כולנו יודעות שיש בתוכנו כוח חיים רוחני שמחייה אותנו,
שהגוף שלנו זז ומתנועע רק בזכות אותו כוח רוחני.
אך האם אנחנו חווות את הכוח הזה ביום יום?
משתמשות בו? מודעות אליו? ואם כן איך?
זה שאנחנו מאמינות בכוח הזה ומודעות אליו,
מאפשר לנו להתרומם מעל המציאות היום יומית ולנהל איתו את החיים שלנו.
החיים שלנו מורכבים והיכולת להתמודד עם המורכבות, לפתור אותה,
להיות מודעות לעצמנו ולגלות את עצמנו,
יוצרים לנו חיים משמעותיים, מתפתחים ולא תלויים.
כולנו עשירים מופלגים בזכות החלק הרוחני הזה,
אז איך משתמשים בעושר הזה?
לקראת חג השבועות- איך לעורר את כוח הצמיחה וההתחדשות בתוכנו..
-
שינוי זהות..
העולם הפנימי משפיע על העולם החיצוני,
עולם הפנימי הכוונה- נשמה, רוח, מחשבות, רגשות, תפיסות, אמונות, פרשנויות ועוד..
כל מה שנמצא בפנים ולא רואים.
העולם הזה קסום, מחובר, חכם, והוא ממש לא דמיוני הוא מוצק ומוחשי עד כדי כך,
שהוא זה שמייצר את המציאות שלנו.
המציאות היא מראה למה שקורה בתוכנו פנימה, כדי שנפתח עולם פנימי עשיר ויציב,
ויהיה לנו טוב עם עצמנו בתוכנו.
כשאנחנו מזוהות עם החלק הפנימי שלנו, מודעות אליו, ומבינות שהוא העיקר,
הוא יכול להתחיל להתגלות בפנינו,
אנחנו מצליחות להתרומם מעל המציאות החומרית והפיזית,
לנהל אותה, לשלוט בה, להיות מודעות אליה, להשתמש בה ולהתחיל להיכנס לעולם הזה.
אברהם אבינו נקרא אברהם העיברי, כי הוא ראה מעבר לעולם החומר,
הוא ראה מה מפעיל אותו, היה מזוהה איתו והצליח להיכנס אל העולם הרוחני ולהשתמש בו.
הוא הצליח לראות שהגוף לא פועל לבד, שהחומר מנוהל על ידי הרוח,
אז הוא התרומם מעל רמת השטח, לא הסיטואציות ניהלו אותו, לא הגוף ניהל אותו,
לא המחשבות ולא הרגשות, היתה לו מטרה ברורה להיות קרוב ומחובר לכוח החיים שבו.
דבר ראשון זה להבין מי אנחנו, אנחנו נשמה בתוך גוף.
הגוף הוא הביטוי של הנשמה שהיא חלק אלוקי שקיים בתוכנו, בתוך העולם הפנימי.
אנחנו יודעים לברוא מציאות ומטרת הקיום שלנו הוא להכיר בחלק הרוחני שמפעיל את הכל,
ומשם מתאפשרת צמיחה והתפתחות בכיוון הזה.
הגוף מתי שהוא יעזוב, אבל הנשמה לעולם לא נגמרת, היא עוברת מצבים אבל לא נעלמת כמו הגוף.
לכן השינוי הראשוני הוא שינוי בהבנה מהי הזהות שלנו? ועם מה אנחנו מזדהים? -
התחדשות וזרימה..
התחדשות זהו עיקרון על בבריאה,
כל העולם נמצא כל הזמן בתנועה ואין שום דבר סטטי בבריאה.
מה שעומד, נתקע, נהיה חסר, נחלש, מתייבש, נרקב, וזה הכלל.
הגענו לעולם להתפתח,
וכל הבעיות נובעות מחוסר התפתחות.
המציאות היא מראה למקומות שתקועים, לא ברורים,
לא זזים, לא משרתים, לא עובדים,
המטרה היא לראות ולהבין דרך אירועי המציאות,
מה בדפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו לא עובד,
ולשנות אותו, כדי להתפתח ולחיות חיים מעולים.
כדי להצליח לשנות, להתפתח, לפתור בעיות ולקדם את כל החלקים והנושאים שיש לנו בחיים,
אנחנו צריכות ללמוד.
לא לימודים שהם ידיעות ומוסיפים ידע לחיינו,
אלא לימודי פנימיות, שנותנים לנו כלים לפיתוח הפנימיות שלנו,
איך להשתמש בחשיבה שלנו בצורה חיובית, בריאה ומשרתת,
איך לכוון את הרגשות שלנו למקומות שעושים לנו טוב בחיים,
איך לתפוס את עצמנו, את האחרים ואת החיים בצורה חיובית בריאה ומשרתת ועוד..
אף אחד לא לימד אותנו כלום על הדברים האלה,
וזאת הבעיה, כי מה שקורה בתוכנו, התכנים שמסתובבים בתוכנו,
הם אלה שמשפיעים על המציאות שלנו.
אנחנו מדברות, חושבות, מרגישות, מבינות ופועלות מתוך מה שמתחולל בתוכנו,
ואלה התוצאות שגם חוזרות אלינו.
כאן נכנסת לתמונה היהדות, שמלאה בתכנים עמוקים לפיתוח החלק הרוחני שבתוכנו,
הם ממש הוראות יצרן והוראות הפעלה מדויקות להתפתחות וחיים משמעותיים ומרוממים.
אני לא מדברת על דת, ועל מצוות, אלא על חוקים תודעתיים ורוחניים שמשנים את
התפיסות, הרעיונות והאמונות שלנו לחכמים, גבוהים, חופשיים ולא מצומצמים,
וזה מה שמשנה לנו את המציאות.
-
איך לעורר את הפוטנציאל הרוחני..
כמו מים שנכנסים לאדמה ומצמיחים את מה שקיים בתוכה,
כך ההתחברות לאור הרוחני מצמיח בתוכנו את מה שקיים בתוכנו,
וזה לא משנה כמה זמן היינו רדומים, ברגע שאנחנו נחשפים לכוח המצמיח,
הכוחות, התכונות, היכולות צומחים מיד.
אבל צריך להתחבר לאור העליון, לנשמה , לחלק הגבוה שיכול להצמיח,
יש משפט שאומר חור קטן בגוף, חור גדול בנשמה.
כשיש פגם בגוף הוא התחיל הרבה קודם בנשמה.
כי הנשמה מזינה את המחשבות, את הרגשות, את הגוף, את העשייה,
רק צריך להתייחס אליה, לפתח אותה, להזין אותה, להכיר בקיומה.
כמו מכשיר חשמל שלא עובד בלי חיבור לחשמל,
ככה הנפש שלנו נשארת כמו זרע בתוך הלב ולא מתפתחת,
עד שיש חיבור לאור העליון, לאור הרוחני, לכוח החיים שזורם בתוכנו ומפעיל את הכל.
התורה נקראת מים, ככל שאדם שוטף מעליו רגשות שליליים, מחשבות שליליות, מיותרים מזיקים,
חוסר דיוק, מנקה פסולת שצבורה אצלו בגוף, בנפש וברוח,
מתגלות אצלו תכונות של אהבה ושמחה, שנמצאות באופן טבעי במערכת כשמדייקים,
וכשלא מזהמים.
גם קשרים חברתיים ומשפחתיים זורמים טוב אם לא מפריעים להם עם פסולת רגשית,
שצריך ללמוד מהי.
כתוב שהאדם הוא כמו עץ השדה, כמו שזרע תומן בחובו את כל העץ,
ככה בתוך האדם יש פוטנציאל נשמתי שיכול להביא אותו לדרגות גבוהות מאוד,
של הבנה, מודעות, ראייה מעבר, התפתחות, צמיחה, ייעוד והשפעה.
לחפש את כל זה בשכל זה בזבוז זמן, השכל יודע רק להשוות עם אחרים,
שעושים ככה או אחרת, לנחש על סמך מה שראינו או קראנו או שמענו אבל זהו כאן זה נגמר.
אנחנו צריכות להכניס לחיים שלנו לימוד רוחני, פנימי ועמוק של רעיונות ותפיסות גבוהות,
וגם לשנות דרך אירועי המציאות, תפיסות, רעיונות, אמונות ומחשבות שלא משרתות אותנו,
מעכבות ומורידות אותנו.
-
איך מתחברים לאור, עולים מדרגות והולכים בדרך..
כדי להגיע לפוטנציאל הרוחני שלנו, לכוח המצמיח בתוכנו ולהוציאו לאור,
אנחנו צריכים לחבר את עצמנו לסביבה נכונה.
לנטוע את עצמנו בסביבה מצמיחה,
שנוכל לקבל ממנה ולשאוב ממנה רצונות ורעיונות.
בני אדם קשורים זה בזה, משפיעים זה על זה וערבים זה לזה איך?
בנשמות שלנו.
הרצון הגדול בולע את הרצון הקטן, אז סביבה זה דבר גדול,
כשאנחנו נכנסות אליה, לאט לאט אנחנו מתחילות לחשוב כמוה.
לכן מה שחשוב בסביבה זה לאן אנחנו שייכות?, ממי אנחנו מקבלות?,
מי החברים שלנו?, ממי אנחנו רוכשות ידע?, מה ממלא לנו את הראש?
במה אנחנו צופות? ולמה אנחנו מחוברות?
השינוי שאנחנו נדרשות לעשות זה לשנות כל הזמן את הדעות הקודמות שלנו,
מאותן דעות לא צומח מקום חדש.
צריך לפרק את החשיבה הקודמת כדי לאפשר צמיחה.
וכמובן בעקבות שינוי הדעות והמחשבות מתאפשרים שינויים בהתנהלות ובפועל.
העבודה הכי קשה זה לשחרר את הדעות של אתמול, לא לאחוז בשום ידע,
בשום דעה כדי לקבל היום אחת חדשה.
לכן סביבה טובה זו סביבה שמוכנה לעשות "לך לך..",
סביבה שמעודדת שינויים, תובנות, גילויים, הליכה בדרך לא זרועה ולא בטוחה.
סביבה שמעודדת פתיחות, למידה, יציאה למדבר.
מי יצא ממצריים? מי שהיה מוכן לעזוב את סיר הבשר, מי שמוכן לעזוב את אזור הנוחות.
מי שמוכנה לגדול בכל מחיר, מוכנה לברר ולשאול שאלות , מי שלא מחפשת בטחונות, אלא פשוט רוצה לגדול.
אלוהים בכוונה לא אומר לאברהם לאן הולכים, כי זו ההליכה האמיתית.
אי אפשר לשלוט ולגדול באותו זמן.
הליכה אמיתית זה מתוך ביטחון, אמונה, שחרור וביטול מוחלט.
כי אם אנחנו יודעים מראש זה מצומצם, זה כמו אתמול, זה לא חדש, זה תקוע,
ואי אפשר למלא כוס מלאה.
וזה הקושי הכי גדול שלנו, הצורך להבין הכל, לעשות חישובים בשכל, והשליטה.
צריך לשחרר, לא לפחד, להאמין, לחפש, להתעקש, להתמיד ואז גם למצוא.
כל הסיפור של השליטה זה שקר אחד גדול, מי יודע בוודאות מה יקרה מחר?
למי ניתנה האפשרות לבחור מה יהיה?
מי שחושבת שהיא שולטת, היא סתם אוחזת במדרגה הקודמת, בדעות קודמות,
ואז היא לא מתפתחת.
וכשמשחררים, האור העליון מתחיל להוביל, המים שלו כל הזמן עובדים,
כוח החיות והזרימה מחדשים הכל, לא מאפשרים להיות רגע אחד תקוע באיזה דעה מצמצמת.
לתת לחיים להוביל ולא להתנגד, לעקוב אחרי השינויים הנדרשים בנשמה כתוצאה מאירועי המציאות.
תבקשו על זה, תתפללו על זה, תייחלו לזה, תצרו קשר במילים שלכן עם אלוהים זה מתוק ממש,
ואז רואים גם ניסים.
לסיכום : נולדנו במדבר במקום בו אין כלום ולכן הנשמה מתגלה,
מנותקים מגשמיות לגמרי, מקבלים תורה, אוכלים מן,
אבל הניסיון האמיתי שלנו מתחיל עם הכניסה לארץ ישראל, כשאנחנו מקבלים נחלה,
מתחילים לזרוע, לקצור, לעבוד בחומר ובפרנסה..
כאן הניסיון הגדול מתחיל ועיקר העבודה היא לשלב בין רוח לחומר,
לתת לגוף להיות כלי מרכבה לנשמה, לזכור מה העיקר,
לא להתבלבל ולא לשכוח מה המהות האמיתית שלנו.
מאחלת לכן חג שמח, מלא בדיוקים, ותובנות חדשות לגבי הסביבה שלכן..
אוויר לנשמה שואפת להיות סביבה מצמיחה ומפתחת עם שיעורים דיגיטליים, מאמרים, שיחות אישיות וספר,
בנושאים מהותיים המתעוררים דרך אירועי המציאות והיום יום..
מוזמנות לפנות אלי בכל שאלה ולקבוע איתי שיחת התאמה ובירור מה מתאים לכן..
0524757362
חג שמח מקסימות שלי אוהבת המון רחלי מדמוני- אוויר לנשמה