לקראת יום העצמאות -איך לגדל ילדים עצמאיים?

תרים את האצבע אימא שלא רוצה ילדים עצמאיים.
הבעיה היא שמצד אחד אנחנו רוצות ילדים עצמאיים,
מצד שני אנחנו עושות עבור הילדים שלנו דברים שהם יודעים לעשות בעצמם,
מה שלא מאפשר לילדים להיות עצמאיים,
וגם הסמכות ההורית נפגעת..
בואו נראה איך זה בא לידי ביטוי..

לקראת יום העצמאות -איך לגדל ילדים עצמאיים?

1. לא לעשות עבור הילדים דברים שהם יודעים לעשות לבד.

   זה חוק מציל חיים שממש כדאי לכן להכניס לתוך הבתים שלכן,
   זה יציל גם את החיים שלכן וגם את החיים של הילדים שלכן.
   את החיים שלכן זה יציל במובן שלא תעבדו אצל הילדים,
   והסמכות ההורית שלכן לא תיפגע,
   ואת חיי הילדים זה יציל, כי החוק הזה ישמור עליהם לא מפונקים,
   ומביאים לחייהם את מה שהם רוצים- עצמאיים.
   הנה דוגמאות איך החוק הזה בא לידי ביטוי בצורה הפשוטה שלו:
   לא להגיש לילדים כוס מים כשהם יודעים לקחת לבד,
   לא להלביש את הילדים בבוקר כדי לחסוך זמן,
   כשהם מעל גיל 5 ויודעים להתלבש לבד.
   לא להכין להם שוקו, כשהם בני 7 ומעלה,
   לא להגיש להם אוכל לטלוויזיה או למחשב,
   לא לסדר להם את החדר,
   לדרוש מהם בכל גיל לקחת את הצלחת לכיור אחרי שאכלו,
   בכל גיל לדרוש לאסוף משחקים,
   לא להביא להם מגבת למקלחת מהרגע שהם מתקלחים לבד,
   לגרום להם להבין שהם אחראיים שיהיה להם טוב,
   באמצעות זה שהם מביאים לעצמם את כל מה שהם רוצים.
   

2. לא לפתור לילדים בעיות, ללמד אותם לפתור בעצמם.

   בסופו של דבר התפקיד שלנו כהורים,
   הוא ללמד את הילדים שלנו הכל,
   כדי שיהיו מוכנים לחיים שלהם כבוגרים.
   ובגלל זה החוק הזה מציל את החיים של הילדים,
   כי הוא מכין אותם לחיים שלהם כבוגרים.
   לצורך העניין חשוב לראות את טובת הילד וההתפתחות שלו
   אל מול ענינו ולא את עצמנו, נוחות, שקט, בלי עימותים,
   רחמים ועוד..
   לכן גם בדברים יותר מורכבים ננסה להעביר את המסר הבא לילד:
   שכדי שיהיה לו טוב בחיים, הוא מוכרח לקחת אחריות עליהם,
   להתמודד, ולצמוח מאירועי החיים, לפתור בעיות ולהבין איך
   הוא הגיע אליהם ואיך הוא גדל מהם..
   לדוגמה:
   במקום לפתור לילדים סיטואציות עם המורים ועם חברים,
   ללמד אותם לעשות זאת בעצמם.
   לכוון אותם לשוחח עם המורה, לשוחח עם הילד,
   לשאול מה אפשר לעשות שם?
   מה אפשר ללמוד מזה על עצמו?
   במה הוא היה רוצה להתחזק?
   דוגמאות נוספת:
   אנחנו נעלבות בשביל הילדים כשמישהו מעליב אותם,
   במקום לשתף אותם שגם אנחנו נעלבות,
   ומה אנחנו עושות עם זה.
   לוקחות  אחריות על שיעורי הבית שלהם,
   שברוב המקרים בגלל שאנחנו עושות את זה,
   מזכירות להן, דוחפות אותם, עוזרות להם,
   הם לא לוקחים אחריות ומשחררים,
   במקום להזכיר להם שאנחנו כאן ונשמח לעזור כשהם צריכים.
   מכריחות  אותם לקחת מעיל כשקר,
   במקום ללמד אותם לצאת החוצה להרגיש את
   המזג אוויר ולהחליט אם הם צריכים סווצ'ר או מעיל.
   תזכרו שבמקומות שאנחנו לוקחות אחריות,
   הילדים עוזבים אותה, כי כבר יש מישהו על זה.
   אז צריך להתנהל במקומות האלה מאוד בחכמה.
   

3. למה אנחנו פועלות במקומות שהילדים כבר יודעים?

   אנחנו מחפשות שקט במקום ערך.
   תוצאות במקום דרך.
   בבחינת, בואו נגמור עם זה וזהו.
   עדיף שהילדים לא יכנסו למטבח – כדי שהוא שלא יתלכלך.
   קל לנו יותר לעשות לבד, מאשר לשתף את הילדים, או ללמד אותם לעשות את הדברים באופן עצמאי.
   הנקודה החשובה ביותר בחיי אדם,
   שהוא אחראי להיטיב עם עצמו.
   אם אדם רוצה משהו,
   חשוב שיהיה מסוגל להעריך מה הוא מוכן /לא מוכן לעשות לשם כך.
   אם מגישים לילד כל מה שהוא רוצה מגיל צעיר,
   הוא לא יבין את עצם הרעיון של להיות עצמאי.
   הוא עלול לחשוב שאנשים צריכים להביא לו את מה שהוא רוצה.
   כהורים אנחנו מוכרחים להבין,
   שהתפקיד שלנו כהורים,
   הוא לעזור לילדים שלנו לגדול.
   לא לסדר להם את החיים  ולטפל בהם– כי אם ללמד,
   לתת להם כלים, לסדר לעצמם את החיים.
   ללמד אותם, לקחת מה שהם רוצים, לומר מה שהם רוצים.
   אם ילד בוכה ואז מקבל מה שהוא רוצה,
   הוא מבין דרך מניפולציות שככה משיגים דברים.
   וכשהוא גדל הוא  מפעיל מניפולציות על אחרים כדי להשיג את אשר הוא חפץ בו.
   מעבר לכך,
   הסמכות ההורית נפגעת,
   כשילד נותן פקודות להורה שלו, וההורה מבצע,
   גם אם הילד אומר בבקשה.
   וזה כביכול מנומס,
   בסופו של דבר הילד מבקש- וההורים מבצעים.
   אנחנו עושים כהורים כל כך הרבה בשביל הילדים,
   שחייב לשים איזה גבול שלא ניפול בקלות רבה,
   לעובדים אצל הילדים.
   אז אנחנו עושים בשבילם הכל, עד שהם יודעים לעשות לבד,
   ובהדרגה מאפשרים להם לגדול ולהיות עצמאיים.
   

לסיכום:
הנחו את הילדים שלכם, לעשות דברים עבור עצמם.
החופש האמיתי הוא לעשות את הדברים באופן עצמאי, ללא תלות במישהו.

האם התחברת?
מה דעתך?
לכל שאלה, שיחה, תהליך אני כאן..
אוהבת המון רחלי