ימים מורכבים עוברים על כוחותינו, והם נושאים בתוכם המון פרטים,
מגיפה בחוץ, הילדים בבית, תכף פסח, אי ודאות, פחד,
קושי להיות רק בבית, מתי כל זה יגמר, מה כל זה אומר,
עפנו ממסלול החיים הרגילים שלנו, מה עושים ואיך מתמודדים..
זמן קורונה- מה עושים ואיך מתמודדים..
-
תקווה ואמונה..
דבר ראשון לפני הכל צריך להגדיר בראש ואז להחזיק בראש,
שעברנו המון דברים בחיים וגם את זה אנחנו נעבור.
ולא רק נעבור אלא רק טוב מוחלט יצא לנו מזה..
אנחנו מוכרחות להכניס את האמונה לתוך החיים שלנו,
אמונה זה לא כלי של דתיים, זה כלי שבאמצעותו בוראים מציאות.
אנחנו לא יודעות מה יקרה עוד רגע, אז כשאנחנו מאמינות שמבחינתנו הכל יהיה בסדר,
אנחנו רוצות את זה, מכוונות לזה, מאמינות בזה, פועלות לפי זה ואז זה גם קורה.
המחשבות שלנו מייצרות את הרגשות שלנו, והרגשות שלנו מייצרות אנרגיה חיונית לגוף.
אז כשאנחנו מאמינות שהכל יעבור בשלום במהרה ממש, שאנחנו לא סתם עוברים דברים,
שאנחנו נתפתח מאוד מהמהלך הזה ושהכל לטובתנו, המערכת שלנו נרגעת.
כשהמערכת שלנו רגועה אנחנו יכולות גם להנחיל רוגע, אמונה וערכים בבית לילדים,
לבן הזוג, להישאר שפויות ולטפח את החיים שלנו בכל רגע נתון גם במצב הזה,
ובמיוחד במצב הזה.
-
השתדלות טבעית..
אנחנו נמצאים בזמן שמגיפה משתוללת בחוץ, ובזמן כזה צריך להיכנס לתוך הבתים.
אנחנו מוכרחות לשמור על עצמנו וגם על אחרים ולהיות קשובות להוראות.
נכון שזה אולי מלחיץ להיות רק בבית, ומשעמם, והזמן לא זז, והמזג אויר משום מה
גם מוזר השנה, אבל כל זה עדיף על לצאת החוצה כרגע, שזה ממש זמן שצריך להישמר בו.
בנוסף אני מרגישה שזה צו השעה לא רק מבחינה בריאותית, אלא מבחינה רוחנית,
לנצל את השעה הזו כי אין כמו התכנסות והיא מתאפשרת כרגע בקני מידה גדול.
אז אני מנסה לנצל את זה..
-
פחדים ודאגות..
דאגה היא פחד מפני הבאות, אבל האם הדאגה עוזרת לפתור משהו?
זו שאלה שאנחנו מוכרחות לשאול את עצמנו..
יש הרבה אנשים שחושבים שהם לא יכולים לשלוט בפחדים ובדאגות שלהם אבל זו טעות.
כשאנחנו מתבוננות במחשבות שלנו..
מנסות להבין את ההיגיון שעומד מאחורי המחשבה הדואגת, או האם היא משרתת אותנו,
זה מאפשר לא להישאב אליה ולהיות מנוהלות על ידה באופן אוטומטי לגמרי.
למה להשקיע בדאגה ובפחד כשהם לא עוזרים בכלל והפוך ממש עושים נזק,
שלמה המלך כותב.. "רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה"-
כשיש לנו מצב רוח טוב זה מרפא מחלות ממש, אבל כשאנחנו נכנסים לעצבות, לחצים ודאגות,
זה מחליש מאוד את הגוף וגורם מחלות ממש.
בהקשר הזה כדאי מאוד לא להיות צמודות כל כך לכל הדיווחים וכל רגע לספוג כל מידע,
זה גם לא עוזר גם מכניס לחרדות וגם לא מאפשר להתנתק ולעזור לעצמנו לשלוט במחשבות וברגשות.
כדאי לבחור עמדה אישית פנימית לדבוק בה, ולא לתת לכל אדם לטלטל אותנו עם החשיבה שלו.
אם לא נהיה מחוברות לעצמנו ולמה שנכון לנו,
זה יהיה אסון עוד לפני שהמציאות תגיע עם איזה סיטואציה כזו או אחרת.
-
להסתכל על המצב בצורה בריאה..
פרשת השבוע היתה פרשת ויקהל +פקודי..
פרשת פקודי מחזקת את מערכת הפיקוד שלנו ואת האמונה ביכולתנו להשפיע,
ולשלוט בנסיבות במקום שהם ישלטו בנו.
כשאדם לוקח פיקוד על המחשבות השליליות, על היצרים והתאוות שלו הוא אדם ששולט בנסיבות.
רוב החיים שלנו מתרחשים בתוכנו, כשיש בתוכנו אווירה טובה אז כל השפע והברכה זורמים לתוכנו,
"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם".
פרשת פקודי היא האחרונה בספר שמות שעסק בהתגברות על משברים,
משברים קורים, אך השאלה איך אנחנו מתייחסים אליהם.
המציאות היא כמו חומר בידי היוצר, אנחנו היוצרות, אנחנו מחליטות מה לעשות עם מה שמגיע מהמציאות,
וככל שאנחנו מתייחסות לדברים בצורה יותר משמעותית וחיובית,
מוכנות להוציא דרך אירועי המציאות יכולות, אז ההתפתחות היא עד אין סוף ממש.
התכלית של החיים שלנו זה להתקדם דווקא מתוך קשיים,
זה נראה שזה קשה אבל באמת דווקא בזמנים כאלה יש לנו מלא עזרה מהשמיים לצלוח את המשבר.
אנחנו לא לבד, אנחנו רק פותחים פתח ואת השאר ממש עושים בשבילנו,
"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.."
אנחנו רק צריכות לבחור בחיים בכל רגע נתון ולעשות כמה פעולות קטנות לכיוון, כדי לקבל מלא עזרה והכוונה.
תגדירו מטרות לתקופה הזו, מטרה לכל חלק שקיים בתוככן,
מטרה באימהות, מטרה בנשיות, מטרה בחלק הפרטי שלכן, מטרה בעבודה, מטרה בבית ועוד..
אתן תהיו מכוונות, תרגישו סיפוק, תהיו עסוקות, הזמן יעבור מהר, לא יהיה לכן זמן לשקוע במחשבות שליליות,
והזמן הזה יהיה מאוד משמעותי ומהותי בהתפתחות שלכן. -
על מה לשים דגש בימים אלה..
ימים אלה הם לא שרירותיים, המגיפה לא עושה פה מה שהיא רוצה,
האנושות הולכת ומתפתחת מיום ליום, וכל כאב וקושי הוא הזדמנות להירפא..
מכניסים אותנו הביתה כדי להירפא, כדי לרפא את המקומות שמהם ברחנו אל החוץ.
לא לקחו לנו את החוץ כדי לצער אותנו, אלא כדי להוציא מאיתנו יכולות,
יש לנו הזדמנות להתבונן ולהקשיב,
לשים לב מה הנקודות שהכי קשות לנו בבית, עם איזה ילד, באיזו שעה,
ולפתור באמת את הבעיות שלנו.
לפעמים אנחנו עובדות יום שלם, יוצאות עם חברות, מסדרות, מנקות,
אבל בלילה בלילה, בשעות הקטנות התפילות הפשוטות מבקשות, להצליח להגיע לילדים שלנו,
לייצור איתם קשר, להתמודד עם מה שלא עובד לנו כבר הרבה זמן, ואולי גם להשתיק את
ייסורי המצפון שלנו, אבל לא דרך בריחה אל החוץ אלא כתוצאה מהתמודדות אמיתית,
זיהוי של הבעיה , תפילה, נקיטת צעדים לכיוון, והתחלה של התמודדות.
כשמתמודדים באמת, מתגלה הדרך, מתגלה הכיוון, מתגלים האמצעים הכל..
רק צריך להפסיק לברוח..
החוץ מספק לנו בריחות מושלמות ממש, עדי כדי כך
שאין לנו כמעט זמן לדברים החשובים באמת..
אז קיבלנו זמן לעשות את זה, זה הכל..
אנחנו נדרשים כרגע לחזק את האחדות דווקא בתוך הבתים, שם זה הכי מורכב אבל גם הכי אמיתי.
כשטוב לנו בבית בתוכנו ובבית הפיזי שלנו יש לנו למעשה הכל, ואנחנו יכולים לנצח את הכל.
אנחנו צריכות ממש לחזק את האסרטיביות בתוכנו גם כדי לא לתת למחשבות שליליות, דואגות,
מפחידות ומלחיצות להיכנס. וגם להוביל את הבית שלנו, את הילדים לאהבה וקשר וזה מתאפשר
רק עם גבולות ואהבה ביחד.
אסרטיביות ונחישות עם דיבור מכובד, אמיתי ומהלב.
לשים את הדברים על השולחן, לא לטאטא מתחת לשטיח, תדברו עם הילדים, עם בן הזוג,
על המטרות, על הכיוון, על הדרך, על השותפות, על החלומות, על היחד באמת ומהלב ולאט לאט יווצר שינוי.
-
תטפחו את החיים שלכן..
יש הרבה נשים שהמחשבות שלהן נמצאות רוב היום ב"אין לי כוח", "אני עייפה", "אני לא יכולה",
"אני לא מסוגלת", "לא מספיקה"..
זה טעות לדאוג לכוחות, כשאנחנו אומרות מה אנחנו רוצות אנחנו מקבלות כוחות להגיע לשם.
זה סיוט להתהלך בעולם עם ראש עייף, ראש עייף זה ראש שעדיין לא גילה איך מרגישים חיות בכל הגוף.
זה מתחיל מהראש, מהמחשבות, אם לא נלחמים במחשבות השליליות אין חיות, אין הגשמה, אין חזון, אין דרך.
תלחמו בכל הכוח זה החיים שלכן..
בכל רגע נתון אפשר לייצר חוויה גדולה, זה תלוי איפה הראש נמצא,
תלוי בהסתכלות, בהבנה שיש מלא שפע, השראה ואור סביבנו, רק צריך לפתוח את הראש,
ואז נפתחת גם ההשראה והיצירתיות והכל זורם.
כשאנחנו משקיעות בחיים שלנו, אנחנו מקבלות חזרה בענק,
תנסו לחשוב איך להשקיע בחיים שלכן כרגע, צריך לחשוב עם הראש לפני שפועלים עם הידיים..
אל תצאו ליום שלכן בלי תכנון, כיוון, מטרה, רצון סדר יום, זה אסון,
יש המון דברים על הפרק וצריך לקחת אותם בחשבון.
כדאי גם להפסיק לפחד מעבודה קשה, מי שייגעה ומשקיעה מוצאת את מה שהיא מחפשת,
ומקבלת מהחיים את מה שהיא רוצה וחשוב לה, רק חובה לפתוח פתח.
אל תעשו חישובי שעות שינה, תסגרו עם עצמכן שכל לילה אתן הולכות לישון וזהו,
כל שאר היום תהיו עסוקות, הזמן יעבור מהר בעשייה מתוכננת וטובה, עם הרבה התקדמות,
וגם שינה טובה כי "מתוקה שנת העובד.."
תנסו להכניס לסדר יום שלכן, אוכל בריא, גבולות לילדים, עזרה בבית, למידה כזו או אחרת,
הוצאת מיותרים מהבית כחלק מהניקיון לפסח, אישה ספר טוב.
ואל תגידו אין סיכוי או רין לי זמן כי מי שחולמת ורוצה זה מתאפשר לה..
ספרו לי מה חשוב לכן בסדר יום שלכן..
אני מאמינה שכשאנחנו נתכנס לבתים ונעשה בהם שלום,
נוציא מהם את המיותר, נבין מה העיקר, נתעורר למה שחשוב באמת,
סיפור הקורונה יסתיים כי הוא בסך הכל מכוון לעורר אותנו.
אני כאן לכל שאלה, לעזור לפתור כל בעיה, להתבונן ביחד ולהגדיר מטרות ודרך.
אפשר לקבוע איתי שיחת טלפון של שעה.
חוץ מזה יש מנוי לשיעורים אונליין של אוויר לנשמה..
עם גישה לכמה סדרות של שיעורים בניהם שליטה בחשיבה
כדי ללמוד, להזין את עצמנו ולהצליח להכיל את מה שקורה בתוכנו ובתוך הבית בהצלחה.
המנוי עולה רק 49.99 שקלים בחודש, כל שבוע נוספים 2 שיעורים חדשים, ויש שיעור של שעה וחצי לדוגמה..
מוזמנות לנצל את התקופה להתפתחות אמיתית, הסתכלות נכונה על המציאות, ושליטה בנסיבות.
אחרת הנסיבות מנהלות אותנו וזה קשה..
מאחלת לכן ימים שקטים, טובים, משמעותיים ומכונסים באמת,
יש שיעורים גם ביוטיוב..
והנה שיעור הכנה לפסח..
משפטי השראה באינסטגרם..
150 פוסטים שיחזירו אותך לעצמך בבלוג..
וכל זה כדי לאפשר לך הרבה אוויר לנשמה..
ספרי לי מה הכי מדבר אלייך..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אוויר לנשמה
2 תגובות
תודה על פוסט חיובי ומעודד, מצרך נדיר בימים אלו!
אני ממש שמחה שאהבת והתחברת.. באהבה גדולה..