לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

כולנו יודעות שיש בתוכנו כוח חיים רוחני שמחייה אותנו,
שהגוף שלנו זז ומתנועע רק בזכות אותו כוח רוחני.
אך האם אנחנו חווות את הכוח הזה ביום יום?
משתמשות בו? מודעות אליו? ואם כן איך?
זה שאנחנו מאמינות בכוח הזה ואפילו יודעות שהוא קיים,
לא אומר שהוא זמין לנו ושאנחנו יודעות איך להפעיל אותו.
זה דומה לאדם שיש לו כספת עם מיליון דולר, רק שאין לו את הקוד לכספת.
הוא עשיר מופלג, אך אין לו את האפשרות המעשית להשתמש בעושרו.
כולנו עשירים מופלגים, יש לנו נשמה שהיא חלק אלוקי ממש,
האם יש לנו את הקוד להשתמש בה?

לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

  1. שינוי זהות..

    כדאי לדעת שיש עולם פנימי שהוא קיים, יותר מהעולם המוחשי שאנחנו מכירות,
    העולם הזה קסום, עולם מחובר, עולם של עונג וחכמה, הוא לא דמיוני הוא ממש מוצק ומוחשי,
    אבל הוא מאוד נעלם מבני אדם.
    כי אנחנו לא מזוהים איתו, אנחנו יותר מודעים לחלק החומרי והפיזי,
    בגלל זה העולם הפנימי רוחני נעלם ואנחנו לא מצליחים להכיר אותו.
    רק כשאנחנו מזוהות עם החלק הנשמתי שמפעיל את הגוף ואת עולם החומר,
    אנחנו מצליחות להתרומם מעל המציאות החומרית והפיזית,
    לנהל אותה, לשלוט בה, להיות מודעות אליה, להשתמש בה ולהתחיל להיכנס לעולם הזה.
    אברהם אבינו נקרא אברהם העיברי, כי הוא ראה מעבר לעולם החומר,
    הוא ראה מה מפעיל אותו, היה מזוהה איתו והצליח להיכנס אל העולם הרוחני ולהשתמש בו.
    הוא הצליח לראות שהגוף לא פועל לבד, שהחומר מנוהל על ידי הרוח,
    אז הוא התרומם מעל רמת השטח, לא הסיטואציות ניהלו אותו, לא הגוף ניהל אותו,
    לא המחשבות ולא הרגשות, היתה לו מטרה ברורה להיות קרוב ומחובר לכוח החיים שבו.
    דבר ראשון זה להבין מי אנחנו, אנחנו נשמה בתוך גוף.
    הגוף הוא הביטוי של הנשמה שהיא חלק אלוקי שקיים בתוכנו, בתוך העולם הפנימי.
    אנחנו יודעים לברוא מציאות ומטרת הקיום שלנו הוא להכיר בחלק הרוחני שמפעיל את הכל,
    ומשם מתאפשרת צמיחה והתפתחות בכיוון הזה.
    הגוף מתי שהוא יעזוב, אבל הנשמה לעולם לא נגמרת, היא עוברת מצבים אבל לא נעלמת כמו הגוף.
    לכן השינוי הראשוני הוא שינוי בהבנה מהי הזהות שלנו? ועם מה אנחנו מזדהים?
    לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

  2. התחדשות וזרימה..

    התחדשות זהו עיקרון על בבריאה,
    כל העולם נמצא כל הזמן בתנועה ואין שום דבר סטטי בבריאה.
    מה שעומד, נתקע, נהיה חסר, נחלש, מתייבש, נרקב, וזה הכלל.
    צריך כל הזמן זרימה, איפה שיש זרימה יש חיים וחיות,
    כל הבעיות נובעות מחוסר זרימה מאנרגיה תקועה למה?
    כי איפה שאין זרימה אין התחדשות, הבסיס של החיים זה התחדשות.
    מה זה חיים? הישן יוצא ונכנס חדש.
    חיים זה שיש כל הזמן זרימה והתחדשות, זה נכון לגוף, לנפש, לרוח ולטבע,
    רק שלהתחדשות יש כללים..
    לא צריך לעשות הרבה, רק לא להפריע לכוח החיים שזורמים בתוכנו לעשות את עבודתם.
    הלב, השכל, הבריאות כל הזמן עובדים איך? אנחנו לא עושים שום דבר,
    כוח החיים כל הזמן עובד, זורם ומתחדש בתוכנו,
    רק לנו אסור להעמיס פסולת לא על הגוף בצורת רעלים ומותרות (יותר מידי),
    אז הגוף לא מצליח לפנות את הפסולת, הפסולת נתקעת אין אפשרות לחדש רקמות ויש חולי.
    לא על הנפש בצורת מחשבות שליליות, עצבויות, תלונות, וראיית החסר כל הזמן,
    אז הנפש נתקעת, לא זורמת ואין התחדשות שהיא קריטית לנפש.
    ולא על הרוח, בתוך כל אחד מאיתנו יש פוטנציאל רוחני עצום שאם לא מפריעים לו,
    וחוסמים אותו הוא יכול לצמוח וזאת התורה.
    הרבה אנשים תופסים את התורה בצורה כל כך לא נכונה, והיא רק באה ללמד אותנו לדייק.
    התורה מדברת על איך לממש את הפוטנציאל הרוחני שלנו,
    התורה מלמדת אותנו איך אור, שמחה ואהבה יאירו בתוכנו כל הזמן.
    בשביל זה צריך לעשות שינוי פנימי, להתעורר דרך אירועי המציאות, לעזור לנו לשנות תפיסות ודעות
    מצומצמות כדי לגלות את הפוטנציאל והצמיחה שקיימים בתוכנו והיו רדומים..
    לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

  3. איך לעורר את הפוטנציאל הרוחני..

    כמו מים שנכנסים לאדמה ומצמיחים את מה שקיים בתוכה,
    כך ההתחברות לאור הרוחני מצמיח בתוכנו את מה שקיים בתוכנו,
    וזה לא משנה כמה זמן היינו רדומים, ברגע שאנחנו נחשפים לכוח המצמיח,
    הכוחות, התכונות, היכולות צומחים מיד.
    אבל צריך להתחבר לאור העליון, לנשמה , לחלק הגבוה שיכול להצמיח,
    יש משפט שאומר חור קטן בגוף, חור גדול בנשמה.
    כשיש פגם בגוף הוא התחיל הרבה קודם בנשמה.
    כי הנשמה מזינה את המחשבות, את הרגשות, את הגוף, את העשייה,
    רק צריך להתייחס אליה, לפתח אותה, להזין אותה, להכיר בקיומה.
    כמו מכשיר חשמל שלא עובד בלי חיבור לחשמל,
    ככה הנפש שלנו נשארת כמו זרע בתוך הלב ולא מתפתחת,
    עד שיש חיבור לאור העליון, לאור הרוחני, לכוח החיים שזורם בתוכנו ומפעיל את הכל.
    התורה נקראת מים, ככל שאדם שוטף מעליו רגשות שליליים, מחשבות שליליות, מיותרים מזיקים,
    חוסר דיוק, מנקה פסולת שצבורה אצלו בגוף, בנפש וברוח,
    מתגלות אצלו תכונות של אהבה ושמחה, שנמצאות באופן טבעי במערכת כשמדייקים,
    וכשלא מזהמים.
    גם קשרים חברתיים ומשפחתיים זורמים טוב אם לא מפריעים להם עם פסולת רגשית,
    שצריך ללמוד מהי.
    כתוב שהאדם הוא כמו עץ השדה, כמו שזרע תומן בחובו את כל העץ,
    ככה בתוך האדם יש פוטנציאל נשמתי שיכול להביא אותו לדרגות גבוהות מאוד,
    של הבנה, מודעות, ראייה מעבר, התפתחות, צמיחה, ייעוד והשפעה.
    לחפש את כל זה בשכל זה בזבוז זמן, השכל יודע רק להשוות עם אחרים,
    שעושים ככה או אחרת, לנחש על סמך מה שראינו או קראנו או שמענו אבל זהו כאן זה נגמר.
    לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

  4. איך מתחברים לאור, עולים מדרגות והולכים בדרך..

    כדי להגיע לפוטנציאל הרוחני שלנו, לכוח המצמיח בתוכנו ולהוציאו לאור,
    אנחנו צריכים לחבר את עצמנו לסביבה נכונה.
    לנטוע את עצמנו בסביבה מצמיחה,
    שנוכל לקבל ממנה ולשאוב ממנה רצונות ורעיונות.
    בני אדם קשורים זה בזה, משפיעים זה על זה וערבים זה לזה איך?
    בנשמות שלנו.
    הרצון הגדול בולע את הרצון הקטן, אז סביבה זה דבר גדול,
    כשאנחנו נכנסות אליה, לאט לאט אנחנו מתחילות לחשוב כמוה.
    לכן מה שחשוב בסביבה זה לאן אנחנו שייכות?, ממי אנחנו מקבלות?,
    מי החברים שלנו?, ממי אנחנו רוכשות ידע?, מה ממלא לנו את הראש?.
    השינוי שאנחנו נדרשות לעשות זה לשנות כל הזמן את הדעות הקודמות שלנו,
    מאותן דעות לא צומח מקום חדש.
    צריך לפרק את החשיבה הקודמת כדי לאפשר צמיחה.
    העבודה הכי קשה זה לשחרר את הדעות של אתמול, לא לאחוז בשום ידע,
    בשום דעה כדי לקבל היום אחת חדשה.
    לכן סביבה טובה זו סביבה שמוכנה לעשות "לך לך..",
    סביבה שמעודדת שינויים, תובנות, גילויים, הליכה בדרך לא זרועה ולא בטוחה.
    סביבה שמעודדת פתיחות, למידה, יציאה למדבר.
    מי יצא ממצריים? מי שהיה  מוכן לעזוב את סיר הבשר, מי שמוכן לעזוב את אזור הנוחות.
    מי שמוכן לגדול בכל מחיר, לא שואל שאלות , לא מחפש בטחונות, אלא פשוט רוצה לגדול.
    אלוהים בכוונה לא אומר לאברהם לאן הולכים, כי זו ההליכה האמיתית.
    אי אפשר לשלוט ולגדול באותו זמן.
    הליכה אמיתית זה מתוך ביטחון, אמונה, שחרור וביטול מוחלט.
    כי אם אנחנו יודעים מראש זה מצומצם, זה כמו אתמול, זה לא חדש, זה תקוע,
    ואי אפשר למלא כוס מלאה.
    וזה הקושי הכי גדול שלנו, הצורך להבין הכל, לעשות חישובים בשכל, והשליטה.
    צריך לשחרר, לא לפחד, להאמין, לחפש, להתעקש, להתמיד ואז גם למצוא.
    כל הסיפור של השליטה זה שקר אחד גדול, מי יודע בוודאות מה יקרה מחר?
    למי ניתנה האפשרות לבחור מה יהיה?
    מי שחושבת שהיא שלוטת, היא סתם אוחזת במדרגה הקודמת, בדעות קודמות,
    ואז היא לא מתפתחת.
    וכשמשחררים, האור העליון מתחיל להוביל, המים שלו כל הזמן עובדים,
    כוח החיות והזרימה מחדשים הכל, לא מאפשרים להיות רגע אחד תקוע באיזה דעה מצמצמת.
    לתת לחיים להוביל ולא להתנגד, לעקוב אחרי השינויים הנדרשים בנשמה כתוצאה מאירועי המציאות.
    תבקשו על זה, תתפללו על זה, תייחלו לזה, תצרו קשר במילים שלכן עם אלוהים זה מתוק ממש,
    ואז רואים גם ניסים.
    לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..

לסיכום : נולדנו במדבר במקום בו אין כלום ולכן הנשמה מתגלה,
מנותקים מגשמיות לגמרי, מקבלים תורה, אוכלים מן,
אבל הניסיון האמיתי שלנו מתחיל עם הכניסה לארץ ישראל, כשאנחנו מקבלים נחלה,
מתחילים לזרוע, לקצור, לעבוד בחומר ובפרנסה..
כאן הניסיון הגדול מתחיל ועיקר העבודה היא לשלב בין רוח לחומר,
לתת לגוף להיות כלי לנשמה, לזכור מה העיקר, לא להתבלבל ולא לשכוח מה המהות האמיתית שלנו.

מאחלת לכן חג שמח, מלא בדיוקים, ותובנות חדשות לגבי הסביבה שלכן..
אוויר לנשמה שואפת להיות סביבה מצמיחה ומפתחת עם שיעורים, מאמרים ושיחות אישיות בנושאים מהותיים

ואל תדאגו, אני לא משאירה אתכן לבד עם כל המורכבות של ההזדהות עם הנשמה,
בתוך המועדון של אוויר לנשמה יש המון שיעורים בנושא.
כאן הקישור למועדון עם שיעור לדוגמה..

חג שמח מקסימות שלי  אוהבת המון רחלי מדמוני- אוויר לנשמה

הדעה שלך חשובה לי:

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן