לקראת חנוכה- איך נוסיף את האור שלנו כשאנחנו בעצמנו בחושך..

באנו לעולם להוסיף את האור המיוחד שלנו בכל מקום שאנחנו נמצאות.
היינו ממש שמחות לעשות את זה, רק שיש לנו 2 בעיות.
אנחנו לא יודעות בדיוק מהו האור שלנו, מה טוב בנו, מה מיוחד בנו, כדי להוסיף אותו.
וגם אם אנחנו רוצות לעשות משהו טוב, לשמח, לרומם,
אנחנו נתקלות במציאות לא פשוטה, אנשים מתלוננים, סובלים,
סגורים, מיואשים, זה משפיע עלינו מאוד,
ולא רק שאנחנו לא מצליחות להוסיף, אנחנו נופלות לשם בעצמנו..

איך נוסיף את האור שלנו כשאנחנו בעצמנו בחושך..

1. להפסיק להתנגד להתחיל להתמודד..

   התרגלנו למצוא בכל דבר שקורה לנו את מה שאנחנו לא אוהבות,
   לא מתחברות, לא מזדהות, לא מתאים לנו, קשה לנו ועוד..
   התרגלנו להתנגד למה שמגיע אלינו.
   עכשיו בטח תשאלו איך לא נתנגד כשמה שמגיע הוא לא פשוט בכלל?
   אנחנו צריכות להבין שהאירועים שמגיעים לפתחנו, מגיעים עטופים בעטיפה,
   כמו שאנחנו לא אוכלות תפוז בלי לקלף אותו,
   כך אנחנו לא יכולות לקבוע דברים על הסיטואציה שהגיע
   מבלי שקילפנו אותה מהעטיפה קודם.
   כשאנחנו מתנגדות, מתלוננות, נלחצות, סובלות, רצות לסדר, לטפל בסיטואציה,
   זה כאילו שאנחנו שונאות משהו לפני שאנחנו יודעות מהו.
   כאילו קיבלנו מסר ולא תרגמנו אותו,
   כאילו אנחנו מודעות למה שלא טוב לפני מה שטוב,
   כאילו שאנחנו לא אוהבות לפני שהסכמנו לטעום,
   או יותר נכון טעמנו, אבל את העטיפה, את הקליפה וברור שהיא לא משהו.
   כשמגיעה סיטואציה, אנחנו צריכות דבר ראשון,
   לא להיבהל מאיך שהסיטואציה נראית,
   להבין שמה שאנחנו רואות זו עטיפה.. (צריך להתאמן על זה..)
   ואז להתחיל לקלף.
   לראות איזה מחשבות עוברות לנו בראש, כתוצאה מהסיטואציה,
   (אפילו סיטואציה קטנה, מישהו אמר משהו, טלפון שהסעיר, הודעה שקיבלנו ועוד..)
   לגלות מה קורה בתוכנו כתוצאה מהסיטואציה.
   כנסו לתוך עצמכם..
   אל תישארו בחוץ באיך זה נראה, מי אמר מה, מי צודק מי לא, מי אשם,
   את מי צריך לחנך, לסדר, להנדס, לשנות בשביל שהסיטואציה תיעלם הכי מהר שרק אפשר.
   תגלו עם איזה חלק/ נקודה  הסיטואציה באה להפגיש אתכם בעצמכם,
   הנתון הזה שתפגשו, זו הקומה הבאה שלכן,
   זה השלב הבא בהתפתחות שלכן, זה מה שצריך לוותר עליו כדי לחיות יותר טוב.
   זה מטבע זהב, שנותן גם כוח וגם יכולת לעלות לשלב הבא,
   במשחק מחשב שלנו זוכרות? סעיף 2 בהיאחזות בעבר
   למה אנחנו לא מפחדות לשחק במחשב, למרות שאנחנו מתות במשחק,
   נפסלות, נתקעות, מאבדות חיים וכו'..
   כי אנחנו יודעות שזה משחק והמטרה היא להנות.
   גם החיים הם בדיוק אותו דבר, באנו לחיות, להנות מכל פעולה,
   הזמן קצר והכל מסתדר יפה גם בלי שננהל, נילחץ, נפחד, נתלונן, נסדר, נריב ונטפל,
   אז תשתדלו לא להתנגד.
   תתמודדו, תקלפו, תגלו, תלמדו, תוותרו על המיותר ותעלו לשלב הבא,
   כך תתחילו להכיר את עצמכן, תבינו מי אתן, תוכלו להרגיש ולשלוף את האור שלכן בקלות.
   

2. להבין מי אני ולמצוא את האור בתוכי..

   ככל שיהיו יותר סיטואציות שנתמודד איתם, כך נבין יותר מי אנחנו,
   כי אנחנו נכנסות פנימה להתחיל את ההכרות שלנו עם עצמנו, דרך הסיטואציות היומיומיות.
   נהיה אחראיות להוציא את הלא טוב מהחיים שלנו,
   נרגיש את הטוב שלנו, את היכולת התמודדות שלנו, את הכוח שיש לנו,
   נרגיש שאנחנו מתקדמות ומתפתחות ולא תקועות,
   הביטחון העצמי שלנו יתפתח,
   כל הכלים שלנו (המחשבות, הרגשות, הגוף, הדיבור, העשייה )
   ישתתפו בתהליך, יהיו לעזר וישרתו אותנו, במקום שאנחנו נשרת אותם,
   ונהיה יותר יציבות, חכמות, לא מושפעות, ויודעות לתרגם ולקלף סיטואציות.
   אנחנו מוכרחות לברר עם עצמנו, מהם המתנות, כישרונות, יכולות, תכונות,
   שיש לנו, כדי שנדע להכיר בזה, לפתח את זה, להשתמש בזה, ולהבין מי אנחנו.
   

3. להדליק את האור בתוכי..

   כשאנחנו יודעות להדליק את האור בתוכנו, לעשות לעצמנו טוב, להתפתח מכל סיטואציה,
   נדע לעשות זאת בכל מקום שנעמוד בו.
   

4. לא לתת לאחרים לכבות לנו את האור..

   אם אנחנו יודעות לקלף סיטואציות בחיים שלנו, אנחנו עושות בדיוק אותו דבר על אחרים.
   לא לוקחות את מה שאחרים מספרים ישר לתוכנו מבלי לקלף,
   להסיר את העטיפה, להיפגש עם עצמנו,
   ולקחת מטבע זהב, שאיתו אני יוצאת מחוזקת מהסיטואציות עם אחרים לעולם.
   כמו שזה לא נכון לשפוט את עצמנו, זה לא נכון לשפוט את האחר,
   כמו שמגיע לנו להיות שמחות ומאושרת, גם לאחר מגיע.
   כמו שיש לנו עומסים ומיותרים, גם לאחר יש,
   אז מה שכבר לא נכון לנו, גם לא נכון לעשות אותו על אחרים.
   וכמו שבאנו להוסיף את האור שלנו בכל מקום, כך כל אחד בא להוסיף את האור שלו.
   מי שיודעת להיפגש עם עצמה, תדע גם להיפגש עם אחרים.
   והכלל הכי חשוב עם אחרים, זה מצד אחד להקשיב לזווית המיוחדת שלהם,
   ומצד שני לשמור על הזווית הפרטית שלנו.
   

5. בכל מקום להשפיע מהאור הזה, בלי להתעסק במה כבר יש שם..

   לא משנה לאן הגעתם ומה היה שם עד עכשיו, תביאו את עצמכן לידי ביטוי,
   תביאו את הטוב שלכן, תוסיפו את האור הפנימי שלכן שאתן לומדות להכיר בדרך, במסע שלכן.
   האור הזה זו הזווית המיוחדת והספציפית שלכן,
   הניסיון שלכן, הכישרונות שלכן, היכולות, האמונות, והתפיסות,
   האירועים שהצלחתן להתמודד איתן, דברים שהבנתן במסע שלכן,
   המתנות שקיבלתן בחיים ועוד..
   

6. כי כל פעולה שאנחנו עושות פה היא נס..

   בחנוכה יש שאלה מאוד חשובה וחזקה,
   הפח שמן הקטן שנמצא, הספיק להדלקה ליום אחד בלבד, ובסוף דלק 8 ימים.
   כמה ימים היו בגדר נס? 7 ימים נכון? כי היה שמן ליום אחד..
   אז למה מדליקים 8 ימים את נרות חנוכה?
   יש לזה אלפי תשובות.
   התשובה שאני בוחרת להציג כרגע,
   שהעובדה שהמנורה דלקה מכוח השמן שנמצא, הוא לא פחות נס מהימים האחרים,
   הימים הרגילים שלנו הם בגדר נס.
   זה שאנחנו קמות בבוקר, שיש לנו יכולת לפעול, לרצות, שאנחנו בריאים זה בגדר נס לגמרי.
   לכן כל פעולה שאנחנו עושות, אנחנו צריכות דרכה לעשות לעצמנו טוב,
   דרכה להוסיף לנו אור, שמחה, אהבה, חיות, חיבור וקשר.
   אם נתאמן לפעול כך, נראה הרבה ניסים, ונחיה במציאות ניסית לגמרי,
   ולא נחשוב שהניסים נמצאים רק בזמנים מאוד מיוחדים ולעיתים נדירות.
   

שנזכה לעשות לעצמנו טוב דרך כל פעולה שאנחנו עושות,
שנזכה לגלות את האור שבנו, ולהוסיף אותו לעולם.
חנוכה שמח..
אוהבת המון רחלי מדמוני- מסדרת המחשבות לעשות את הבחירות הנכונות בחיים