הרבה נשים הולכות לאיבוד בתוך הזמן,
הן לא מספיקות, לא מגיעות, רצות, רודפות, מטורטרות ועוד..
סיכמנו כבר שהכל מתחיל בראש נכון..?
כשיש בלגן בראש קשה לנהל את הזמן.
כהרגלי בקודש, גם היום אביא לכאן את ההיבט הפנימי של ניהול הזמן,
כי הכל מתחיל בפנימיות.
ניהול זמן לא עומד בפני עצמו,
הוא קשור למקום קצת יותר רחב בחיים שלנו.
הוא קשור ליחס שלנו לעצמנו,
ליחס שלנו למשימות,
לחוקים שקשורים לעשייה,
כמה הראש שלנו נקי ממיותרים,
ניהול זמן קשור לסדר בחיים ולנוכחות.
אז כשעושים סדר בנקודות האלה ניהול הזמן מסתדר ומשתפר מאליו,
כי הזמן הוא רק חלק ממכלול..
כלים לניהול זמן
-
היחס שלנו לעצמנו..
מי שמתייחסת לעצמה בצורה שלילית ולא מכובדת,
שזה אומר רק דבר אחד,
חושבת על עצמה מחשבות שליליות,
היא בעצם הופכת לשורדת.
הכל קשה, הכל לא טוב, השליליות מתחילה בתוכה והולכת איתה לכל מקום.
ממקום כזה לא רק שלא מנהלים את הזמן, גם לא בוחרים,
לא עושים מה שרוצים, לא ממשים את עצמנו, בקושי נושמים במצב כזה.
המערכת מבזבזת ים אנרגיה על כאב, קורבנות, סבל, מאבקים, מלחמות, סיפורים, תירוצים, האשמות,
והרבה הרבה אי סדר אחד גדול.
אין פניות לניהול זמן או לכל דבר שהוא קצת מעבר.
ככל שאנחנו מתייחסות לעצמנו יותר בכבוד,
(לא חושבות על עצמנו מחשבות שליליות (זה אפשרי, זה רק עניין של החלטה)),
כך אנחנו יותר פנויות בראש, טוב לנו באופן משמעותי,
יש לנו יותר כוח ואנרגיה לעשות מה שאנחנו רוצות.
אנחנו לא שורדות אנחנו מטפחות,
אז חשוב לנו להביא את עצמנו לידי ביטוי.
אנחנו מבינות שאנחנו אחראיות על החיים שלנו..
כשהיחס שלנו לעצמנו מכובד, הזמן חשוב לנו,
אנחנו רוצות לעשות איתו דברים עבור עצמנו,
לא בא לנו להתבזבז עם הרוח.
אם קבענו לשבת לעבוד, או לטפל במסמכים או לפעול בבית,
אין לנו בעיה עם זה, זה חלק מאיתנו, זה חוזר אלינו,
ואין סיכוי שנרצה להתחמק או לברוח מזה, להיפך…
-
היחס שלנו למשימות…
כשאנחנו תופסות בחשיבה שלנו את המשימות כעול,
ניהול הזמן נעשה בעייתי איך שלא נסתכל על זה.
אנחנו מסתובבות בעולם ובטוחות שלשנוא דברים מסוימים בחיים זה תקין לגמרי,
ולמעשה אי אפשר לאהוב הכל.
אבל כמו שאני מסבירה לילדים שלי, מה שאנחנו שונאות לא מתפקד טוב,
אנחנו מוכרחות לשנות את היחס שלנו לדברים שאנחנו באות איתם במגע,
אחרת לא נוכל להתקרב אליהם, לשפר אותם ולהתפתח בהם.
כשאנחנו שונאות חלק מהדברים בחיים שלנו ואוהבת חלק,
זה כאילו גזרנו על עצמנו מראש לסבול בחלק שאנחנו לא אוהבות.
ולמה?
יכול להיות לנו טוב 24 שעות בימימה, למה רק 12?
זה בגלל שבתוך הנפש שלנו החלקים לא שווים ולא מאוזנים,
אנחנו חושבות שלשבת בבית קפה זה יותר טוב מלשטוף כלים,
לראות טלוויזיה זה יותר טוב מלבשל,
חופשה יותר טובה ממסגרת,
ולנוח זה יותר טוב מלעבוד.
אני יודעת שבמציאות כולם חושבים כך, אבל זה נובע מחוסר הבנה,
שאנחנו צריכות בחיים את כל החלקים,
אם היינו נחות כל היום היינו משתגעות,
אנחנו זקוקות לעבודה וגם למנוחה,
לחופשה וגם למסגרת,כל החלקים בחיים שלנו בלי יוצא מן הכלל נצרכים לנו ממש.
לכן אין חלק יותר טוב, כולם טובים וכל חלק ממלא בנו צורך אחר.
אם אנחנו לא אוהבות משימה מסוימת, כדאי להבין למה?
זה בדרך כלל כי אנחנו מעדיפות משהו אחר, מספרות סיפורים שליליים על המשימה או על עצמנו,
לא אוהבות את עצמנו בנקודה הזו ואז המשימה לא נפתחת בפנינו.
כמו שהיינו ילדים לא אהבנו מקצוע מסוים, אז גם לא הבנו אותו.
הפעולות הן רק עוד אמצעי דרכו אנחנו יכולות לעשות לעצמנו טוב,
פעולות יכולות להיות ממש טכניות ומשעממות אם אנחנו לא מכניסות להן אוויר,
כוונה, משמעות, רעיון, רצון, דרך ונוכחות.
זה לא משנה מה הידיים שלנו עושות,
משנה כמה אנחנו יודעות לאהוב את עצמנו ולעשות לעצמנו טוב,
בתוך הרגע, בתוך הפעולה,
כמה אנחנו נוכחות ונמצאות, בכאן ועכשיו בכל פעולה, וזה מה שיוצר את החוויה.
-
להיות קשובות לקצב שלנו ולעצמנו…
חשוב שלא נספר לעצמנו סיפורים שליליים בסגנון שאנחנו לבד בעולם,
שאם לא נעשה לא יהיה לנו, שאם לא נעשה אף אחד לא יעשה,
ואז נהיה בלחץ כל הזמן להספיק.
זה יגרום לנו לרוץ אחרי אחרי המשימות בלי גבול, בלי לנוח,
רק כי אנחנו חושבות שאי אפשר לנוח.
אבל זה לא נכון, ככל שאנחנו פועלות יותר משיקול דעת ומנוחת הנפש,
בלי סיפורים שליליים, אנחנו יותר מכבדות את עצמנו.
אל תקבעו לכן לוח זמנים לחוץ ולא הגיוני,
זה גורם ללחץ, לרחמים עצמיים, לתחושה מוגברת של הלבד,
ובסופו של דבר לא רק שלא נצליח לעשות כלום,
נצטרך גם המון פיצויים למצב הזה.
יצירת הלך נפשי טוב ומאוזן משפרת את יכולתנו לנהל את הזמן שלנו כראוי.
-
להאמין בעצמנו…
כל עוד אנחנו לא מאמינות בעצמנו,
ומבינות שהזכות קיום שלנו היא נתונה, בלי קשר למה שעשינו או לאישור של מישהו.
שאנחנו יצירה חד פעמית, יש לנו מה לתת לעולם, אנחנו בטוחות בעצמנו ומחוברות לעצמנו,
מאוד קשה לנו לנהל את הזמן.
כשאנחנו מאמינות בעצמנו אין לנו יותר מידי דיונים בתוך הראש על היכולות שלנו,
אנחנו מאמינות שמה שאנחנו מסוגלות אנחנו עושות,
ומה שהספקנו זה טוב, ויש מחר עוד יום.
אנחנו לא יורדות על עצמנו, ולא מלחיצות את עצמנו.
וכשאנחנו פועלות מתוך ביטחון עצמי היכולות שלנו בשמיים,
אנחנו מרוכזות יותר והזמן פועל לטובתנו.
בעיות אמון בעצמנו או בעיות ביטחון עצמי,
פוגעים ביכולת שלנו להיות מכוונות מטרה, יוצרים הרבה בעיות ספק והיסוס בכל צעד,
מה שמשפיע קשות על איבוד הזמן שלנו יותר מהתכנון שלו.
כי משהו תקוע במערכת.
פרפקציוניסטיות למשל מאוד מעכבת,
כי יש הרבה תנאים לעשייה, אז היא לא זורמת.
כשאנחנו רכות עם עצמנו, ומבינות את עצמנו, זה גורם לנו להיות גמישות ויצירתיות.
-
חוקיות העשייה…
בעשייה יש חוקיות מדהימה, מה שאנחנו נוגעות בו נפתח.
זה כמו שאנחנו רוצות לקחת משכנתה אז אנחנו מתקשרות לברר,
וטלפון מוביל לטלפון הבא, ולמהלך הבא עד שאנחנו מקבלות משכנתה נכון?.
כך זה בכל עשייה,
אם אנחנו לא מפחדות, לא שונאות, לא מספרות סיפורים,
ניגשות לעשייה בפשטות, מתוך רצון לכבד כל חלק בחיים שלנו,
בלי להזניח שום נקודה שקשורה אלינו, ובלי לדחות את הדברים שלנו.
אז אנחנו רק צריכות להתחיל, והשאר נפתח, יש על זה אפילו משפט ידוע,
"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.."
אנחנו אף פעם לא לבד, אלוהים תמיד איתנו שותף מלא,
אנחנו רק משתדלות בכיוון שנכון לנו, והוא פותח לנו ועוזר לנו עם כל השאר,
זה חוק במציאות, אנחנו עושות קצת מתוך רצון, והשאר נפתח לנו.
יש משפט נוסף שאומר..
"בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו..",
אנחנו רק צריכות להגיד מה אנחנו רוצות לעשות היום,
ואנחנו מגלות שאחרי הכל הגענו..
-
מיון והפרדה זה כלי חשוב שכדאי להכיר…
הכלי הזה מיון והפרדה הוא כלי שבלעדיו כמעט אי אפשר לזוז,
בלעדיו שום דבר לא נהיה ברור.
זה כלי שבאמצעותו אנחנו נותנות לכל דבר בחיים שלנו מקום בנפרד,
אז הדברים לא יושבים לנו בראש ובחיים ביחד מבולגנים,
אלא לכל דבר יש מקום וכבוד בנפרד.
צריך לפתח את הכלי הזה בתוכנו, (ככה אפשר לתרגל אותו..)
כדי שנדע להבחין ולהפריד בין עיקר וטפל בניהול הזמן,
ונוכל לעבוד על מה שהכי חשוב לנו בכל יום.
הכלי הזה עוזר לי לקחת נושא מבולגן בחיים ולהתחיל לעשות בו סדר.
לזהות איזה מחשבות מיותרות ולא משרתות רצות לי בראש באותו נושא,
לזהות דפוסים מיותרים ולא נכונים לי, ולקיחת החלטה לפעול אחרת,
לראות את כל מה שמעכב אותי להיות היכן שאני רוצה ממש.
באופן כללי צריך להוציא מיותרים מהחיים,
ככל שיש לנו פחות מיותרים בחיים ובראש,
הבית הרבה פחות מתבלגן, ואנחנו יודעות לזהות בקלות מה אנחנו רוצות לעשות.
סדר חיצוני שמשפיע על הפנימיות והחשיבה, וסדר פנימי שמשפיע על הסדר בחוץ.
מאחלת לכן הרבה סדר בחיים חיצוני ופנימי,
אל תזלזלו בסדר, הוא מאפשר להוציא החוצה את כל מי שאנחנו,
תקלידו רחלי מדמוני ביוטיוב,
הכנסתי לשם כמה סרטונים חדשים שקשורים לשליטה בחשיבה,
וכמובן אשמח שתרשמו לערוץ שלי.
כל שאלה תתקבל בברכה
אוהבת מלא רחלי מדמוני- אויר לנשמה..
5 תגובות
נהניתי, התחברתי, באת לי בול בזמן ?
פוסט מצוין! במיוחד חשוב לדעת לטפל קודם בדברים החשובים ואחר כך בדחופים.
כמה דיוק! תודה.
רחלי בהירה כתמיד …..מדוייק אבל מה עושים עם המיותר החוסר ביטחון הדימוי החוסר קבלה העצמית ?????? אנחנו בדרך?……תודות את מחזקת ומאירה⭐️⭐️⭐️
תודה רבה רחלי, אני כבר כמה ימים דנה עם עצמי עם ניהול הבית והזמן, זה קורה לי הרבה אבל מאתמול בערב אני ממש מתכננת מה אני עושה היום כי אני בחופש. והנה, פתאום קפץ לי הפוסט שלך. תחילה הודיתי לבורא עולם ששלח לי בדיוק את מה שהייתי צריכה ועכשיו אני מודה לך על ההסבר המדויק, הפשוט והנכון כל כך. תודה רבה ויום מקסים מלא באור, סדר ונקיון. יום נעים ?