנו זקוקות לזה מאוד..
להרגיש שצריכים אותנו, שאנחנו משמעותיות, שאנחנו מביאות את עצמנו לידי ביטוי, עוזרות ותורמות..
הפוך מהמקום הזה שאנחנו הולכות לאיבוד כי אנחנו חייבות, אין ברירה,
לחץ, ריצה ותחושה של קורבנות על כל מה שיש לנו לעשות..
אנחנו ממילא שם באיזה שהיא צורה, רק צריך לשנות את ההסתכלות מחייבת ומוכרחה,
למשפיעה את הטוב שלי, והיחס השונה הזה משנה הכל..
כדי לבנות ולחיות בתוך עולם חסד- עולם חסד יבנה..
גבורה..

אנחנו צריכות לפתח את תכונת ההתגברות בתוכנו..
אנחנו רוצות לפתח בעצמנו כל כך הרבה דברים,
יש לנו מטרות מפה ועד להודעה החדשה ואנחנו רוצות להתפתח..
בשביל זה אנחנו צריכות ללמוד להתגבר בתוכנו, על עצמנו..
עולם החומר מאוד מושך למטה, ובשביל להצליח אנחנו צריכות גבורה, גבורה פנימית..
להתגבר על האגו, על ה"אין לי כוח", על מה יחשבו, על הפחד מכישלונות, ועל כל מה שמנהל אותנו..
מצב הרוח, אחרים, תלונות, אוכל, פחדים, כעסים ועוד..
גבורה קשורה לגבולות..
בואו נודה בזה..
קשה לנו מאוד לשים גבולות לעצמנו ולאחרים,
אנחנו תופסות את זה כפעולה פחות חיובית.
אבל בלי גבורה וגבול אי אפשר לפרוץ כלום,
אי אפשר לסדר כלום ואי אפשר להחזיר את הדברים למקומם הראוי..
לשים גבולות במקומות הנצרכים לנו, להיות חזקות, נחושות, וברורות,
להיות אנחנו, לעשות מה שאנחנו רוצות באמת, להגשים את עצמנו, ולהתפתח..
תפארת..

תפארת זה רחמים..
להסתכל נכון על כל בריאה ובריאה בעולם,
להבין שכל אדם עובר פה את המסע שלו.
לצאת משפיטה וביקורת.
גם אם האחר שמולנו, הוא במקום בוסרי מבחינת המסע שלו,
להרגיש בתוכנו שגם הוא יבשיל, וגם הוא יתקדם ויתפתח.
ואלה הרחמים..
לא לשפוט בתוכנו אף אחד, להתחיל לשנות את ההסתכלות על אחרים,
להסתכלות טובה, מרחמת, ומבינה..
לא רחמים כאלה שחושבים שהבן אדם שלידי הוא מסכן ופחות מאיתנו,
אלא רחמים בלב.
שלכל אחד יש סיכוי, וכל אחד גם יגיע להבשלה ולמקום שיהיה לו בו טוב,
גם אם כרגע זה לא נראה כלפי חוץ.
הרחמים הם גם כלפי עצמנו, הבנה שגם אנחנו נגיע, נבשיל, נתפתח ונתקדם.
ההסתכלות הזו עוזרת לנו למזער את כל הסרטים השליליים, שמתרחשים בתוכנו מול הזולת.
נצח..

ההתעסקות בנצח..
בדיוק הפוך מהתעסקות בדברים שוליים, זמניים שנגמרים.
לנסות להכניס לחיים שלנו עניינים של נצח,
לימוד, העברת ערכים לילדים, פעולות שיוצרות טוב בעולם.
לא לרצות רק שקט תעשייתי, לעשות וי, לסיים וללכת,
אלא ללמד ערכים, לחיות באמת, לדבר באמת,
להביא את עצמנו לידי ביטוי, לא לטאטא את החיים מתחת לשטיח, ולחיות חיים רגעיים.
במקום זה להתמודד עם הבעיות והסיטואציות באמת,
לגדול מהם, ליצור קשר עם השמיים, לעשות פעולות שנשארות לנצח,
שאפשר יהיה להעביר אותם הלאה.
ההתעסקות עם הנצח גורמת לנו להבין שאנחנו נצחיים,
פותרת לנו את כל הפחדים ממוות,
יוצרת לנו פרופורציות נכונות בין מה שנגמר, נעלם והוא סופי,
לבין האין סוף שהמסע שלנו מכוון לשם.
יוצרת בנו מידות טובות, את הרצון להיטיב..
הפוך מ"תאכל ותשתה כי מחר תמות"..
הוד..

הודיה..
הודיה קשורה להתפתחות.
התפתחות מגיעה כשאנחנו ערות למה שניתן לנו, ואנחנו עובדות ומפתחות את מה שיש לנו.
על ידי הודיה ההכרה שלנו מתפתחת,
כל החיים שלנו מתחילים להשתפר כשאנחנו מתחילות להכיר, להעריך ולהודות על מה שיש.
כשאנחנו עסוקות במה שאין לנו, כל הרעות החולות נמצאות שם.
התלונות, הכאב, הצער, הטרוניה, המריבות הכל, וזה לא מקדם אותנו בשום צורה, להפך..
אל תקבלו את המציאות כמובנת מאליה,
השמש לא זורחת כי זה טבעי.
שום דבר לא טבעי, הכל בחסדי הבורא ושום דבר לא מוכרח.
תגלו את הטוב הזה ותפתחו אותו,
את מי שאתן, את מה שקיבלתן, את התכונות, הכישרונות, היכולות.
שימו לב לדברים הטובים בבן הזוג שלכן,
הטוב שקיים בילדים ובהורים שלכן,
בעבודה שלכן,
תהיו מודעות לכל הטוב סביבכן.
יש הרבה רק צריך לשים לב..
יסוד..

היסוד זו הקדושה..
קדוש= מובדל ומופרש.
אנחנו מתחילות להיפגש עם הקדושה,
כאשר אנחנו שוברות תבניות של שינה (תודעתית) וניוון..
שוברות את כל מה שמעכב אותנו..
מפתחות מודעות..
עוזבות דברים שלא מתאימים לנו..
מתרחקות מחכמות שאין להן שורש ותכלית..
שומרות על עצמנו..
ומבדילות את עצמנו ופורשות ממה שלא מפתח אותנו ולא מתאים לנו..
מלכות..

אם נהגנו נכון בכל 6 הספירות הנ"ל, והתקדמנו לפחות קצת בכל אחת מהם,
אז אנחנו לא חיות בדיעבד.
יש לנו יכולת להפעיל את החיים שלנו מתוך דעת,
כשיש לאדם דעת לא חסר לו כלום.
אנחנו צריכות להיות שליטות על החיים שלנו, רובנו לא חיות כך..
את רובנו מנהלים החיים והסיטואציות,
למרות שיש לנו בחירה, אנחנו כמעט לא משתמשות בה.
כשאנחנו לא מנהלות את החיים שלנו,
הדברים מתרחשים עלינו בצורה לא כל כך טובה, כמו שהיינו רוצות.
7 הספירות הנ"ל מכוונות אותנו למידות שאנחנו צריכות לפתח ולשים אליהם לב,
כדי להכין כלי לקבלת אור ושפע קבועים מהחיים,
כדי לקבל דעת לנהל ולמלוך על חיינו.
כדי להכין כלי להבנת התורה שמגיעה בשבועות.
כתוב..
"מי שזכה, התורה הופכת לו לסם חיים, ומי שלא זכה, הופכת להיות לו לסם מוות.."
זכה= זיכך את המידות..
בשביל להבין את התורה, לראות אותה באור הנכון, שהיא תהווה חיים עבורנו, צריך להכין כלי.
אנחנו תופסים כל דבר בחיים, בכלים שיש לנו..
וצריך לפתח אותם..
השבוע אנחנו נכנסות לשבוע של הנצח..
בכל אחד מימות השבוע יש גם את שאר הספירות..
כך שזה לא מאוחר לשים לב..
שיהיה שבוע טוב, מלא בהתפתחות והכנת כלים לשפע של דעת..
מוזמנות לשאול אותי כל שאלה שעולה על דעתכן..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה