מה זה חוסר ביטחון עצמי? וההבדל בין ערך עצמי לדימוי עצמי..

מדהים איך כולנו מזוהות עם המושג ביטחון עצמי, למרות שאין דבר כזה..
תחשבו על זה..
אנחנו כבר קיימות, נמצאות, חיות, נושמות, מתפקדות, מתחתנות,
מביאות ילדים, לומדות, יוצרות, נותנות, אכפתיות, מתנדבות, יש לנו כישרונות,
יכולות, חוזקות, רעיונות, חלומות, טעם אישי, גוף לעשות איתו מה שאנחנו רוצות,
חשיבה ונשמה שיכולות להתפתח עד אין סוף..
אז מה, כאילו עכשיו אנחנו לא בטוחות בזה?
זה אפשרי?
הרבה נשים מספרות לי שאין להם ביטחון עצמי..
מה זה אומר? שהן לא אוהבות את עצמן?

אנחנו חושבות שאנחנו יכולות להיות במקום מסוים ולא לאהוב אותו..
זו אפילו תכונה מאוד נפוצה, לגיטימית ומדוברת..
בואו תראו כמה זה נפוץ..
ילדים הולכים לבית ספר כל יום.. ולא אוהבים..
נשים הולכות לעבודה כל יום.. ולא אוהבות..
עושות כלים כל יום.. ולא אוהבות..
חולמות על ילדים, מביאות ילדים.. ולא אוהבות מלא פעולות שקשורות בגידול ילדים..
חולמות על זוגיות בלילות, מתחתנות, ואז מספרות לעצמם סיפורים, למה לא לאהוב..
הולכות למשפחה של הבעל בחגים.. ולא אוהבות..
הגוף שמשרת אותנו היטב.. אנחנו לא אוהבות..
יש לנו מלא חלומות, אבל את הביצוע.. אנחנו לא אוהבות..
יש לנו כך כך הרבה כישרונות, יכולות ותכונות,
שאנחנו יכולות לעוף איתם לאן שאנחנו רק רוצות,
אבל במקום זה תנחשו מה?
אנחנו לא אוהבות את עצמנו..
אם כך נראה שהבעיה היא לא ביטחון עצמי..
אולי אנחנו לא יודעות לאהוב..
או שהמושג לא לאהוב, נראה לנו טבעי וטריביאלי,
אז אנחנו לא מזהים אותו כבעייתי..
אבל יש בעיה גדולה..
איפה שאנחנו לא אוהבות, אנחנו מייצרות סבל..
ומטרת העל של חיינו היא לאהוב..
(לא פלא שכולנו עסוקים באהבה כל הזמן)
נשים תמיד שואלות אותי בשלב הזה, מה, אפשר לאהוב הכל?
למה לא?
אתן מבינות כמה הלכנו לאיבוד..
אפילו בתור חלום זה לא מסתדר לנו..

מה זה חוסר ביטחון עצמי? וההבדל בין ערך עצמי לדימוי עצמי..

1. מה הכוונה לאהוב?

   כשאני מדברת על לאהוב את כל מה שאנחנו באות איתו במגע,
   זה אומר להכשיר את הקרקע להתפתחות אהבה בתוכנו..
   זה אומר להסתכל על הטוב..
   להתפעל מהטוב..
   ליזום את מה שאנחנו רוצות שיקרה,
   לעשות לעצמנו טוב,
   ולא לצפות ולהתאכזב כל הזמן..
   להבין שכל דבר שיש לנו בחיים נמצא במצב גולמי,
   הוא בפוטנציאל להתפתח עד אין סוף..
   אבל זה תלוי בנו..
   שנתחיל לטפח, לשתול, לזרוע, להשקות, לזבל, לדשן, להאמין, לחכות, ועוד..
   זה לא הגיוני ללכת כל יום לאותו מקום ולסבול בו..
   אנחנו לא סובלות בגלל מקום העבודה, או כל דבר חיצוני אחר,
   אנחנו סובלות בגלל שאנחנו לא יודעות לאהוב..
   אנחנו לא יודעות לראות טוב בכל מקום שאנחנו נמצאות..
   אנחנו לא יודעות לעשות לעצמנו טוב, בכל מקום שאנחנו נמצאות..
   אנחנו לא יודעות לחשוב טוב..
   להיות כל כולנו במקום שאנחנו נמצאות..
   אז אנחנו באות בטענות למקום העבודה, לבית הספר, למורה, למוכרת, לאישה, לבעל, לילדים, לאימא, לאבא ועוד..
   אנחנו לא שמות לב שזה דפוס התנהגות, ולא איזה בעיה ספציפית..
   ואם יש לנו איזה בעיה ספציפית, לא כדאי להאשים אחרים,
   כי אז הפתרון ממש מתרחק מאיתנו..
   הפתרון נמצא אצלנו, בשינוי היחס שלנו, החשיבה שלנו,
   הדרך בה אנחנו מסתכלות על הדברים.. ועוד..

   

2. אדם סטטי שרוצה לקבל הכל מבחוץ..

   הגישה הזאת שאומרת ..
   שאנחנו צריכות לקבל את הכל מבחוץ,
   יוצרת אדם סטטי שלא עושה כלום בשביל עצמו ובשביל אחרים, רק מצפה ומתאכזב..
   וזה ממש הפוך מחיים טובים ושמחים..
   ככל שאדם עושה מה שהוא רוצה..
   יודע להביא לעצמו את מה שהוא רוצה..
   יודע ליזום את מה שהוא רוצה..
   יודע לדבר את מה שהוא רוצה..
   אחראי על מה שהוא רוצה..
   יודע לתמוך את עצמו, לחזק את עצמו, ולעניין את עצמו..
   כך הוא יותר שמח, פחות מאוכזב, יותר מצליח, יותר חי..

   

3. ההבדל בין ערך עצמי לדימוי עצמי..

   זה מחזיר אותנו חזרה לביטחון העצמי..
   הרבה אנשים מתבלבלים בין ערך עצמי לדימוי עצמי..
   ערך עצמי= כמה אנחנו נאמנות לערכים שלנו..
   כמה אנחנו נאמנות למה שחשוב לנו, ומוכנות לעשות בשביל זה הכל..
   כמה אנחנו מכירות בערכים שלנו, ומוכנות למלא אותם,
   כך נבנה ערך עצמי.
   (אנחנו בטעות חושבות שערכים, זה משהו שדורש מאיתנו הרבה עשייה והתאמצות..
   אז אנחנו מוותרות עליהם ונשארות ריקות..)
   דימוי עצמי= מלשון דמיונות, לדמיין מה אחרים חושבים עלינו, ואיך הם רואים אותנו..
   ולנסות לחיות בהקשר לזה..
   לנסות לרצות אחרים, לעשות דברים כדי שהם יאהבו, יקבלו, יחמיאו ועוד..
   לוותר על עצמנו, עבור האישור של אחרים- אין שקר גדול מזה..
   מה שאחרים חושבים עלינו נשגב מבינתנו.. (תודה לאל)
   וזאת מאחר שאנחנו צריכות לעזוב לחלוטין, את מה שחושבים עלינו,
   ולבנות את הערך העצמי שלנו בעצמנו..
   אז לא תהיה שום בעיה עם מה שיחשבו עלינו, זה לא יהיה הנושא..
   אתן לא מתארות לעצמכן, כמה ילדים הולכים לאיבוד בסעיף הזה..
   כאמהות אנחנו מוכרחות לנהוג אחרת,
   וללמד את הילדים שלנו, את ההבדל בין ערך עצמי לדימוי עצמי..

שיהיה לכן שבוע קסום, מלא בערכים שמקיימים אתכן..
מלא בגילוי עצמכן, נאמנות לעצמכן, ומוכנות לעשות הכל בשבילכן..
שבוע מלא באהבה עצמית.. (אל תדאגו זה לא גאווה..)
אם זה מעניין אתכן איך זה לא מתנגש עם גאווה,
תכתבו לי ואכין לכן פוסט במיוחד..
תודה רבה על כל התגובות שלכן.. זה מחמם לי את הלב ונותן לי כוח להמשיך..
אוהבת המון..
רחלי מדמוני- אויר לנשמה