לקראת יום הכיפורים- כלים לסליחה שנמשכת כל השנה..

איך נסלח ונמחל כשאנחנו נפגעות כל שנייה..
וגם אם נמחל ונסלח, מה יהיה יום אחרי יום הכיפורים? נמשיך כרגיל?
לראות כל דבר לא בסדר שהאחר עושה, לדבר על אחרים, להיפגע?
איך אנחנו יוצאות אחת לתמיד מהמעגל הזה, מתנהלות אחרת, עולות קומה..
לפחות לקומה כזו, שפחות מזכירה את הגן ילדים, שהיינו בו לפני מיליון שנה.

לקראת יום הכיפורים -כלים לסליחה שנמשכת כל השנה..

1. הסתכלות נכונה על בני אדם..

   כל אדם הוא בריאה ויצירה חד פעמית..
   כל אדם הוא תרכובת ייחודית של תכונות, כישרונות, יכולות, מראה ונקודות לעבודה והתפתחות..
   כל אדם גדל אחרת, עובר דברים שמעצבים את עולמו אחרת, מפרש את המציאות אחרת, ומביט על העולם מהזוית הייחודית שלו.
   מכירות את המשפט, "שני אנשים יכולים להסתכל על אותו דבר ולראות משהו אחר לגמרי.."?

   אין אפשרות שהאחר יחשוב כמונו בשום צורה.. וגם אין צורך..
   אנחנו רואות את העולם מהזוית שלנו, תפקידם של אחרים הוא, להעשיר את עולמנו מהזוית שלהם..
   תשאירו את זה כך, העולם בנוי בצורה חכמה, כדאי שנחכים גם אנחנו..

   אנחנו לא יכולות לדעת מה האחר חושב, כל האנשים שמסתובבים עם אינטואיציות כאלה ואחרות, רק מספרים לעצמם סיפורים, כדי להשליך את החשיבה שלהם על אחרים, תכלס זה לא אפשרי לדעת בוודאות מה האחר חושב.. תרדו מזה…

   כולנו שווים! אין מישהו יותר טוב מאיתנו או פחות טוב מאיתנו..
   אין בן אדם שלא נמצא במשוואה הזו..
   כולנו שווים במהות שלנו, כולנו רוצים שיהיה לנו טוב, שנצליח, שנהיה אהובים, ומצד שני לכל אחד יש התמודדויות.
   אם אנחנו טובות בדברים מסוימים, אין צורך להרגיש יותר ממישהו אחר, כי בנקודות אחרות אנחנו צריכות התפתחות..
   וכך האחר, יש נקודות שבהם הוא מצוין, ונקודות אחרות שזקוקות לשיפור..
   כך שזה ממש לא משנה.
   תתהלכו בתחושה שאתם שווים..
   זה יאפשר לכן להסתכל על אחרים בצורה מאפשרת, טובה ונכונה..
   זה יאפשר לכן להיות אתן- כי כשאנחנו מרגישות יותר ממישהו, זה גורם לנו להרגיש למעלה, וכשאנחנו מרגישות פחות ממישהו, זה גורם לנו להרגיש למטה, ובשני המקרים זה לא באמת אנחנו, ולא התהלכות נכונה לנו.

   בכל רגע נתון כל אדם יכול להרים את החיים שלו, לאן שהוא רק ירצה..
   זה נכון לגבי כל אדם, נכון לגבינו ויוצר ענווה בריאה.

   

2. הסתכלות על הטוב..

   בכל רגע נתון יש לפנינו טוב ורע.. בכל סיטואציה, בכל מפגש עם אדם אחר..
   אין אפשרות לברוח מזה..
   על מה אנחנו רוצות למקד את ההסתכלות שלנו על הטוב או על הרע?
   זו למעשה הבחירה שלנו..
   ואם נראה טוב או רע, זה לא תלוי בבן האדם שלידנו.. זה תלוי בנו!
   אנחנו רק צריכות להחליט שאנחנו ממקדות את ההסתכלות שלנו בטוב שלפנינו..
   כך נוכל לראות את הטוב, להיות בטוב עם עצמנו, מערכות היחסים בחיינו יהיו תמיד טובות ונטולות מאבקים.
   אנשים מתהלכים בעולם מלאים בתלונות, הם בטוחים שזה בגלל ההוא וההיא.. אבל באמת…
   הם לא אימנו את השריר של הבחירה להסתכל על הטוב.
   יש הכל בעולם, טוב, רע, מוות, חיים.. על מה אנחנו רוצות להסתכל זאת השאלה..
   מי שמסתכל כל הזמן על מה שלא טוב, מרגיש רע קודם כל עם עצמו.
   אז תזהרו ותבחרו להתמקד בחלק הטוב שיש בכל רגע נתון ובכל סיטואציה…
   כי זו העבודה והבחירה החופשית שלנו כאן..
   וזה לא נקרא להתעלם.. יש בעולם חוקיות שאומרת, שאם נסתכל על הטוב, הוא יגדל, ואם נסתכל על הרע הוא יגדל..
   לא צריך להסתכל על הרע כדי להתאזן.. הפוך!!!!!

   

3. כשאנשים מדברים, הם מספרים את החשיבה שלהם..

   זה סוד גדול..
   כל אדם שפותח את הפה ומדבר, הוא מספר בעצם איך הוא חושב, איך הוא מתנהל, ומה מתרוצץ לו בדיסק.
   זאת לא המציאות!
   אם מישהו עומד מולכן, אומר משהו לא טוב, זאת לא האמת..
   זה רק איך שהוא בחר להסתכל ולחשוב..
   וההסתכלות הזו לא משפיע עליכן, אלא עליו.
   תכניסו שכל לחיים שלכן..
   אל תיבהלו ממה שאנשים אומרים לכן ועליכן..
   כך לא תפגעו מכל דבר, תהיו יציבות, ותוכלו להשפיע על מערכות היחסים בחייכן ..
   זו נקודה מאוד חכמה ומפתחת..
   היא עוזרת לשמוע ולהבין מה האחר רוצה להגיד באמת, מבלי להתערבב עם הדברים שהוא אומר, ולהרגיש מהם רע..
   זה עוזר לראות מתי האחר במצוקה, לא להיפגע מדבריו, להבין אותו, ואפילו לעזור לו..
   כשלא משתפים פעולה עם דיבורים ברמה נמוכה, הם נגמרים, ומתפתחים דיבורים אחרים ברמה יותר גבוהה..
   רק תבינו את הנקודה הזו.. היא כבר תשפיע על חייכן פלאות..
   

4. כשאתן מסכימות להיפגע, אתן משתפות פעולה עם הפוגע..

   נגיד שמישהו אמר משהו לא במקום, ונגיד שהוא התכוון לפגוע, אם אנחנו נפגעות, אנחנו עוזרות לו להצליח בזה.. ולמה לנו?
   אם לא נחבק את מה שהוא אמר בשתי ידיים, הפגיעה לא תתרחש, והוא לא יוכל למעשה יותר לפגוע בכן..
   מעליבים רק את מי שנעלב, ומי שלא משתף פעולה עם העניין הזה פעם פעמיים, זה נגמר..
   אם אתן רוצות שסיטואציות, בהן אחרים פוגעים או מעליבים אתכן, לא יחזרו על עצמן, תשנו את היחס שלכן לנושא הזה..
   מה שאחרים אומרים עלינו זה לא אנחנו! מי שאנחנו זה מה שאנחנו חושבות, יודעות, מכירות, ותופסות את עצמנו.
   רק מה שאתן חושבות משפיע על חייכן, אתן יודעות מי אתן, אל תתנו לשריר שרגיל להיעלב ולחבק את מה שהאחר אומר, להיות חופשי ורפוי.. תאמנו אותו..
   קחו את זה לתשומת לבכן השנה, ותשימו לעצמכן יעד להתחזק בנקודה הזו.
   להיעלב זה לא נקרא להיות רגישה..
   רגישות היא לעצמנו ולזולת, וזו לא דריכות לפגיעות..
   

5. כשאתן פוגעות, זה נעשה ממקום פגוע..

   זו נקודה חשובה להבנה..
   כל מי שפוגע, כועס, מדבר לא יפה, באיזו שהיא דרך, נמצא בעמדה חלשה, פגועה, לא נוחה, משהו עובר עליו..
   מי ששמח וטוב לו, לא פוגע, ולא מעליב..
   זה נכון בשני כיוונים..
   זה נכון לנו, אם פגענו, כי משהו לא טוב עבר עלינו עם עצמנו..
   אם נבין את זה, נוכל להתחיל לזהות מה מכניס אותנו למצוקה עם עצמנו, לפתור את זה, לחפש לזה תשובה (אפרופו יום הכיפורים), ולעצור את הקושי אצלנו בלי לזרוק אותו על אף אחד..
   וזה נכון לגבי אחרים, כשהם פוגעים זה לא בגלל שהם במצב מעולה.. אז אל תיבהלו..
   

זהו להפעם, אפשר לדבר על זה ימים ולילות.. אבל אז זה יהיה כל כך ארוך, שלא תרצו לקרוא.. חחח
יום הכיפורים הוא זמן לתשובה..
לא תשובה של לעטוף את עצמנו בגלביות וג'אלביות.. (למרות שזה חזר לאופנה חחח)
אלא זמן להתחיל למצוא תשובות למקומות שלא ברורים לנו..
אל תוותרו, תחתרו אחר תשובות לעניינים לא פתורים בחיים שלכן..
אוהבת המון המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה