רצה כל היום כדי להספיק או משעוממת?- כלים לחיים בקצב האמיתי שלך

רצה כל היום כדי להספיק את כל מה שיש לך לעשות במשך היום?
מוצאת את עצמך משועממת בחלקים מן היום?
יש חלקים ביום שאת יותר אוהבת וכאלה שפחות(בלשון המעטה)? למה?
את מרגישה טוב עם עצמך רק כשאת בעשייה, או שטוב לך בכל מצב?
עצרת לבדוק פעם מהו הקצב האמיתי שלך?

כלים לחיים בקצב האמיתי שלך..

1. על מנת לחיות איך שאנחנו רוצות- מודעות זה שם המשחק…

   שימו לב מה קורה איתכן במשך היום, איך נראה הבוקר שלכן, האם אתן מרוצות מאיך שאתן מתנהלות.
   מה קורה אחר הצהריים עם הילדים, אתן אוהבות את הזמן הזה, או שהוא מלחיץ אתכן, אם כן למה?.
   איך הייתן רוצות שהיום שלכן יראה, לא משהו דמיוני כזה, לשבת כל היום בחוף הים ולברוח מהכל, אלא באמת.
   תהיו מודעות בינכן לבין עצמכן בישרות, מה קורה, היכן אתן מונחות, מה עובר עליכן, מה הייתן רוצות לשנות ועוד..
   אם אתן רוצות שהיום שלכן יראה אחרת, אם אתן רוצות להתקדם כל יום קצת לעבר מה שאתן רוצות, תהיו מודעות למה שקורה עכשיו.
   אי אפשר לשנות, לפני שאנחנו מבינות עם עצמנו, מה לשנות..
   אי אפשר לקבל תשובות, אם לא שואלים שאלות..
   שימו את האצבע על הנקודות המאתגרות, שימו לעצמכן יעדים ומטרות.
   תהיו בקשר עם עם עצמכן, כך תהיה לכן גישה למציאות הפנימית שלכן, בדרך למציאת ההתנהלות והקצב המתאימים לכן ביותר.
   אנחנו פועלות בהרבה תחומים, אנחנו אמהות, בנות זוג, עובדות, מנהלות את הבית, חברות, שכנות, בנות להורים שלנו, ועוד המון..
   יש לנו חלומות ושאיפות בכל תחום.
   מסע חיינו זה משהו ששווה לעקוב אחריו, אפילו לנהל רישומים מסודרים, כמו עסק, שאנחנו עוקבים אחריו לראות שהוא עובד, מתפתח, ריווחי וגדל.
   אם אנחנו רוצות שמסע חיינו יהיה טוב, שנתקדם ונתפתח באופן קבוע, שהיכולות שלנו יגדלו, ויהיה לנו כיף ומשמעותי לקום בבוקר לעוד יום. חשוב שנתחיל במעקב ותשומת לב, לעצמנו.
   זוהי מודעות והיא המפתח.
   
   

2. כשאת מסכימה לרוץ להספיק המון דברים, מה את אומרת בעצם?

   כל פעולה שאנחנו עושות, מספרת עלינו מי אנחנו (רצונות ותכונות) ואיך אנחנו מתנהלות (מה הרעיונות שלנו).
   אם אנחנו רצות כל הזמן להספיק, מה מניע אותנו?
   כנראה שלחץ, אולי אנחנו מרגישות שוות רק כשאנחנו בעשייה, אולי אנחנו רוצות לרצות מישהו או משהו, או להוכיח משהו.
   והכי חשוב זה שהחלפנו את תחושת האושר והסיפוק בחיים בריצה אחרי משהו, בלי לעצור לבדוק אם זה משרת אותנו, מי רודף אחרינו, ומה אנחנו מנסות להשיג.
   הרבה נשים מתנהלות מתוך תחושה, שהעולם והחברה מצפים מהן להיות יפות, חכמות, אפקטיביות, טובות, אמהות מעולות, עם קריירה, חזון, רזון ובעיקר דמיון כי זו לא המטרה.
   חשוב שנפעיל את השכל, ואת אומנות הבירור כדי לוודא מי אנחנו באמת, ואיך אנחנו רוצות להרגיש במסע חיינו באמת.
   כשאנחנו יודעות מי אנחנו ותומכות את זה, אנחנו יכולות לפטר את כל מי שרודף אחרינו (אנחנו), ואת כל מה שאנחנו מצפות מעצמנו. ולהתחיל להיות במודעות מה נכון לנו כמה, מתי איך ולמה.
   מגיע לנו חיים משהו משהו לא? וחיים משהו משהו זה לא רק חופש, ים,חו"ל ומסיבות. אלא להביא לתוך החיים שלנו, את כל הרצונות השונים שלנו, ולחיות איתם בשלום, כשהמילה לחיות היא הנושא.
   אז אם אתן מרגישות שאתן עושות מלא, ואין לכן אויר, תבדקו את זה, תעמיקו ותבררו את זה, אל תשאירו את זה ככה.
   

3. מה השעמום מספר לנו?

   אם אנחנו מוצאות את עצמנו משועממות במשך היום, לא יודעות מה לעשות עם עצמנו, ולא ברור לנו מה קורה..
   נבדוק את זה בשני כיוונים: א. האם אנחנו נמצאות כל כולנו בפעולות שאנחנו עושות במשך היום, כי בשביל להרגיש טוב בעשייה שלנו, צריך להיות בתוך הפעולה, לתת לה משמעות ולפעול מתוך ערכים שקרובים לנו.
   ב. האם אנחנו עושות מה שאנחנו רוצות, אוהבות ומאמינות, או נמנעות מהדברים שאנחנו רוצות בגין סיפורים כאלה ואחרים. לדוגמה, נגיד אנחנו רוצות פעם בשבוע לצאת לבלות, ואנחנו לא עושות את זה, כי מה יהיה עם הילדים וכאלה. או שאנחנו רוצות לרדת במשקל אבל לא מוכנות לעשות כלום בשביל זה. או שאנחנו רוצות לפנות זמן לילדים, אבל בפועל כל הזמן זה מתפספס. או רוצות לבשל אוכל בריא ולא מגיעות לזה..
   זה מאוד מתסכל אותנו, כשאנחנו לא מצליחות לעשות מה שאנחנו רוצות, לא מצליחות להגשים שאיפות, ולא מצליחות להביא את עצמנו לידי ביטוי.
   שימו לב לנקודות האלה בחייכן ותתייחסו אליהן, מה קורה שם? חשוב שתבינו.
   

4. אתן מאמינות שאפשר לאהוב את כל היום שלנו?

   אתן בכלל מאמינות שאפשר להתהלך כאן בעולם ולאהוב את מה שיש לנו במשך היום?
   אני משוחחת עם המון נשים שבכלל לא מאמינות שאפשרות כזו קיימת..
   הן לגמרי חושבות שזה תקין לשנוא חלק מהדברים, שאנחנו באות איתן במגע במשך היום..
   אבל אני חושבת שזה לא תקין.
   זוכרות שהיינו תלמידות בבית ספר, והיו מקצועות שאהבנו, אז היינו טובות בהן גם מן הסתם, והיו מקצועות שלא אהבנו ובהן לא היינו טובות.
   אז ככה זה עובד גם היום..
   אם אנחנו אוהבות את הפעולה, נותנות לה משמעות, נוכחות בה, אוהבות את עצמנו שם, נמצאות כל כולנו, מן הסתם הפעולה תהיה טובה, תיווצר שם חוויה ואנחנו נרגיש חיים בנקודה הזו. אבל אם לא, נצטרך לעשות את הפעולה הזו יום יום מתוך סבל ותסכול ולמה?
   אנחנו רק צריכות שיהיה לנו יחס חיובי לכל דבר, רק מתוקף זה שהוא בחיים שלנו.
   כשיש לנו יחס נכון, אנחנו יכולות לאהוב, להיות אנחנו, להביא את עצמנו בדרך שמתאימה לנו, ולמצוא את הדרך שבה אנחנו נאהב את הפעולה או את החלק הזה של היום שלנו.
   זוכרות בסדרה דרדסים את הדרדס ששונא הכל..
   הכל הוא שנא בלי קשר.. ואנחנו רוצות לחיות מתוך קשר לעצמנו, למחשבות, לרגשות, לדיבור ולעשייה שלנו.
   

5. לאהוב את עצמנו בתוך היום שלנו. זה המסע שלנו מגיע לנו..

   תאהבו את עצמכן, ותפתחו רגש טוב לקיום שלכן, כמו שימימה אומרת..
   תהיו ערות למתרחש בחייכן, מתוך הבנה שמגיע לכן חיים טובים ויפים.
   זו לא קלישאה, זו דרך שצריך ללכת בה, להכיר אותה, ללמוד אותה, לברר אותה, לשנות אותה, להגמיש אותה, ובעיקר לחיות בה.
   כל דבר שתרצו שיהיה לכן בחיים יהיה, אם תסכימו לעשות בשבילו הכל, אם תסכימו לפתוח אותו ולא להשאיר אותו כמו שהוא.
   מי שהולכת בדרך ורוצה להבין אותה, ולהשפיע עליה, הדרך תיפתח בפניה ותעזור לה להגיע.
   אם אין לכן תוצאות מידיות, זה רק כי יש לכן עוד כמה דברים להבין.. אל תיבהלו.
   ואם דלת נסגרה, כי היא לא מתאימה לכן, תתמכו את עצמכן שתמצאו את מה שמתאים לכן בדיוק, ולא תתפשרו על זה.
   

התכנים הפנימיים הם שקובעים את המציאות החיצונית.. תזכרו את זה.
אני מאחלת לכן שבוע של תשומת לב פנימית למה שקורה לכן.. זה המפתח לכל שינוי והתקדמות אפשריים.
שבוע מקסים..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה