תדמיינו לכן שכל המרחב הביתי שלכם, הסלון, פינת האוכל, המטבח, החדרים, המרפסת,
נראים, מאורגנים ומסודרים בדיוק כמו החשיבה שלכן והתפיסה שלכן את עצמכן…
כמו שאתן מתייחסות לבית שלכן, כך אתן מתייחסות לחיים שלכן.
האם יש בתוך הבית חפצים שאתן לא משתמשות בהם?
האם אתן דוחסות למגירה דברים שלא קשורים אחד לשני?
האם הבית שלכן מטופח?
האם במגירת הסכו"ם יש עוד דברים חוץ מסכו"ם?
כמה נוח לכן בבית? כמה הוא מתאים לכן?
כמה הפריטים בבית נגישים לכן?
נניח שבתוך הארון שלכן יש חולצה שאתן לא לובשות, אבל החולצה משום מה עדיין בארון.
היד שלכן לא מוציאה את החולצה המיותרת מהארון, כי הראש לא נותן לה פקודה להוציא את מה שמיותר.
הראש- החשיבה לא נותנים פקודה כזו, מאחר והחשיבה עצמה עדיין לא מבינה מה זה הכלי הזה שנקרא מיון והפרדה בחיים.
הטוב והרע משמשים בערבוביה מאז שהאדם הראשון אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע.
ז"א שהטוב והרע נמצאים בכל מקום, הם אפילו יכולים להיות יחד במשפט אחד. או בפעולה אחת שלנו.
לכן נדרשת הפרדה בין טוב לרע.
ימימה קוראת לרע מיותר, כי כל מה שרע מיותר לקיום שלנו.
לכן נדרשת גם הפרדה בין מה שטוב לנו לבין מה שמיותר.
ימימה קוראת לרע עומס, כי הוא מעמיס עלינו.
לכן נדרשת הפרדה בין מה שמדויק לנו לבין מה שמעמיס עלינו.
כדי שנכיר את עצמינו, נדע מי אנחנו, נדע ממה להתרחק ולאן להתקרב.
גם בארון שלנו ישנם פריטים שאנחנו לא משתמשות בהם, במקום לשמש אותנו הם תופסים מקום.
הם מיותרים ומעמיסים.
מי שלא מוציאה פריטים מיותרים מהחיים הפיזיים בבית, גם לא מוציאה מיותרים ומעמיסים מהחיים הרוחניים, פנימיים, נפשיים, מהמחשבות, מהרגשות, מההסתכלות על המציאות ועוד. וגם לא מגלה את עצמה.
הכלי הזה של ההוצאת פריטים מיותרים מהבית הוא כלי רוחני ממש, שעוזר לנו לגלות את החשיבה שלנו.
אנחנו לא מוציאות פריטים מיותרים מהבית בגלל משפטים שיש לנו בראש..
לדוגמה:
"אם אני אוציא את החולצות המיותרות לא יהיה לי כלום בארון"
"אולי יום אחד אני אצטרך את זה"
"זה עלה הרבה כסף"
"חבל לזרוק"
דרך המשפטים האלה אישה למעשה יכולה לגלות, איך היא מתהלכת פה בעולם, איפה הביטחון שלה נמצא, מהם סדרי העדיפויות שלה ועוד..
כמו שאנחנו רוצות חיים מדויקים, קלילים, גמישים ולא עמוסים, כך הבית שלנו צריך להראות.
כל אחת מאיתנו משפיעה על ביתה בעלה וילדיה מאוד.
בית מבולגן, בלי הגדרת מקום לכל חפץ, בלי שלכל ילד יש את החפצים שלו בצורה ברורה, נגישה ומרווחת, יוצרת אי סדר גם בחיי המשפחה ממש. עד כדי התנהגויות מיותרות מצד הילדים, חוסר שקט וביטחון ואפילו חולי.
הבית הוא רק מראה לאיך אנחנו מתנהלות כאן. כמה אנחנו בטוחות, רגועות, שמחות, מתרכזות בעיקר, מטפחות, מחוברות לעצמנו, קונות רק מה שנצרך לנו ועוד..
זה לא סתם כלי, לנשים משתנים החיים ממש בעקבות גילוי עצמן, דרך הסדר והמקום וכבוד לכל חפץ בבית.
נשים שעושות את זה, מפנות מקום בחיים לדברים שהן באמת רוצות, יוצרות שינוי התנהגותי אצל הילדים, יוצרות שינוי בקשרים ממש בין בני הבית, הבית יותר מזמין ונעים וניתן לשנות הרבה מהחיים ומהחשיבה באמצעות הכלי הזה..
מזמינה אתכן להתייחס אליו ברצינות וכל יום לפתוח את היום עם משף או מגירה בבית.
זה כלי שתורם לרגיעה ולסדר בראש במיידית. אם קמתן הפוך היום גשו לאיזה מגירה, זה מסדר לגמרי את הראש.
המיון וההפרדה במרחב הביתי יוצרות מיון והפרדה במרחב הפנימי.
שלבים ליצירת סדר במגירות והמדפים:
- בוחרים מגירה/ מדף לעשות בה סדר.
- מרוקנים את המגירה/מדף לגמרי לא משאירים כלום.
- מנקים את המגירה/מדף טוב בפינות, כמו שרוצים לנקות איזה חלק בתוכינו.
- בוחרים למגירה/מדף שם, מגדירים מה יהיה בתוך המגירה/ מדף מעתה. לבחור הגדרה אחת. אם בוחרים שבמגירה/מדף יהיה גם גרביים וגם תחתונים אז צריך הפרדה בניהם שלא יווצר בלגאן בהמשך, ושיהיה נגיש להוציא גרביים ותחתונים.
- להכניס למגירה/ מדף רק מה שקשור להגדרה, מה שנצרך לי, מה שמשמש אותי, מה שמכבד אותי (לא קרוע, לא דהוי וכו') ובצורה נגישה שהכל פרוס לפני.
- שימו לב לאור שמגיעה מהמגירה המסודרת, ולא למה שהוצאתן החוצה.
- תהיו נאמנות לשם שבחרתם למגירה. אם בחרתם שהמגירה תכיל כלי כתיבה אל תכניסו לשם חפץ אחר. הנאמנות להגדרה תיצור בנפש שלכן נאמנות לעצמכן ולדברים שחשובים לכן בחיים.
בית שבתוכו לכל פריט יש מקום וכבוד, הבית פחות מתבלגן וקל לסדר אותו.
אני מברכת אתכן בכוח ובנחישות כדי ממש לשנות סדרי עולם בתוך הבתים שלכן..
אפשר לעשות את המגירות בביתכן יחד, או לעשות יחד בטלפו, מוזמנות להתקשר אלי.
בברכה רחלי מדמוני- אויר לנשמה