שלום בין הרצונות

10שנים רבות הולכת על האדמה,
באה בימים ועדיין לומדת
איך לצעוד בשביל המאבק שבין רצונותיי.

הרצון לאהוב ללא גבול, והרצון לשים גבול.
(אתם יודעים מול הילדים, הבעל, החברים המשפחה..)

ולמרות שהגבולות יוצרים כלי,
שלתוכו האהבה נכנסת בצורה מאוזנת.

עדיין קשה לי לאזן,
הגבולות מרחיקים אותי,
והאהבה מדביקה אותי.

אני רוצה לחבר,
כשאני בגבול מתוך אהבה.
והאהבה במסגרת הגבול.

העניין הוא שהגבול זה אני,
והאהבה זה אני,
שני הפכים שחיים בתוכי.

כמו:
הנפש והגוף,
החלק בתוכי שרוצה לתת מול החלק שרוצה לעצמי.
החלק בתוכי החופשי מול החלק בתוכי המסודר(ההרגלים..),
החלק בתוכי שרוצה להתקדם מול החלק שרוצה להישאר קטן,
הרצון לאכול כל מה שבא לי מול החלק שרוצה לאכול רק מה שנצרך לי.

ואם אני לא שמה לב,
שני החלקים מתחילים להתקוטט,
לדבר אחד לשני בצורה לא מכובדת.
למה אכלת ככ הרבה עוגה?
ומה זאת החומריות הזאת?
ולמה לא התייחסת יפה לאחר?
ולמה לא ויתרת? וכו
והקרב יכול להתנהל לו במשך שנים
אלא אם כן אני מיישרת את ההדורים.

שביני לביני, בתוכי מדברים בכבוד בלבד,
אם בחרתי לאכול, אז זה מה שנצרך לי ואני לא מסכימה להאשים.
ואם בחרתי לתת לעצמי זה לא על חשבונו של האחר,
ואם בחרתי לסדר זה מתוך חופש.
ואם בחרתי משהו היום, מחר אהיה חופשיה לבחור שוב.

וילכו שניהם יחדיו,
כל זוג הפכים יחד.
לאזן.
לעשות שלום.

צריך מודעות לעצמנו בשביל לזהות חוסר שלום בתוכנו,
זה בדרך כלל מופיע במקומות שאנחנו כועסים או נפגעים או כשמופיע אצלנו חוסר שקט, עצבות וכד'.
באותה נקודה יש מאבק בין שני חלקים.

אני מזמינה אתכם לכתוב לי ולשאול אותי.
בברכה רחלי מדמוני

הדעה שלך חשובה לי:

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן