לקראת יום הכיפורים איך אני יאהב אחרים כמוני, כשיש בתוכי גם כוחות הפוכים לגמרי?

לקראת יום הכיפורים מצאתי את עצמי
מנסה להבין או יותר נכון מתייאשת מההבנה,
שאני לא יודעת איך אני יחיה עם האנשים סביבי בשלום.
חלק מההתנהגויות שלהם ממש מפריעות לי ומזיזות אותי,
אני ממש רוצה להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" אבל אין לי מושג,
איך לא לכעוס,
לא להתעצבן,
לא להתרחק,
ולא לחשוב מחשבות שליליות.
בקשות סליחה אפילו לא באות בחשבון, אלא אם כן יבקשו ממני,
עם כל הכבוד יש לי קצת כבוד..
אני כבר כמה שבועות מחפשת תשובות לשאלה שבוערת בתוכי,
איך אני יאהב אחרים כמוני, כשיש בתוכי גם כוחות הפוכים לגמרי?
לקראת יום הכיפורים אני מנסה לפתור כמה דברים,
או לפחות להגיע עם זה ליום הזה ולבקש על זה,
אולי יקפיצו אותי הקבצה סוף סוף..
כל התחושות האלה לא משהו, זקוקה להתחדשות אמיתית…
הנה התובנות שמצאתי..

תובנות חשובות במסע  שלי ליום הכיפורים..

1. גן עדן הוא לא מקום פיזי, זו מדרגה בתודעה..

   המצב האידאלי של האדם זה גן עדן, גיהנום וגן עדן הם מדרגות בתודעה.
   גיהנום  זה כאשר יש ניתוק של האדם מעצמו, מהשורש שלו,
   מהנשמה שלו, הכל כאן אקראי והשמיים יכולים ליפול בכל רגע נתון.
   גן עדן זה כאשר אין חציצה בין האדם לעצמו, בין האדם לשורש שלו,
   יש לו קשר מוחלט וחיבור עם נשמתו ובוראו והוא חי אותם.
   יש לו וודאות מוחלטת לגבי השורש שלו ממנו הוא ניזון,
   יש לו ידיעה נשמתית ברורה מאיפה החיות שלו מגיעה.
   אז אין עוד כוח שנכנס לו לחיים ומנהל אותו כמו שקרה לאדם הראשון,
   שהכניס את הנחש והקשיב גם לאלוהים וגם לנחש..
   כך נוצרו באדם 2 קולות שמדברים מתוכו,
   הקול הטוב האלוקי שבא לקרב את האדם לשורש שלו ולמי שהוא באמת בכל המובנים,
   והקול הרע, חשוך שמרחיק את האדם מעצמו.
   אז יש בי קול שרוצה לאהוב את הזולת,
   אבל אהבה זה לא רק חסד, זה גם לשים גבולות במקומות הנכונים שמאפשרים קשר טוב.
   (כמו דיבור שהוא נפלא אבל אם בן אדם לא שותק זה אסון)
   כאן נכנס הקול השני שמשכנע אותי שזה לא נעים לשים גבולות, וזה הפוך מאהבה..
   אז אני לא שמה גבולות במקומות הנכונים, או שאני לא שמה אותם בכלל,
   והתוצאה היא רצון לריב, לפרק, לכעוס, להילחם.
   

2. כל המלחמות עם האחרים מיותרות, אבל יש מלחמה אחת חשובה..

   בפועל המאבק הוא תמיד בין 2 הכוחות האלה בתוכנו,
   מי שגיבור ומנצח את הקולות הרעים בתוכו, הוא מגיע לחיבור גדול ואמיתי עם עצמו,
   בפרשת כי תצא מתוארת יציאה למלחמה,
   התורה ממליצה לזנוח את כל המלחמות עם האנשים סביבנו,
   שלוקחות לנו כוח, אנרגיה, כסף, שלווה, שמחה ולא מועילות בשום דבר.
   רוב המלחמות שלנו הם בשדות הלא נכונים,
   המלחמה העיקרית היא מלחמה פנימית.
   מי שמקיים את המלחמה הזו מבפנים כל האויבים שלו נופלים,
   אויב ואוהב זה אותה מילה עם שינוי של אות אחת,
   לרמז לנו שאויב יכול להפוך לאוהב בשינוי קטן אבל פנימי.
   הכעס מושך אויבים מבחוץ והתגברות על הכעס מרחיקה אותם.
   הרבה פעמים אנחנו רוצים לפתור את הבעיות עם כעס ומלחמה,
   הבעיה שעם הכלים האלה אנחנו נכנסים למעגל של מלחמה שלא נגמר.
   אנחנו מייצרים אויבים עם מחשבות ורגשות לא נכונים,
   ואז מזינים את זה כל הזמן..
   היצר הרע פועל על האדם בצורה הבאה:
   הוא לוקח חומר ממית (כעס, קנאה, מלחמה, התרחקות ועוד..)
   ומשכנע את האדם שזה הכי טוב שבשבילו.
   אבל הטעם הטוב הוא רק בהתחלה..
   ואנחנו מחפשים להרגיש טוב כך נבראנו,
   אז יצר הרע עושה שנימשך אחרי דברים שמקלקלים לנו את החיים,
   עובד עלינו ואנחנו במלכוד..
   לכן המלחמה הפנימית הכי חשובה והכי יעילה.
   

3. כדי לעלות מדרגה צריך ניסיון..

   לא מעלים בן אדם מדרגה בתודעה בלי ניסיונות,
   בשביל לחיות במצב תודעתי של גן עדן צריך רצינות ומאמץ..
   בשביל להתרומם צריך לשנות התנהגות,
   ניסיון זה מלשון נס.
   יוצא שאם מישהו עושה לנו משהו,
   "למקללי נפשי תידום" שלא יהיה לנו דיבור פנימי מולו,
   זה יכול לקרות רק אם אנחנו גדלים בתוכנו ומבינים שיש מקום פה,
   להרבה דעות והרבה התנהגויות.
   מי שקצת גדל יכול לשאת יותר אנשים שונים ממנו.
   מי שקצת גדל יכול לחשוב על עצמו רגע ולא לתת לעצמו ליפול למלכודת היצר,
   מי שקצת גדל יכול לדון אדם אחר לכף זכות שאולי האדם הזה לא עמד ביצר שלו,
   בכל מקרה בדרך שאדם מודד מודדים לו,
   אז הרווח הוא מכל הכיוונים, אם מתמודדים ונלחמים בתוכנו עם היצר.
   בשביל לעמוד בניסיון צריך להתגבר על האשליה של היצר הרע,
   ולהבין שכל הניסיונות וכל האירועים מגיעים מבורא עולם כדי לעלות למדרגה גבוהה יותר.
   הניסיונות באים להוריד את האדם אבל אם הוא מתגבר הוא עולה ועולה.
   אז עמידה בניסיון כוללת 4 דברים:
   -אמונה שהסיטואציה היא מהאלוקות ממש בלי פשרות ואז עוקפים את היצר
   -להבין שאנחנו הולכים להתפתח מהסיטואציה לגמרי.
   -לשבת מול עצמנו בנחת מתי שמתאפשר ולהתבונן בכעס למשל, לחשוף את השקר שלו עד שיתפוגג.
   -וכמובן ללמוד כל הזמן פנימיות כדי לחזק את הגבולות ליצר הרע.
   

4. זה פספוס אדיר לא לנצל את יום הכיפורים כדי להתקדם..

   אם אנחנו מכירים את נקודות התורפה שלנו,
   ומגיעים מוכנים ליום הכיפורים,
   זה יום שממש ממש מכפר ומסוגל לעזור לנו להתחיל מחדש.
   לטהר את הרצונות, לפעול אחרת, להבין איפה אנחנו שבויים,
   במה אנחנו צריכים עזרה במלחמה הפנימית..
   לאן אנחנו רוצים להגיע, לאן חשוב לנו להתפתח,
   אז כדאי להגיע מוכנים וצמים, זה שילוב מנצח של ניצול היום במלואו,
   כדי להתעורר לפני החתימה ולקפוץ את המדרגה בתודעה.

אני מאחלת לכן גמר חתימה טובה,
שתזכו ממש להתחיל את החגים הבאים אחרי כיפור בשמחה גדולה..
מבקשת סליחה אם פגעתי במישהי/ מישהו..
אני כאן לכל שאלה ועניין..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה