לקראת יום העצמאות – מה מפריע לנו להיות עצמאיות ועצמאות אמיתית מהי..

כל שנה אנחנו חוגגות את יום העצמאות ולא סתם אנחנו נפגשות עם יום כזה.
עצמאות וחירות אלה ערכים מאוד חשובים ומודגשים ביהדות,
רק עכשיו עברנו את פסח, שסימל עבורנו עד כמה חשוב לצאת משעבוד.
ואז מגיע יום העצמאות, שנראה פשוט כי כולנו מזדהות עם עצמאות וחופש,
אבל אנחנו בכל זאת נדרשות להבין איך לחיות אותם, להיפגש עם המושג עצמאות כל שנה,
ולהתבונן מה זאת עצמאות עבורנו, מה מפריע לנו ליישם אותה ואיך אנחנו פותרות את זה.
אנחנו יכולות להרגיש המון פעמים מבוזבזות, פסיביות, זקוקות לאישורים מבחוץ,
לא מצליחות לעשות את מה שאנחנו רוצות ואלה דברים שבהחלט מפריעים לעצמאות שלנו.

לקראת יום העצמאות – מה מפריע לנו להיות עצמאיות ועצמאות אמיתית מהי..

1. התמודדות עם בעיות באופן עצמאי..

   התחושה הזאת שיש לנו בעיות בחיים, ואנחנו יכולות להתמודד איתם,
   לפרק אותם, להיפגש עם עצמנו דרכם, להתפתח מהם ולהתקדם דרכם זו תחושה נפלאה.
   ההבנה הזאת שהרבה מהדברים תלויים בי ואני יכולה לעשות הרבה כדי לשפר את המצב,
   זו תחושת עצמאות נפלאה והיא הפוכה מפסיביות, תקיעות, והליכה לאיבוד.
   כדי לפתור כל בעיה במציאות צריך קודם להבין, שהבעיה לא מעידה עלי כלום,
   היא רק דוחפת אותי לקומה הבאה שלי ורק טוב וצמיחה יצא לי מזה,
   אם אני אכוון לשם.
   רוב האנשים מפחדים ושונאים בעיות ולכן גם בורחים מהם וזה מרחיק את ההתפתחות.
   בעיקרון כל הבעיות מגיעות אלינו לא כדי שנפתור אותם,
   אלא כדי שנבין איך נכנסנו אליהם מלכתחילה..
   לכן לא צריך לחנך, להאשים, להתנגד, להיבהל או להילחם עם אף אחד,
   דרך כל בעיה, סיטואציה או תרחיש, אנחנו אמורות להבין מה קרה לנו שם,
   איזה מחשבות עברו לנו בראש, איזה רגשות, מה אנחנו עברנו בסיטואציה.
   כדי לראות ולהבין איך אנחנו מתנהלות, חושבות, מאמינות ומסתכלות על העולם..
   איך שאנחנו מתנהלות וחושבות זה המצב התודעתי שלנו, איתו אנחנו מייצרות את המציאות שלנו.
   כשיש לנו את הנתונים האלה, אנחנו יכולות לשנות את מה שכבר לא מתאים לנו,
   לשחרר את החשיבה המתוסכלת, הקורבנית, הנלחמת, הסובלת,
   בכדי לא לייצר מציאות כזו בחוץ.
   על הדרך אנחנו מתפתחות, משתכללות, גדלות, פותרות סבכים ומרגישות עצמאיות.
   

2. לפתור את כל תחושת ה"חייבת לעשות" ולא ממש רוצה..

   יש לנו נקודה לא פתורה בין מה שאנחנו חייבות וצריכות לעשות,
   לבין מה שאנחנו רוצות לעשות.
   לתוך הסעיף הזה נכנסות כל המטלות בכל הנושאים.
   יוצא שכל מה שאנחנו מגדירות בתוכנו כמטלה, נחווה כמשהו פחות אהוב,
   פחות כיף ואנחנו יותר מרגישות חייבות ושורדות יותר מאשר חירותיות ועצמאיות.
   בגין זה אנחנו רוב היום לא עצמאיות.
   את הסיפור הזה צריך לפתור, זה לא הגיוני לסבול או לשנוא את מה שאנחנו עושות,
   כל יום בחלק מהיום.
   זה נקרא בקבלה, "להפוך קשר הכרחי לקשר בחירי"..
   אנחנו בעלי בחירה חופשית, היכולת הזו לבחור היא לא במשהו ספציפי,
   כמו שכולם חושבים.
   אלא זו היכולת לבחור להרגיש טוב כל הזמן.
   דרך הפעולה אנחנו אמורות לעשות לעצמנו טוב, אז זה לא משנה מה הידיים עושות,
   משנה איפה הראש והלב נמצאים בזמן הפעולה.
   אנחנו יכולות להיות בים ולסבול,
   זה לא תלוי בפעולה זה תלוי בחשיבה שלנו, ביכולת שלנו לתת משמעות,
   להיות נוכחות ולייצר חוויה.
   יכול להיות שלהעמיד סיר כל יום זה פחות מרגש בתור התחלה,
   אבל הוא מאפשר לאכול בריא, חם, לשמח את המשפחה, להרגיש טוב ובריאים.
   אז אני אשנה את היחס שלי לפעולה זו,
   מפעולה לא מרגשת, לפעולה שמחממת ומאפשרת לי ולמשפחה שלי להרגיש טוב ולאכול טוב.
   ההגדרה של חופש, זה לעשות את מה שנכון לנו באמת,
   ולא מה שבא לנו באותו הרגע שרירותית.
   צריך להפוך את כל הפעולות היומיומיות למשהו שאנחנו רוצות ומשרת אותנו,
   לתת לפעולות משמעות, כל הפעולות שמתחזקות את החיים שלנו,
   מאפשרות לנו לחיות בצורה מכובדת, ואי אפשר לשנוא את זה כל הזמן.
   זה גורם לנו לא לרצות לעשות את מה שנכון וטוב לנו בהגדרה,
   אז צריך לשנות את היחס כדי שנוכל להרגיש טוב בכל פעולה,
   ויהיה לנו קל להיות עצמאיות שם.
   

3. לפעול עצמאית בלי להסתכל לצדדים מי עושה ומי לא..

   בגלל שכל נושא המטלות לא פתור אצלנו, אז אנחנו מרגישות שם פראייריות,
   לא כיף לנו שם, אז אנחנו מתחילות להסתכל לצדדים מי עושה ומי לא,
   על הבסיס הזה יש לנו מלחמות עם השותפים שלנו בדרך.
   מעבר למלחמות עם האחרים שזו בעיה בפני עצמה,
   הבעיה הכי חמורה בסיפור הזה,
   שאנחנו לא עצמאיות לעשות את מה שאנחנו רוצות.
   אנחנו לא בחיבור לעצמנו, בהבנה מה אנחנו רוצות לעשות ולפעול בבית שלנו,
   וכל פעולה גוררת אחריה דיונים מי יעשה ולמה דווקא אני,
   זה לוקח אותנו למקום מתלונן וסובל, במקום למקום שבוחר מה לקדם בבית ואיך.
   על מנת לא להסתכל לצדדים צריך כל הזמן לחזור לחיבור לעצמנו,
   לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצות, בוחרות, חשוב לנו  ועליו אנחנו רוצות לקחת אחריות.
   לפני שאנחנו נשואות או אימהות או עובדות באיזה שהוא מקום, יש לנו את עצמנו,
   וחשוב שנדע מי אנחנו ומה אנחנו רוצות לעשות,
   איזה ערכים אנחנו רוצות להביא לידי ביטוי,
   ולהגשים ולבטא את עצמנו. וזה צריך להיות המנוע ולא
   החישובים והמדידות מי עושה, מי לא וכמה.
   

4. רוצות לעשות אבל לא מגיעות לזה..

   נקודה נוספת שמאיימת על העצמאות שלנו, זה שאנחנו רוצות לעשות מלא דברים,
   אבל לא מגיעות אליהם בפועל,
   זה מתסכל אותנו, מוריד אותנו, ויוצר בנו תחושה פסיבית שלא נצליח להגיע לאן שאנחנו רוצות באמת.
   אנחנו מתחילות, רואות שלא הולך, או שזה ממש לא קל ומתייאשות,
   צריך לדעת שאכן יש מניעות על הדברים שאנחנו רוצות לעשות,
   בגלל שאנחנו נדרשות להבין עם עצמנו עד כמה אנחנו רוצות.
   בגדול אנחנו רוצות, אבל מאוד תלויות בתוצאות,
   לכן כשאנחנו רוצות לעשות דברים בחיים שלנו,
   זה רק להבין את החזון, את מה שאני רוצה באמת,
   ולעשות כל יום צעד אחד לכיוון מתוך הבנה,
   שהדרך נמדדת בשלמות הלב, כמה אנחנו שלמות עם מה שאנחנו רוצות,
   ומוכנות לעשות הכל כדי שזה יקרה כי אנחנו מאוד רוצות.
   ומוכנות ללכת בדרך, לא כי בטוח נצליח,
   אלא כי אנחנו בטוח רוצות ללכת בדרך הזו.
   וככל שעושים בירורים בדרך בעצמנו ובתוכנו,
   הדרך נפתחת ולא צריך לדאוג, כי נתקדם בה בוודאות.
   וכך פותרים את הפחדים והפסיביות שמתרחשים בתוכנו,
   באשר לרצונות שלנו מעבר.
   

5. לוותר על מה שאחרים יגידו ולפעול בנאמנות לעצמנו.

   בדרך לעשות את מה שאנחנו רוצות, אנחנו יכולות ליפול מיליון פעמים,
   אם ננסה לחשוב מה אחרים יחשבו על זה,
   או נקשיב למה שהם חושבים,
   או שנלך אחרי מישהו אחר בטעות במקום אחרי עצמנו.
   זה לגמרי סעיף שפוגע בעצמאות שלנו להיות מי שאנחנו,
   נאמנות לעצמנו ומביאות את עצמנו לידי ביטוי.
   

יום עצמאות שמח לכן ולמשפחותיכן..
אני כמובן כאן לכל שאלה..
שבוע קסום מלא בהתפתחות לכיוון העצמאות שלכן,
אוהבת המון רחלי מדמוני- מסדרת המחשבות.