מסביב לכל בן אדם יש גדר… הגדר הזאת מסמנת איפה האדם מתחיל ואיפה הוא נגמר, גבולות גזרה מה שנקרא.. כל
כשאנחנו מבלות זמן רב מידי במחשבות דמיוניות, נולדים הפחדים הסרטים והחרדות. כדי שזה לא יקרה , או יקרה פחות ופחות
כמה היינו רוצות להיות ממוקדות מטרה, שהמטרות שלנו לא יתפספסו לנו בדרך.. אם רק היה לנו כלי בידיים שיכול לנווט
אם היו שואלים אותנו איפה אנחנו רוצות לבלות את היום שלנו, בבית משפט או בחוף הים? כולנו היינו עונות חוף
קבצן אחד ישב בצד הדרך במשך שלושים שנה, יום אחד עבר שם איזה זר.. "יש לך משהו בשבילי?" שאל הקבצן
כל כך קשה לנו להמציא את עצמנו מחדש, מילדות אנחנו חושבות את אותו הדבר, כמו תקליט שמתנגן. אין לנו מושג
כלי נגישות