זוכרות את הפוסט 8 סיבות למה לא כדאי לנו להיפגע מאחרים?
הנה ההמשך שלו שנראה לי מאוד משלים את התמונה.
כי צריך ללמוד גם למה לא כדאי לפגוע באף אחד,
אז מעבר לזה שזה פוגע בנו לגמרי.
אולי כבר הגיע הזמן שנרגיש טוב ליד אחרים,
אחד ליד השני, בלי יותר מידי פוגעים ונפגעים,
בלי אנשים שלא מביאים את עצמם לידי ביטוי כי הם פוחדים להיפגע,
בלי אנשים שהם יותר או פחות, כי כולנו שווים.
שווים בערך ובמהות אבל שונים רק בחיצוניות.
וכבר אפשר להבין,
שאם נמשיך לתת לחיצוניות להוביל ייווצרו פערים,
הריקנות, התחרות, הצורך להוכיח, הביקורת, השיפוטיות יגדלו.
ואולי אנחנו יכולות להתחיל את זה כאן בנינו וזה ילך ויגדל.
אז הנה 8 סיבות למה לא כדאי לנו בכלל להיכנס למעגל הפוגעים והנפגעים.
8 סיבות למה לא כדאי לנו לפגוע באחרים..
-
לא באנו לעולם לתקן אחרים..
בקטע הזה המציאות מאוד מתעתעת,
העולם בנוי בצורה כזו, שקשה לנו לראות את החסרונות של עצמנו,
אבל מאוד בקלות אנחנו רואים את החסרונות של האחרים.
זה בנוי כך, כי המציאות היא מראה ודרכה אנחנו אמורות לראות את עצמנו,
הבעיה היא שאף אחד לא דיבר איתנו או לימד אותנו להסתכל במראת המציאות.
כל מה שלמדנו אחד מהשני כבר דורות, זה להסתכל החוצה ולשפוט את מה שאנחנו רואים,
בלי קשר לעצמנו, בלי שום תרגום בהבנה שאנחנו מתבוננים במראה למעשה.
אנחנו אפילו יכולות לחשוב, שאנחנו ממש בסדר בכל מיני תחומים ואחרים לעומת זאת.. לא..
אז תדעו שכל התרבות של האשמה, ביקורת, רכילות, התעמתות,
נובעת מהמחשבה שהחיים שלנו תלויים במישהו אחר, או מושפעים מאחרים,
וזו טעות ולכן כל הבלגן..
החיים שלנו תלויים בנו, בחשיבה שלנו, באמונות, בתפיסות, בהתנהלות ובהסתכלות.
אחרים רק משקפים לנו את זה,
זה לא קל אני מסכימה,
אבל שום פגיעה באחר לא תתקן את הבעיות שלנו או את החיים שלנו,
רק כשאנחנו לוקחות אחריות על החיים שלנו,
החיים שלנו יכולים להתחיל להשתפר.
-
כל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה..
אמרנו בסעיף הקודם, שהחיים של האדם תלויים רק בו,
לכן ימימה אביטל ז"ל אמרה שכל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה,
כל מה שאנחנו עושים משפיע עלינו, חוזר אלינו, יוצר את המציאות שלנו,
מגביה אותנו או מוריד אותנו, משמח אותנו או מעציב אותנו,
פותח לנו את הדרך או סוגר אותה, מקרב בנינו לבין אחרים או מרחיק.
באמת באמת באמת אי אפשר להאשים אף אחד בשום דבר.
ואיפה שאנחנו מאשימות, אנחנו גם נפגעות, נלחמות, מתרחקות,
סובלות, כועסות, פוגעות, נסגרות ועוד..
-
למסע החיים הזה יש מטרה..
המטרה היא "ואהבת לרעך כמוך.."
למה זאת המטרה? כי מי שלא מאשים אחרים ולוקח אחריות על עצמו,
אוהב את הזולת בפשטות.
מאחורי המטרה הזאת יש מלא פעולות, היא לא כל כך פשוטה.
להסתכל על עצמנו במראה ולהיות מודעות לעצמנו, להתפתח, להבין את עצמנו,
להכיר את עצמנו, להרגיע את עצמנו, ללחוש לעצמנו כל הזמן מילים טובות,
להשתפר, לרצות להיות אנחנו, להאמין, להסתכל על הטוב, להיות בענווה,
ועוד מיליון פעולות שלא הזכרתי כאן.
רק אם אנחנו עושות את כל זה על עצמנו, אנחנו יכולות להתנהג כך גם עם הזולת.
להבין אותו, להאמין בו, לעזור לו, לתת לו כוח, לראות אותו ועוד..
"ואהבת לרעך כמוך" זו כל התורה כולה, למה?
כי כל הפעולות שנכללות בתורה זה בשביל המטרה הזו,
והיא מורכבת מהמון דברים.
כשאני זוכרת שזו המטרה קל לי לא לתת למציאות לתעתע בי,
וכשאני זוכרת שזו המטרה אני מבינה שלכל אחד סביבי יש מסע כזה,
ואצל כל אחד זה מורכב, אז אני משתדלת לא למהר לשפוט.
-
כמו שאדם מודד מודדים לו..
ויש עוד סיבה למה מראים לנו את עצמנו דרך אנשים אחרים,
כי לא שופטים אדם מלמעלה, לפני שנותנים לו הזדמנות לשפוט את עצמו מלמטה.
