אני פוגשת המון נשים שהעבר גוזל להם את ההווה..
הן שקועות בהווה בכאב על דברים שהיו ונגמרו..
על דברים שהיו ולא נפתרו..
שומרות זיכרונות רבים בקנאות גדולה..
לא מצליחות לוותר על חפצים ישנים שתופסים להם הרבה מקום..
ולא יכולות להבין כבר מה נכון ומה לא..
העבר עבר..
למה אנחנו נאחזים בו כל כך?
איך נכון להתייחס אליו?
איך הופכים אותו לחלק ממי שאנחנו היום?
ואיפה זה מעכב אותנו ביום יום..
כלים להתייחסות נכונה אל העבר- כך שישרת אותנו בהווה..
-
העבר בנה בנו משהו והוא חלק מאיתנו..
כל הסיטואציות שעברנו מרגע לידתנו ועד היום, התרחשו במטרה אחת..
לאפשר לנו להיפגש עם עצמנו, להבין איזה דפוסי חשיבה והתנהגות מעכבים אותנו, ולעזור לנו להוציא יכולות בדרך לייעוד שלנו.
בדרך לתפקידים השונים בחיינו, ולעיסוק המרכזי שלנו, שדרכו נביא את עצמנו לידי ביטוי, ונתרום את החלק שלנו, את הזווית שלנו לעולם..הבעיה הגדולה שאנחנו נשאבים לאירועי העבר ומתעכבים עליהם הרבה מעבר למה שצריך..
כשמתרחשים בחיינו סיטואציות לא פשוטות, אנחנו נפגעות, לוקחות את זה אישי, מרגישות לא טובות, ולא מוצלחות בגלל שאירוע כזה או אחר קרה בכלל, מאשימות אחרים, רבות איתם, משחזרות את הסיטואציות המון פעמים ושוקעות בהן שוב ושוב..אנחנו רק צריכות דרך הסיטואציה שקרתה למצוא מה בהתנהלות שלנו כבר לא משרת אותנו ולוותר עליו, להיפגש עם עצמנו..
לסיטואציה אין שום משמעות!!!
היא באה רק לגלות לנו משהו על עצמנו..
אם תעשו את זה תצאו מהסיטואציה מחוזקות לעולם..
לא תצטרכו לאחוז חזק במה שקרה..
כי מה שקרה בנה בכן משהו חשוב..
-
תדמיינו שהחיים הם משחק מחשב..
כל סיטואציה אתן צריכות לאסוף מטבע זהב, כדי לאסוף כוח, יכולות, להאריך את תוחלת החיים, להתעשר, להיות יותר חזקות ועוד..
במשחק מחשב לא משנה כמה השלב הוא קשה, אנחנו שמחות לעבור אותו בהצלחה, להגיע לשלב הבא, להתקדם ולהתפתח נכון?
ככה צריכה להיות ההתייחסות שלנו לאירועי החיים השונים..
להתייחס אליהם כמו שלבים שצריכים לעבור כדי להתקדם..
בכל שלב יש אינפורמציה חשובה וקריטית על עצמכן, שאתן צריכות להבין,
כדי להיות אמהות משוחררות, שמחות, זורמות, מבינות עניין, נותנות לילדים שלכן כלים להיות עצמאיים ולא עושות להם הכל, נותנות כלים להתמודד עם החיים ולא פותרות להם ועוד..
להיות נשים שמרגישות שהן נאהבות ונחשקות על ידי בן הזוג..
להרגיש יכולות לעשות את מה שאתן רוצות ועוד..
תפעילו את המחשבה, כשסיטואציה מגיעה אליכן, אל תישאבו אליה, אל תרגישו לא בסדר..
תפעילו את המחשבה איך לפתור את השלב הזה..
מה אתן הולכות לשנות בעצמכן כדי שסיטואציה כזו לא תחזור על עצמה..
איזה כלים אתן הולכות לרכוש כדי להבין את התחום יותר..
אל תיבהלו מהסיטואציות..
-
שמירת חפצים נוסטלגיים מהעבר..
אל תחזיקו חזק בחפצים, אל תשמרו כל כך הרבה, אין צורך..
אין צורך לשמר כל כך את העבר..
העבר בנה בכן משהו והוא חלק ממי שאתן היום..
אל תשמרו את החפצים סתם..
או שתהפכו אותם למשהו שמשרת אתכן היום, או שתתרמו למי שצריך..
לא צריך לסחוב את העבר על הגב, במגירות, במדפים, לפוצץ ארונות, לשמור קרטונים..
אל תחשבו שככה אתן נותנות מקום למי שחשוב לכן..
מי שחשוב לכן כבר נמצא איתכן, זה בתוככן..
תקדישו לכל המזכרות לא יותר ממדף אחד..
לא כולל אלבומי תמונות, שגם צריכים להיות בצורה מאוזנת ומבוקרת..
-
אירועים קשים מהעבר..
אל תגדירו את עצמכן בעקבות מה שקרה לכן..
אל תחשבו שאם משהו קשה קרה, אז אתן לא בסדר או לא ראויות, או משהו כזה..
תיזכרו את המשחק מחשב, לא משנה כמה השלב קשה, אנחנו רוצות לאסוף את המטבע זהב, ולהתקדם לשלב הבא..
הכאבים הגדולים מגיעים בעקבות היאחזות בעבר, חשיבה שלילית על עצמכן באמצעותו, ושיחזור קבוע של האירוע.. שיוצרים גם חרדות.
האירועים שקרו לכן בחיים לא מעידים עליכן..
לא אומרים עליכן כלום, אל תתביישו..
שימו 4*4 ותנסו להבין מה כבר בחיים שלכן לא משרת אתכן, לא עושה לכן טוב..
מספיק שרק תבינו, זה כבר יעזור לכן במציאות לבחור אחרת..
ובמקום להתלונן על כל העולם, אתן תוכלו לקחת את החיים לידיים שלכן..
והן ישתפרו מיום ליום..
כמו במשחק, נכשלים ומנסים שוב, מצליחים ומשתפרים..
-
תזכרו שאתן בדרך לייעוד שלכן..
תזכרו שהסיטואציות הן רק כלי בידיים שלכן.., אתן לא שבויות בהן..
כל סיטואציה אתן יכולות לבחור מה לעשות איתה..
נכון שהאירועים מגיעים בלי לשאול אותנו, אבל הם קשורים לאיך שאנחנו מתנהלות, ותמיד הבחירה מה לעשות עם הסיטואציה נשארת בידנו..
והסיפור שלנו הופך להיות הייעוד שלנו והדרך שלנו לתרום לעולם..
-
תבקרו בעבר רק מעט..
אם עבר עליכן יום לא פשוט, סיטואציה לא פשוטה, תחזרו אליה כדי להיפגש עם עצמכן..
תוציאו את כל מי שקשור לסיטואציה, תישארו עם עצמכן ותבררו, מה באמת הקפיץ אתכן, הכעיס אתכן, מה כיווץ לכן את הלב..
ואם אתן לא מצליחות לגלות.. תצאו מהסיטואציה, תחזרו להווה עם שאלה פתוחה.. והמציאות כבר תפגיש אתכן עם התשובה..
אף אחד לא יכול להכניס יד ללב שלכן ולכווץ אותו..
כל פעם שהלב שלכן מתכווץ, זה כי אתן חשבתן או הרגשתן משהו שגרם לכיווץ..
גלו את זה..
אני מאחלת לכן שבוע של לב פתוח.. לא רק השבוע אלא בכלל בחיים..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה