נעלמתי בחודש אוגוסט..
זה כאילו באה רכבת והעלימה אותי בניגוד לרצוני..
האמת שקצת נתתי לרכבת הזו לקחת אותי..
לחופשות, לישון עד מאוחר, לנסוע בספונטניות לכל מיני מקומות מעכשיו לעכשיו..
סתם לרבוץ ולא לעשות כלום..
אבל הייתי בתוך זה כל כולי..
בחרתי, נהניתי, שחררתי, לא תכננתי..
מידי פעם עשיתי גיחות למשרד..
חשבתי, כתבתי, למדתי, ויצרתי..
מה שאהבתי במיוחד באוגוסט השנה..
זה שלא חשבתי על הרגע הבא בכלל..
לא תכננתי ולא פחדתי..
בזכות השחרור הזה קרו דברים נפלאים..
ובסה"כ היה טוב, עבר מהר..
אז לפני שאני עוברת לשיגרה..
אני לא שוכחת לקחת איתי מאוגוסט מתכון לכל השנה..
לשחרר, לא לתכנן יותר מידי, לא לפחד מהרגע הבא..
במקום זה..
להאמין בעצמנו, באלוהים, בחיים..
להחליף את המחשבות הפוחדות במרגיעות..
וזה המתכון לכל הדברים הטובים..
5 כללים של עשי ואל תעשי לפני החזרה לשגרה..
-
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר- תחזיקי ראש..
הסוף תמיד קשה, נראה שהוא נמשך לנצח..
אבל בדיוק עכשיו כשהרוב מאחורינו, זה הזמן להחזיק ראש, לא לאבד את זה..
לא לפחד מהבאות..
זה רק נראה קשה, אבל בפועל עברנו את הרוב ונשאר רק עוד קצת..
בלי מסגרת, בלי סדר..
אבל עם הרבה גאווה שעברנו את זה, שהיינו, שעשינו מה שיכולנו, מה שהצלחנו..
ומה שלא עשינו, יש לנו עוד חיים שלמים לעשות..
תתייחסו לעצמכן בטוב, בהבנה, בסלחנות..
זה מה שיש, ורק עם מה שיש אפשר באמת לעבוד ולקדם..
הבחירה היא באיך להסתכל על זה, וכל השאר נובע מזה..
להסתכל על כל דבר בצורה שעושה לנו הכי טוב בעולם..
זה נקרא לחיות..
"ונתתי לכם את הטוב והרע, המוות והחיים ובחרתם בחיים.."
יש הרבה אפשרויות להסתכל על כל דבר..
תסתכלו על השבוע הקרוב בצורה שעושה לכם הכי טוב,
תקדמו את השגרה, בהסתכלות חיובית..
זה יעשה לכן טוב וישפיע משמעותית על איך שתתחילו אותה..
לא מסדרים את המציאות..
מסדרים את הראש, את המחשבות, את ההסתכלות..
הופכים את הכל לטוב בראש שלנו..
וזה מה שמסדר את המציאות ומשפיע עליה..
-
תרכזי בדף את הדברים האחרונים והקניות שיש לעשות..
אל תלחצי מכל מה שיש לעשות..
קחי דף ועט..
אספי את כל הנתונים מהווטסאפ, מהמייל, לדף אחד מרוכז..
מה כל ילד צריך לקחת ליום הראשון, מה נשאר לקנות ולעשות..
הסדר הזה עושה שקט, ומכוון את הדברים לקרות..
גם ראש השנה בפתח, את יכולה לעשות רשימה עם הדברים שאת רוצה להכין ולקנות..
לא צריך להילחץ..
רק לאסוף את הנתונים בצורה מושכלת..
זה מרחיק את כל השפיטה, הביקורת, הלחץ והפחד..
נותן הרגשה שאת אסופה..
ומסיר את כל מה שמאיים להטביע אותנו..
אם יש משהו שאת לא יודעת, תרשמי לעצמך לשאול ולברר..
ותאמיני בעצמך..
בפועל הדברים ממש פשוטים..
עשינו אותם אינספור פעמים..
אל תשאירי את הדברים בראש מבולגנים..
תורידי אותם לדף ותעשי סדר..
הסדר הזה מאפשר תחושת חופש, שהכל ברור..
-
אל תלכי עם הראש לעתיד..
אל תנסי לחשוב מה יהיה לכל ילד במסגרת, איך יסתדר..
איך תקומו פתאום מוקדם, איך תעמדי בכל המשימות..
במקום זה תרגיעי את עצמך שהכל יהיה בסדר..
אנחנו לא יודעות מה יהיה מחר..
וחבל שנחשוב על המחר שלנו ושל ילדנו, דברים לא טובים ולא פשוטים..
תקדמי את המחר שלך בחשיבה חיובית..
באמונה שמה שצריך לקרות, יהיה הכי טוב לך ולכל משפחתך..
שמה שיהיה נתמודד איתו ונצמח ממנו..
מחשבות על העתיד הן דמיוניות,
אי אפשר ללכת באמת לעתיד, זה רק עם המחשבות ולכן הן דמיוניות וגם שקריות..
במקום זה כאן ועכשיו תחשבי טוב, כאן ועכשיו תטפחי את חייך,
כאן ועכשיו תעשי לעצמך טוב, כאן ועכשיו תעשי מה שאת רוצה..
ותתרגלי לעשות זאת בכל רגע נתון..
ההתמודדות עם המחשבות קדימה לעתיד..
היא בחזרה להווה, עוד יותר לעשות סדר בדברים, עוד יותר להיות כאן ועכשיו..
עוד יותר להשתרש בקרקע, במציאות, ובעשייה..
-
תאמיני בך, בילדים, באלוהים ובחיים..
לפעמים אני קולטת שכמשהו לא ברור לי, לא מסתדר לי אני נלחצת,
אבל אז הוא נפתר בקלות יחסית..
ואני אומרת יאללה הקב"ה, תעזור לי להאמין בעצמי..
אם משהו לא ברור, או לא פתור לא לאבד את הסנטר שלי..
אני מגלה שאנחנו ממש מגדילים את הדברים בראש..
אבל בפועל הכל הרבה יותר פשוט..
אנחנו הנכס הכי גדול של עצמנו..
אנחנו יכולות לפתור איזה בעיה שאנחנו רק רוצות,
לברר כל דבר, ללמוד מכל דבר, לבחור ולעשות לעצמנו טוב..
ואחרי שאנחנו פותרות בעיות, עוברות אתגרים..
אנחנו עוד יותר משודרגות, ועוד יותר חזקות, ועוד תכונות ויכולות שלנו באות לידי ביטוי..
אז תאמינו בעצמכן אתן יכולות הכל..
אותו דבר הילדים שלכן, בן הזוג שלכן וזה נכון לכל אדם..
הסוד הוא להכניס את הקב"ה לתמונה..
אנחנו לא לבד..
אנחנו מושגחות ואהובות..
לחיים ולקב"ה יש מטרה ברורה לפתח אותנו..
וזאת הסיבה ואלה הרעיונות שאני מאמצת כדי לעבור כל אתגר, לברר כל דבר ולהירגע..
אמונה זה לא כלי דתי..
זה כלי אישיותי מטורף שאני משתמשת בו לטובתי..
-
לשחרר מצד אחד ולהחזיק מצד שני..
לשחרר ולהחזיק זה נראה שני דברים שונים והפוכים..
אבל למעשה צריך את שניהם כדי להיות באיזון..
איך עושים את זה:
לא הולכים קדימה עם הראש אל העתיד, מטפחים את ההווה..
לא מפחדים מהבאות, חיים בטוב כל יום ביומו..
לא עוסקים ביותר מידי תכנונים, מחליטים מה רוצים ועושים סדר..
לא נלחצים, מאמינים ופועלים את הכי טוב שלנו..
לא לוקחים אחריות על כל העולם ואשתו, לוקחים אחריות רק על עצמנו..
לא מתעקשים על דברים ספציפיים, עוזרים לעצמנו להיות גמישים ולהסתדר בתוך הרבה אפשרויות..
לא מנהלים את העולם, מנהלים את החשיבה שלנו..
לא עושים במקום אחרים, עושים את החלק שלנו טוב..
לא מצפים מאחרים, מצפים מעצמנו..
לא עושים בשביל אחרים, עושים כי זה נכון לנו ועושה לנו טוב באמת..לא באנו לעולם כדי לקבל דברים כאלה או אחרים.. באנו לתת ולהשפיע מעצמנו..
תתנו באהבה..
זאת תהיה הקבלה והסיפוק הכי גדולים שתקבלו אי פעם..
תשאירו סימן שהייתן כאן.. זה תמיד משמח..
חזרה לשגרה נעימה שתהיה לכן..
הצלחה בכל ההתחלות החדשות..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה
2 תגובות
מקסים רחלי! תזכורת מבורכת לסוף החופש…לא להשבר לקראת הסוף 🙂 תודה לך!
רחלי יקרה
נהנתי מאד לקרוא את מה שכתבת
זה ישר נתן תחושה של שלווה ורוגע בגוף
הכי אהבתי את החלק ה5 של הדברים.
מקסים ועורר השראה
תודה רבה
שנה טובה ומתוקה