הבעל שם טוב אומר שכל מה שאנחנו רואים ושומעים זה מדויק ממש ולא ראינו את זה סתם,
נתקלנו דווקא בזה כי יש בנו שמץ מזה, משהו מזה.
מה הכל קשור אלינו? זה קשה.
אז למה זה כך?
כשאנחנו פועלות בצורה לא נכונה בחיים שלנו,
זה בגלל תפיסות ומסקנות לא נכונות על החיים.
התפיסות האלה נוצרו איפה שהוא בילדות ובחיים שלנו,
ונשמרו בתת מודע.
התת מודע לא זמין לנו באופן ישיר,
אבל הוא צף באופן הפעולות שלנו ביום יום,
אם אנחנו נשתמש במציאות כמראה
נוכל לזהות את התפיסות והמסקנות הלא נכונות שרשומות בתת מודע,
ונוכל לשנות אותם.
לכן מה שאנחנו רואות בחוץ מציף את התת מודע, וגורם לנו להתפתח אלפי פעמים ביום.
רק על ידי הסתכלות איך פעלנו, לעומת איך נכון לנו באמת לפעול.
אז כשאנחנו שופטות אחרים, אנחנו לא רק לא מתפתחות, אנחנו גם שופטות את עצמנו.
כי יש בתוכנו הרבה סוגים של התנהגויות,
כולנו כועסים, שופטים, מכריחים, נלחמים, מקטינים אחרים ועוד..
החכמה לראות איפה זה אצלנו ולהוציא את זה מהמערכת כמה שיותר מהר,
זו לגמרי כל התורה של בריאות הנפש על רגל אחת.
-
אנחנו זקוקות לאהבה..
באנו לעולם להתפתח עד אין סוף, להידמות לבוראנו ולעלות גבוה מכל הבחינות,
ואין שום דבר שיכול לעצור אותנו אם אנחנו משתמשות במציאות כמראה.
לפגוע באחרים או להאשים אותם בבעיות שלנו, ואז לפגוע בהם באיזה שהיא צורה,
זה בדיוק הפוך מהתפתחות אין סופית, זה מוריד אותנו הכי נמוך שאפשר.
אנחנו זקוקות לאהבה, שמחה, קשר, חברות ומערכות יחסים תקינות בחיינו,
זה לא יקרה אם לא נעשה פעולות יזומות בכיוון.
שלא לדבר על פעולות לא בכיוון…
-
כשפוגעים ורבים הכל מחמיר ומקצין..
כשאנחנו רבים, פוגעים, נלחמים, נוקמים, תובעים ונסחפים,
הבעיות לא נפתרות, הן מקצינות עד כדי כך,
שהן הופכות להיות מקור בלתי פוסק של סבל וקורבנות.
לפגוע באחרים זה אף פעם לא פתרון טוב,
אף פעם לא בחירה טובה ואף פעם לא אפשרות טובה.
במיוחד אם יש לכן איזה שהיא שאיפה כמוסה של חיים עם קצת שקט ושלווה.
אנחנו תמיד יכולות לדבר על הדברים שמפריעים לנו ביצירתיות,
גם אם זה לא משפיע מיידית, דברים מחלחלים.
זה אף פעם לא נכון לדחוק את המציאות, להשתמש בהרבה כוח,
ולהכריח אחרים לעשות מה שאנחנו רוצות,
זה פשוט לא עובד.
-
כשאנחנו פועלות בטוב תמיד חוזר אלינו טוב..
כשאנחנו פוגעים זה תמיד מגיע מתוך כעס,
אנחנו לא פוגעות באף אחד כשאנחנו בשיא האהבה והתעופה על החיים שלנו.
כשאנחנו בוחרות להגיב כך, זה מעיד שאזלו לנו הפתרונות היצירתיים, האמונה, החיוביות
וכל הכלים האפשריים,
או שהם לא היו ברשותנו מלכתחילה.
בטוב הדברים תמיד מסתדרים,
כשאנחנו פועלות בטוב, אנחנו משאירות מקום לניסים בחיים שלנו.
כי " לא עלינו המלאכה לגמור.."
לא הכל באחריותנו, צריך לבחור את הדרך שלנו ולשחרר,
וזה מתכון מוצלח לעזרה משמיים.
-
צריך לחשוב לפני שפועלים..
היצר הרע תמיד קופץ ראשון בכל סיטואציה,
להציע לנו אפשרויות התמודדות לבחירה.
אפשרויות אלה לא טובות עבורנו במוחלט.
צריך לחשוב לפני שפועלים כדי לא לזרום עם האוטומטיים האלה,
ולקחת לעצמנו רגע לבחון לאן הדברים הולכים.
איזה תגובה תהיה נכונה לנו בהקשר למטרות שלנו בחיים.
כשאנחנו לוקחות רגע לחשוב, זה מאפשר לנו לראות איך רצינו להגיב באוטומט,
ואיך אנחנו רוצות להגיב באמת, ובכך לתרגל נאמנות לעצמנו ולמה שנכון לנו.
אנחנו אף פעם לא באמת רוצות לפגוע,
זה קורה כי אנחנו נפגעות, או לחוצות, או שרע לנו באיזה שהיא צורה.
לא לפגוע הולך ביחד עם לא להיפגע,
אז תתאזנו משני הפוסטים יחד.
שבוע מקסים וטוב מלא בהתבוננות, מודעות ובחירה.
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה