התמודדות עם כאב

כאב

אני ממש שמחה לכתוב על משהו שאתן רציתן לדעת..
תודה לכל העונות והשותפות לפוסט הזה..
מדהים.. הייתן מתואמות, רובכן דיברתן על כאב..

כאב נגרם כתוצאה מחסימה..
בדיוק כמו בגוף כך בנפש..
הכאב הוא תסמין לכך שמשהו לא פתור, לא בריא ולא כשורה מתרחש במערכת בדיוק בנקודת הכאב.
מצד אחד הכאב לא נעים בלשון המעטה, מצד שני הוא הזדמנות מצוינת, וקריטית להבין מה קורה ולטפל בשורש הבעיה.
הגוף והנפש מחוברים וקשורים, כל כאב בנפש יכול להגיע גם לגוף, וכל כאב בגוף קשור גם לנפש, לאורח חיים, לחשיבה, להתנהלות, הסתכלות ועוד..
כל כאב, סיטואציה לא פשוטה, אירוע קשה, שבאים על האדם, יש להם תכלית.

כאב
שולי רנד כותב את זה יפה באחד השירים שלו, "מה התכלית", זה הולך ככה:
מה התכלית של זה הכאב
אם לא לנענע לי את הלב
ששקע בתרדמה
וזה זמן רב שלא החסיר פעימה

למה באתני זה הקלון
רק לנפץ בי את הדמיון
שאני מין כל יכול
נוח לסלוח נוח למחול

מה רצתה זאת הנפילה
רק לעורר אותי שוב לתפילה
אל השמיים האדומים
שיתהפכו עליי לרחמים
רחמים

כמה חביב זה הכאב
עת הוא מזכיר לי מי המסובב
מי מוציא מוליך ומביא
מי את כול זאת עליי
באהבה הביא

טוב ויפה זה הכיפוף
שמשבר לי עוד קצת את הגוף
הגוף שאף פעם לא מתרצה
הן כבר זחלתי לכבודו
עד הקצה

מה רצתה זאת המכה
רק להוליד מתוכי צעקה
אל השמיים האדומים
שיתהפכו עליי לרחמים
רחמים

כאבבהמשך לתכלית.. האירועים בחיינו גם נקראים נסיון
המילה נסיון מורכבת מ-2 מילים: נס ויון.
נס זה אומר, לרומם את הכל- מעל הטבע.
אפשר באמצעות הניסיון לרומם את החיים, ואפשר להוריד אותם עד ליון.
שימו לב למילה יון: האות י' יורדת, האות ו' יורדת עוד יותר, והאות ן' יורדת ממש.
את הניסיונות והאירועים בחיינו אפשר לקחת למטה לכיוון יון, או למעלה לכיוון הנס, התכלית, הייעוד, הגילוי, הריפוי, ההתפתחות ועוד.
כאב

איך כאב נוצר:

כאשר מתרחש בחיינו אירוע שלא ציפינו, לא זימנו לחיינו, לא רצינו שיקרה, או שלא קיבלנו בו את מה שאנחנו רוצות.
אנחנו נותנות לו שם שלילי.
כל שם שלילי שאנחנו נותנות למציאות, לעצמנו או לאחרים, מיד יוצר אצלנו חסימה, קושי, צער וסבל.
השם הוא מהות, הוא קובע את התחושות, את כיוון ההסתכלות, ואת כיוון הפעולה שלנו.
ככל שהשם השלילי נמצא יותר זמן במערכת, אנחנו יותר מזוהים איתו, יותר פוגשים אותו במציאות, והוא יותר כואב.

השם השלילי הוא בעצם עומס.

כל סיטואציה שקרתה לנו בחיים, או מתרחשת בהווה, ואנחנו נכנסים ממנה לעומס, אנחנו חשופים לכאב.
הסיטואציות והאירועים בחיים מגיעים, כדי שנגלה ונפתור את המקומות החסומים שלנו ובזאת נרפא את עצמנו, נתפתח ונשפיע.
אבל רובנו ממש נשברים מאירועי החיים, לא רק שאנחנו לא מתפתחים אנחנו גם ממש יורדים, שוקעים ונכנסים למקום קשה עם עצמנו.
הקושי והשבירה מגיעים בעקבות פרשנויות, והסתכלות שלילית על סיטואציות. ואז הכאב הוא כפול גם לא גדלנו וגם העמקנו את החוויות הקשות שאנחנו מייצרות לעצמנו.
עומס יכול להיות: כעס, פחד, רגשות אשם, סיפור שלילי על המציאות, שם שלילי על המציאות, פרשנות שלילית, דאגות דמיוניות, מסקנות מעכבות, חישובים שלא מאפשרים לנו להיות אנחנו, ועוד..
אנחנו גם לומדים לחיות עם הכאב, במקום לא להתפשר ולפתור אותו בכל מחיר, מתוך נאמנות לעצמנו.
אגב רוב הכאבים מגיעים מחוסר נאמנות לעצמנו, חוסר ביטחון עצמי(שזה השקר הכי גדול שאנחנו משתפות איתו פעולה), אי ידיעת הערך של עצמנו, אי הבאת עצמנו לידי ביטוי, ועוד..
כאב

פעם שמעתי את הרב אבינר אומר: שלושה אסונות יכולות לבוא על האדם:
1. אסון טבע- אבל זה לא קורה כל יום.
2. שמישהו יעשה לך משהו- אבל גם זה לא קורה כל יום.
3. האסון הכי גדול שקורה לאדם, זה מה מה שהוא עושה לעצמו כל יום, במחשבות שלו.

לנשמה שלנו מאוד קשה לחיות פה בלי התפתחות קבועה. כל המערכת הפיזית הנפשית והנשמתית, נכנסת מזה למיצר.
אדם שדפוסי חייו והחשיבה שלו, משאירים אותו קטן, קורבני, לא עושה מה שהוא רוצה, לא מביא את עצמו, לא מתפתח.
סופג הרבה יותר מכות, וחווה הרבה יותר כאבים, מאשר אדם מודע, שמעריך את עצמו, ועושה מאמצים לצאת מהמייצרים.

על כאבים גופניים הרב קוק כותב:
"הגורם לשינוי הוא המודעות לנזקים הגופניים שנגרמים בגלל התנהגות של האדם בניגוד לטבעו.
בגלל הרגלים נפשיים וגופניים מגונים הגוף לא מתפקד כשורה, וזו נורת האזהרה שמסמנת לאדם שחייו אינם תקינים."

זה לא משנה באיזה נקודה אדם מתחיל וזה לא משנה מה קרה לו, הוא יכול לגדול ולהתפתח, ולצאת מכל מצב אם הוא רק ירצה בכך.
בתורה יש הרבה הוכחות לכך שדווקא כשאדם מתחיל את החיים בצורה לא פשוטה, מגיע אחר כך גם הכי רחוק.
כי הכאבים והקשיים טומנים בחובם הזדמנות.
כאב

רגשות עמוקים של עצב

רגשות עמוקים של עצב, לא מגיעים מחוויות קשות, טראומות או מאירוע ספציפי. הם מגיעים בעקבות התמודדות לא נכונה או לא מודעות עם האירוע.
אם קורה לילד שלנו אירוע לא פשוט בבית הספר לדוגמה, ואנחנו נלמד אותו להתמודד עם הסיטואציה, נעזור לו להוציא יכולת, והוא בסופו של דבר יתחזק מהאירוע. האירוע הזה לא יפיל אותו ולא ייצור בו כאב, אלא להיפך הוא ייזכר לעולם ועד בתוכו כאירוע מכונן ומחזק.

הכל תלוי במה אנחנו עושים עם הסיטואציות והאירועים.
אבל גם אם קרו לנו דברים קשים וכואבים בחיים, אנחנו סוחבים אותם איתנו שנים, ויש כאבים גדולים במערכת, יש לנו אפשרות לשחרר אותם ולהתחזק מהם בכל רגע נתון.
רק ההבנה הזו כבר משחררת.

רוב הכאבים נוצרים בילדות, מול ההורים שלנו, כשאנחנו אומרים עליהם דברים לא טובים, שופטים אותם או מספרים עליהם, ועל המציאות שלנו כילדים, סיפור קשה.
כשילד עושה את זה מול אבא ואמא שלו, הוא מתרגל לעשות את זה מול כל דבר בחיים שלו, ובכל מערכת יחסים, וזה מה שיוצר את הכאבים.
התפקיד של ההורים זה לא לעשות את זה בעצמם, ללמד את הילדים לא לעשות את זה, לזהות מתי הילד שם, וללמד אותו שהדפוס הזה מאוד מזיק.
כאב

איך מתמודדים עם כאב?

  1. כאב הוא הזדמנות להירפא..
    כל מה שאנחנו רואות, שומעות או מתרחש לפנינו, באותו זמן, העומס (היצר הרע) קופץ ראשון להציע לנו שירותי התמודדות.
    הוא מציע בדרך כלל שירותים שמובילים לסבל, כמו: התנגדות, האשמה, התלוננות, דאגה מה יקרה בעתיד (אפילו שאנחנו לא יודעים ורק מנחשים), לספר סיפור רע על האחר, להתמרמר ועוד..
    כל סוגי השירותים הנ"ל הם רכבות ישירות לסבל הפרטי שלנו ולכאבים.
    ככל שאנחנו יותר מודעות למחשבות שלנו, אנחנו יכולות להמתין, ובמקום לעלות על רכבת עמוסה שתיקח אותנו לכאב מאוד גדול, אנחנו יכולות להחזיק בראש, שהאירוע הגיע לטובתנו ואנחנו נגדל ממנו.
    ואז במקום ישר להתגלש לכאב, אנחנו עוטפות את עצמנו ותומכות בעצמנו על ההתחלה, כדי שיהיו לנו כוחות להתמודד עם הקושי שעלה עכשיו. כל פעם שנתמוך בעצמנו יהיה לנו יותר קל.
    הקושי שעלה או הסיטואציה, יכולים להיות משהו שכבר קיים בנו, ואז העומס לוחש לנו דברים ודרכי התמודדות שכבר פועלים עלינו שנים וזו הזדמנות לגלות, ולא לבחור בו.
    או שזו סיטואציה חדשה, או מקרה חדש, ואז גם כאן זו הזדמנות להיות מודעות למחשבות שלנו, כדי לא לבחור בעומס..
    חשוב לעטוף את עצמנו, לשמור על עצמנו, להיות מודעות למה שקורה סביבנו, אחרת בשנייה אנחנו יכולות לייצר כאב גדול. שימו לב למחשבות שלכן ואל תתנו למחשבות שליליות להכניס אתכן לסיטואציה, וללוות אתכן בכל אירוע.
  2. נכנסים פנימה כדי להתבונן, להבין ולשאול שאלות
    אחרי שהמערכת שלנו קצת יותר רגועה, אנחנו יודעות שהאירוע הוא לטובתנו, אנחנו תומכות את עצמנו,
    אנחנו שמות אור הזרקורים על עצמנו ומנסות לגלות, מהן התחושות שלנו, מה מקפיץ אותנו באירוע, איך אנחנו חושבות, איפה אנחנו נתנו שם שלילי, איפה אנחנו חושבות על האחר שלילי, מה חסר לנו כדי להיות בטוב עם עצמנו, איפה אנחנו משתפות פעולה עם משהו שלא מתאים לנו, איפה אנחנו לא עושות מה שאנחנו רוצות.. ועוד.. (אם לא גיליתן אתן מוזמנות להתקשר אלי, אעזור לכן לראות את הנקודה שמעכבת בדרך להתפתחות לקומה הבאה.)
    ואז תבחרו נקודה אחת לעבודה, שאתן הולכות להשתפר בה, לקדם, לעשות הכל בשביל להוציא אותה מהמערכת ולחיות יותר טוב.
    ההתפתחות מתרחשת, כאשר דרך כל אירוע אנחנו מגלות עוד משהו על עצמנו, ומפסיקות לחיות על אוטומט.
    רק כאשר אדם יודע מה הוא צריך לשנות, הוא יכול לשנות, לא שנייה לפני.

    כאב

הרב קוק היטיב לסכם:
"התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוהי– בעל תשובה הוא אדם שאינו מסתפק באף פסגה רוחנית. השאיפה היא לשבור את כל הגבולות והשעבודים הטבעיים, כדי שהנפש תתרחב ותתפשט עד אין סוף.
בעל תשובה אמיתי תובע חופש- שהחיים לא יהיו כבולים לאף שיעבוד, ושהאישיות תוכל "לזרום" בכל כוחה.
בשביל החופש הזה האדם נלחם בכל התאוות, ההרגלים, הכבדות, והקיבעונות, אשר מונעים את האישיות מלהגיע לממדים הראויים לה." (אורות התשובה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל)
כאב

"אין דבר העומד בפני הרצון"..
"ובדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו"
רק תחזיקו בראש, שהכל אפשרי ושאתן יכולות.. זה יביא אתכן אל התכלית.
אנחנו לא עושות את העבודה הזו לבד, ברגע שאדם מתחיל להתבונן ולעשות מאמצים לכיוון, אז הקב"ה בא איתו לשם ועוזר לו, כי זה הכיוון.
"פתחו לי פתח כפתחו של מחט.. ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.."
בהצלחה גדולה..
אני כאן בכל שאלה ובכל אמצעי, מייל, טלפון קבוצת פייסבוק ועוד..
בתקווה לגאולה פרטית של כל אחת מאיתנו, וכללית..
רחלי מדמוני- אויר לנשמה

הדעה שלך חשובה לי:

2 תגובות
  1. בתיה מקדס הגב

    היי. אני מאוד נהינת לקרוא את הפוסטים שאת מעבירה לי . זה מאוד מחזק אותי. ומביא אותי לתובנות ולרגיעה. שאלתי היכן אפשר לרכוש את הספר שלך כדאי שאוכל לקרוא בו מידי פעם. כי אין באפשרוצי לשמור אצ כל המיילים בטלפון בצודה רבה רבה

    בתיה

    • madmoni הגב

      הי בתיה תודה רבה על המילים החמות והפרגון..
      אני ממש שמחה שאת לא סתם קוראת אלא גם מיישמת ורואה תוצאות..
      הספר בשלבי כתיבה מתוקה..
      כשהוא יצא את תדעי את כל הפרטים כי את כאן ברשימת התפוצה..
      ערב קסום רחלי

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן