לקראת חג החירות- להיות אישה חירותית ולבחור באופן חופשי..

ההתקדמות שלנו היא בשחרור..
המטרה שלנו זה לאט לאט להשתחרר מכל מה שמגביל אותנו.
מי לא רוצה להיות אישה חירותית, חופשיה ומשוחררת?
זה החלום של כולנו.
חופש זה ערך עליון, לא סתם יש חג כזה שחוזר על עצמו כל שנה,
חג החירות- שפע של חירות יורדת לעולם.
ולנו נשאר להכין כלי בתוכנו, כדי להתקדם עוד צעד לכיוון החירות הרצויה.
כשאני מדברת על חירות אני מדברת על..
לא לזוז, לקפוץ, להתעצבן, להילחץ, לפחד, לרדוף, להתערבב מכל דבר.
המצרך הכי נדיר היום זה שקט,
שקט בראש, רוגע, סבלנות, שמחה.
לשם אנחנו שואפות להגיע.
אנחנו אפילו לא חושבות שזה אפשרי.
זה טבעי לכעוס, לפחד, להילחץ, להתערבב, לסבול..
אבל במקביל לעשות הכל, כדי להיות מודעות לעצמנו
ולנסות להבין מה קורה לנו, כדי להשתחרר..
להיות אישה חירותית זה לבחור באופן חופשי..
לקראת חג החירות, אני רוצה לציין כמה נקודות מהותיות,
שמפריעות לנו לבחור באופן חופשי וצלול..
כדי שנוכל להכניס אותם למודעות שלנו, לזהות אותם כשהם מופיעות במציאות שלנו,
ולהכניס אותם למסע הפרטי שלנו לשחרור, בהירות, צלילות הדעת וחירות.
הגלות היא גלות מחשבתית.
הכל מתחיל בראש, במחשבות ובתודעה..

לקראת חג החירות- להיות אישה חירותית..

1. להיות חירותית זה להיות מוכנה להיות מי שאני..

   הרבה פעמים החלומות שלנו והמטרות שלנו,
   קשורים למה שכולם עושים.
   למה שהכי נכון לעשות,
   לפי מה שאופנתי ונחשב,
   לפי מה שידנו משגת,
   לפי המצב הכלכלי, נפשי, חברתי, ועוד..
   אבל האמת היא שהמטרה שלנו זה להיות אנחנו כמה שיותר.
   לעשות בדיוק מה שמתאים ונכון לנו,
   להקשיב פנימה ולראות מה מדבר אלינו,
   מי אנחנו, מה האופי המיוחד שלנו.
   מהם התכונות, הכישרונות, היכולות והנקודות שזקוקות לחיזוק, פיתוח ועבודה.
   זה קריטי כדי לגלות את עצמנו,
   המטרה היא גילוי והוצאה של עצמנו לאור.
   בלי סיפורים שאנחנו לא יכולות, שזה לא מעניין,
   שלא נגיע, שאין בזה פרנסה, שלא נצליח, שזה לא נוח,
   שזה קשה, שלא נותנים לי ועוד..
   כל זה לא קורה ביום אחד, זה מסע חיינו,
   שכל יום נהיה נאמנות לעצמנו ונעשה צעד אחד קטנטן לכיוון.
   אנחנו צריכות לדעת לבודד את עצמנו משאר האנשים בחלק מהזמן,
   שיהיה לנו את עצמנו בנוסף לקשרים עם הזולת.
   כדי שנוכל להיות עם יד על דופק המסע שלנו לגילוי, שחרור, ביטוי ועוד.
   זה מסע נפלא לכיוון ההתפתחות שלנו, שכל צעד הכי קטן בו, משמח ביותר.

   

2. להיות חירותית זה להבין שתמיד יש עוד אפשרויות..

   הרבה פעמים סיטואציות בחיים שלנו הופכות להיות קשות,
   כשאנחנו מרגישות שאין לנו ברירה, אנחנו חסרות אונים, והסיטואציה לא בשליטתנו.
   סיטואציות כאלה אפילו נחוות אצלנו כטראומה, אם בתחושה שלנו היינו חסרות אונים..
   אני רוצה להתחבר למונח שחשוב שיהיה 'שתול' אצלנו בחשיבה..
   אין דבר כזה 'אין ברירה'..
   תמיד יש עוד אפשרות, עוד אפשרויות..
   אנחנו צריכות לא להסכים  לזה שאין ברירה ואין עוד אפשרות..
   ואם אנחנו לא מסכימות אז תמיד נחפש את האפשרות הנוספת..
   כשאנחנו פועלות כך נפתחות בפנינו יותר ויותר אפשרויות בחירה,
   עד שיש לנו קשת רחבה של אפשרויות.
   והגמישות המחשבתית מתגלה.
   אנחנו פחות נגררות לסיטואציות שלא מתאימות לנו,
   גם כי לסיטואציות יש תפקיד- לעזור לנו במסע לגילוי העצמי,
   והן לא עומדות בפני עצמן.. (חשוב שנשתול גם את זה בחשיבה..)
   וגם כשהסיטואציה 'לא משהו', אנחנו תמיד יכולות לבחור,
   את מה שהכי נכון לנו לעשות מול הסיטואציה..
   תמיד יש עוד אפשרויות תזכרו את זה, תתאמנו על זה ואל תתפשרו על הרעיון  הזה…
   
   

3. להיות חירותית זה לוותר על הרעיון שיש משהו יותר טוב..

   אחד הדברים שהכי מפריעים לנו לבחור…
   זה כשאנחנו צריכות לבחור בין שני דברים, שני רצונות,
   אנחנו מנסות לחפש את האפשרות הכי טובה..
   (נגיד יש לנו רצון לנסוע ורצון להישאר או, שאנחנו רוצות משהו אחד ובן הזוג רוצה משהו אחר)
   הבעיה היא שכל אפשרות יכולה להיות טובה,
   אם היא משמשת לנו רק אמצעי שדרכו אנחנו עושות לעצמנו טוב.
   כשאנחנו חושבות שיש אופציה יותר טובה, אנחנו אנוסות כביכול לבחור בה.
   אז אנחנו בוחרות באופן קבוע את הדברים הרגילים, שאנחנו חושבות שהם הכי טובים,
   ואנחנו לא מתפתחות, לא יוצאות מהקופסה, לא משתחררות מהרגלים וקיבעונות מחשבתיים.
   או שאנחנו טורחות רבות לעשות רשימות בעד ונגד, כועסות, מתאכזבות והולכות לאיבוד בבחירה.
   צריך להבין שהבחירה היא לא במשהו ספציפי,
   הבחירה היא רק אמצעי דרכו אנחנו עושות לעצמנו טוב.
   זה משנה את התמונה לגמרי..
   אנחנו חיות בפחות חישובים, פחות התחרטויות, לבטים, ועוד..
   וזה יוצר בתוכנו חירות..

   
   

4. להיות חירותית זה לבחור מתוך קבלה של המציאות שהתרחשה..

   הבחירה שלנו מתחילה אחרי שהמציאות קרתה..
   הרבה נשים מתווכחות עם המציאות, לא מסכימות איתה,
   לא אוהבות אותה, רבות איתה, נכנסות למלחמה מולה..
   ולמעשה לא יוצאות בכלל לבחירה,
   הן נתקעות מול הסיטואציה ומתעכבות בבחירה..
   צריך לדעת שהמציאות די נכפית עלינו,
   היא מתרחשת ללא ידיעתנו או ההסכמה שלנו..
   ואין לנו מה לעשות עם מה שכבר קרה..
   אם אנחנו לא מתווכחות עם המציאות,
   ואנחנו מבינות שהבחירה שלנו היא אחרי שהמציאות כבר קרתה..
   אז אנחנו יוצאות לבחור את מה שנכון לנו לעשות מול הסיטואציה, ללא עיכובים..
   אנחנו לא מבזבזות זמן ואנרגיה מיותרים..
   אנחנו מסכימות שהסיטואציות לא בשליטתנו,
   ואנחנו יוצאות לבצע את מה שכן בשליטתנו בחופשיות…
   
   

5. וכמובן אחרי הבחירה (איך לא..) אנחנו נדרשות לתמוך בתוכנו את מה שבחרנו..

   אחרי שבחרנו לא חשוב מה (זה באמת לא חשוב אפילו שזה נשמע הזוי….),
   אנחנו מוכרחות לעודד את עצמנו על מה שבחרנו,
   לתמוך בתוכנו את הבחירה,
   להגיד את הדברים הכי טובים על הבחירה שלנו,
   וכמובן לא לחזור לדיונים אחרי שנעשתה בחירה.
   כל זאת במטרה לעזור לעצמנו,
   להיות בצד של עצמנו,
   ולחזק את עצמנו באופן תמידי..
   

אני רוצה לאחל לכן חג חירות שמח..
הרבה שמחה במה שכבר יש לכן, ותפילה על המקומות שאליהן אתן עוד רוצות להגיע.
אל תשכחו לעודד את עצמכן קבוע מבפנים, כדי לא להיות תלויות רק באחרים.
תזכרו שתמיד יש עוד אפשרויות ואל תוותרו על הבחירה.
אתן אחראיות על עצמכן ולא אף אחד אחר.
חג פסח שמח, אוהב, מתבונן, לומד, מבלה, מפרגן ועוד..
בקיצור כל הברכות..
אוהבת המון..
רחלי מדמוני- אויר לנשמה