איך לייצור חיים חדשים לשנה החדשה..

אדם יכול בראש השנה לקחת את הסרט של החיים שלו
ולשנות אותו בצורה דרמטית.
אנחנו בזמן מאוד מיוחד (מתחילת אלול ועד סוף כיפור)
הכל פתוח ויש המון אפשרויות להתחיל מחדש.
ימים אלה נקראים עת רצון-
הרצון הגבוה של כל אדם מגולה וזמין.
הרבה פעמים אנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות,
וחיות עם רצונות ושאיפות שרחוקים מהאמת שלנו וממי שאנחנו,
זה גורם לאכזבה, ריק וחוסר, שמולידים את כל שאר הבעיות.
הטבע של הנשמה שלנו זה להתפתח עד אין סוף,
ברגע שאנחנו מרגישות תקועות אנחנו הכי סובלות.
ככל שאנחנו עולות יותר למעלה, אנחנו יותר קרובות לשורש של מי שאנחנו,
ואנחנו יותר חופשיות..
הגוף הוא רק כלי לנשמה,
הנשמה היא זו שמספקת את החיות.
חבל שאנחנו לא מרגישות את הנשמה האין סופית שלנו,
שלעולם לא נגמרת, יודעת לברוא מציאות, יש לה אין סוף אפשרויות ובנויה להתפתחות והתעלות.
אנחנו מזוהות מאוד עם הגוף המוגבל ובכך חיות חיים מוגבלים.
לקראת השנה החדשה אנחנו רוצות למשוך אלינו חיים אחרים, מפותחים, שמחים וחכמים,
איך עושים את זה..?

איך לייצור חיים חדשים לשנה החדשה..

1. מה זה חיים?

   חיים זה כמה אור מתקבל בכלים,
   אנחנו הכלים, ואלוהים ברא אותנו לרצות את האור הזה והטוב הזה ולהתענג עליו.
   אלוהים משפיע כל הזמן אור שהוא בעצם שפע של טוב בלי סוף,
   על המציאות ועל הנבראים.
   חיים זה כשהאור נכנס לכלים ומוות זה כשהאור יוצא מהכלים.
   כשאנחנו מצליחות להכיל טוב ואור זה נקרא חיים, ואנחנו מרגישות חיות.
   ויש לזה הרבה מדרגות..
   אפשר לחיות רק באופן פיזי בלי שום חיות פנימית כי אנחנו צורכים תכנים שליליים שלא טובים לנו.
   ואפשר לחיות חיים שיש בהם חיות, שמחה, מנוחה, שלוות נפש, הרבה טוב והרבה אור,
   כי אנחנו מתכוונים לזה, רוצים את זה ומחפשים את זה.

   

2. המפתח לשינוי אמיתי..

   האור שנמצא בעולם הוא ללא הבחנה, ללא צורה וללא תכונות..
   האור מקבל את צורת הכלי..
   כמו מים שאין להם צורה, הכלי בתוכו שמנו את המים קובע את הצורה,
   כמו חשמל שמגיע לכל מקום באותה צורה וכל מכשיר משתמש בו אחרת,
   כמו השמש שמאירה על כולם ללא קשר לדת, גזע או מין,
   כך האור והטוב זמינים לכולם..
   איך כל אחד מכיל את האור הזה?, כמה אור כל אחד יכול להכיל?
   בגדול עד אין סוף בתנאי שהכלי לא מצומצם, הדעת- הדעות לא מצומצמות.
   מי שמתהלכת בעולם כשהיא לא סומכת על אף אחד תרגיש יותר מצומצמת,
   ממי שיודעת לסמוך..
   מי שמתהלכת בעולם כשהיא לא אוהבת את עצמה תמשוך פחות אור ויהיה לה פחות טוב.
   מה כל אחד עושה עם האור הזה זה החיים הספציפיים שלו.
   אנחנו מושכים אלינו את המציאות, המציאות לא אובייקטיבית היא סובייקטיבית לגמרי,
   שני אנשים מסתכלים על אותו דבר ורואים אחרת,
   כי כל אחד מקבל את האור  או לא מקבל את האור בצורה מסוימת.
   בשביל לעשות שינויים בחיים צריך לשנות את הכלי לא את האור,
   זה לא יעזור שננסה לשנות את הסביבה, או התנאים החיצוניים,
   המפתח לשינוי בכל דבר הוא שינוי התנהגותי אמיתי בתוכנו.
   חיים חדשים נובעים משינוי הכלים- הרגלי התנהגות, דיבור, עשייה, אכילה ועוד..
   

3. למה קשה לנו לעשות שינויים?

   מה שנתפס כרע בשכל, לא מרגיש ככה בלב ובחוש.
   כולם אומרים שלאכול סוכר זה רע, בפועל זה ממש נעים,
   לקחת על עצמנו החלטות זה נחשב טוב אבל בפועל זה מרגיש קשה,
   בקרב בין השכל ללב הלב מנצח..
   אנחנו יודעות שצריך שינוי אבל לא מצליחות לעשות אותו.
   לרע אנחנו קוראות טוב ולטוב אנחנו קוראות רע,
   אנחנו לא עושות מספיק בירורים בין טוב לרע, בין ברכה לקללה.
   לחשוב על עצמנו מחשבות שליליות זה רע בהגדרה אבל אנחנו עדיין עושים את זה,
   לחשוב על אחרים או לדבר על אחרים זה רע בהגדרה זה מקלקל את המערכת יחסים מיד,
   ואנחנו עדיים עושים את זה..
   מחויבות נתפסת לנו כרע, למרות שכל מה שאנחנו רוצות ולא מצליחות זה להתמיד..
   חוקים נתפסים לנו כרע, למרות שכל פעם שאנחנו מכניסות חוק לחיים,
   אנחנו נאספות למה שאנחנו רוצות באמת.
   בשביל לשנות את החיים צריך להגיע להרגש חושי אמיתי מה טוב ומה רע..
   להוריד את המושכל למורגש.
   אז צריך לעשות בירורים בין טוב לרע כל הזמן וזה החלק הכי מורכב והכי מפתח.
   

4. איך נמדדת התפתחות?

   איך יודעים כמה האדם מפותח נפשית, רוחנית ונשמתית?
   יש לו חוש להכרת הרע, הוא מרגיש או מבין שיש רע, תוקף אותו  ומוציא אותו החוצה.
   כמו הגוף שיודע להפריד בין אוכל לפסולת,
   המערכת החיסונית מזהה תא זר, מסמנת אותו, תוקפת אותו ומוציאה אותו החוצה,
   ואם יש בעיה והמערכת החיסונית לא מזהה את התא הזר הוא מתפתח.
   כך גם בנפש צריך לזהות את הרע, את המיותר, את המזיק ולהוציא אותו החוצה,
   אם לא הוא מתפתח, ואז יש תקיעות, חוסר מוטיבציה, וכבר אי אפשר להבין כלום,
   יש בלבול במערכת שמתחיל בין טוב לרע.
   ברגע שהאדם מזהה חשיבה שלילית, התנהגות לא מתאימה, דיבור לא חיובי, דפוס לא משרת,
   הנפש מסמנת אותו כרע ומתחילה להוציא אותו.
   העניין הוא להגדיר מה טוב ומה רע בצורה מדויקת על ידי מעקב ומודעות לעצמנו.
   

5. 3 שלבים לשינוי בפועל..

   כשאנחנו מבינות מה לא טוב לנו ומה עושה לנו רע,
   גם אם הרע מתחיל בצורה קצת נעימה, אם כולם עושים אותו והוא מרגיש  "טבעי",
   אפשר לצאת לשלבים המעשיים של השינוי..(הנחיל אותם בחכמה רבה הבעל שם טוב..)
   הכנעה- זה השלב הכי קשה, שלב בו אנחנו נלחמות ממש כדי לתקוף את הנטיות הטבעיות בכוח.
   שלב בו אנחנו משתלטות על ההרגל הרע, על המחשבה הרעה, על הדפוס הרע,
   ומפסיקות לעשות אותו לא משנה מה, בשיא האסרטיביות, בשיא הנחישות.
   ממש לוקחות החלטה שלא ניתנת לתזוזה, מתוך אמונה ב"יגעת ומצאת..".
   רוב האנשים לוקחים החלטה ומראש קובעים שאם יהיה להם קשה הם יוותרו..
   ועל מה הם מוותרים? על עצמם, על החיים שלהם, על האפשרות להתחדש,
   על האפשרות לחיות כמו שהם רוצים באמת.
   אנחנו מייצרות את המציאות שלנו, אנחנו מושכות את צורת החיים שלנו עם ההרגלים, הדפוסים
   והאופן בו אנחנו חושבות, מסתכלות ומפרשות.
   אם לא נילחם, נתעקש, נחפש ונבקש לא ננהל את החיים, לא נקבע מה קורה איתם ולא נגשים את עצמנו,
   וזה החיים שלנו.
   הבדלה- אחרי ששבוע או שבועיים עשינו הכל כדי לא לפעול אותו דבר,
   ובזמן הזה הגיעו תובנות עמוקות ואמתיות על מה ויתרנו באמת,
   אנחנו מתחזקות, מרגישות את מה שידענו רק בשכל, יוצאות ממצריים..
   הדפוס וההרגל לא מנהל אותנו אנחנו מנהלים אותו..
   אבל לא זוכים לזה בקלות צריך להתאמץ..
   וכשמתאמצים מגיע שלב ההמתקה- שלב בו אנחנו שולטים בדפוסים, בחשיבה , באכילה, בהרגלים,
   אנחנו לא משועבדים..
   הנפש והנשמה בחירות ובשחרור אמתיים ויכולים לקבל אור, טוב ושפע באופן בלתי מוגבל.

אני באמת מייחלת שכל אחד ואחת יבינו שהתחלה חדשה, וחיים חדשים
זמינים באמת לכולנו..
חג שמח ושנה טובה..
שנה של הכלת כל האור והטוב שמגיע אלינו..
כי אכן מגיע לנו.
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה