הרבה פעמים, כשאחנו רוצות חופש..אז בא לנו לבעוט בחוקים, בגבולות ובמסגרת..
לעיתים קרובות אנחנו בטוחות שהחוקים והגבולות, מפריעים לנו לעשות מה שאנחנו רוצות.
אבל ככה לא משיגים את תחושת החופש המיוחלת.. למעשה רק מתרחקים ממנה,
החופש מתאפשר בתוך מסגרת, אחרת הוא פרוץ.
איך עובדים עם החוקים, המסגרת והגבולות בלי להרגיש מוגבלים?
איך נרגיש חופשיות גם בתוך המסגרת? ולא נצטרך רק חופשה בשביל להרגיש בחופש?
כלים להתנהלות שלמה בין החופש החוקים והמסגרת
-
חוק זה הדרכה..
בואו ניקח את החוקים בכביש לדוגמה, החוקים בכביש מאפשרים לנו לצאת לדרך ולהגיע בביטחה אל הייעד שלנו.
מהרגע שיש על הכביש יותר ממכונית אחת, חייב חוקים למניעת התנגשות.
בלי החוקים בכביש, לא היה לנו את החופש לנסוע מתי שנרצה ללא סכנת התנגשות ברורה.
כל החוקים במציאות שלנו, מטרתם לשמור עלינו, על גופנו, על רוחנו ונשמתנו.
-
חוקים מתקשרים לנו לחובה, ביצוע, ומשטרה שאוכפת אותם..
עכשיו אני אכתוב לכן משהו שישמע לכן ממש מוזר אבל הוא ממש חידוש.
החוקים לא קשורים לביצוע שלנו (לא להרוג אותי אני אסביר..).
כשאומרים לנו חוקים, אנחנו ישר רואות משטרה מול העיניים. אבל אין קשר.
אנחנו הרבה פעמים נכנסות למכונית, ולא בהכרח מקיימות את כל החוקים שצריך לקיים. אנחנו מדברות בטלפון, מסמסות, לא תמיד חגורות, וכו'. החוקים רק באים לשמור עלינו אין צורך להדוף אותם ולהתנגד להם.
גם ביהדות יש מלא ערכים וחוקים מקסימים, שמטרתם לשמור עלינו, להוציא מאיתנו יכולות, ולגרום לחיינו להיות איכותיים. אף אחד לא בא לבדוק אם אנחנו נותנות צדקה, או שומרות שבת, אנחנו רשאיות לעשות מה שאנחנו רוצות.
לכן אין צורך להתנגד או להדוף, היכולת שלנו לבצע את החוקים לא קשורה לחוקים עצמם.
דוגמה: ילד לא רוצה להתקלח, למרות שמקלחת היא ממש טובה לו. הוא מרגיש שכשהוא כביכול נמנע מההוראות של ההורים, ככה הוא מרגיש חופש, אבל החופש שלו לא כולל משהו שכל כך טוב לו.
-
החוק הוא הצלחת שמחזיקה את העוגיות.
החוק שאומר שאסור לדבר בזמן השיעור- מאפשר את השיעור.
החוקים שהורים שמים בבית לילדיהם, כמו: לא להרביץ, לקלל ולגעת בדברים שלא שייכים לנו, אלה הם חוקים שמאפשרים את ההתנהלות של יותר מאדם אחד בתוך בית.
אז יש חוקים בבית, בעבודה, בכביש, בין אדם לחברו, בבית הספר, בגן, במגרש. החוקים מאפשרים ומקיימים את הדבר.
החוקים הם הצלחת שאוספת, עוטפת, מגינה ומאפשרת.
לכל רצון שלנו צריך שיהיה חוק. נגיד אנחנו רוצות לנסוע לקנות בגדים לאירוע, אז כדאי שיהיו לנו כמה חוקים שיגנו עלינו מקנייה לא מתאימה. כמו: לקנות בהקשר לתקציב, לקנות בגדים נוחים, לקנות בגדים מכובדים, אולי אפילו נרצה שהבגדים שנקנה לאירוע יתאימו לנו גם לאחר כך..
החופש לשלוח ילד לגן גם נמצא בתוך מסגרת חוקים שאומרת: לשלוח ילד נקי, עם אוכל, עם נעליים אולי אחרי נשיקת בוקר ועוד..
בקיצור לכל פעולה שלנו יש מסגרת חוקים שמאפשרת אותה.
-
כשאין חוקים זה פרוץ
מה זה פרוץ? פ=פה רוץ= הראש רץ לטייל.
הבעיה הכי גדולה שלנו שממש מפריעה לנו לתחושת החופש הבסיסית.. היא שאנחנו חצויים. הגוף שלנו פה. והראש שלנו מטייל במחוזות אחרים.
זה שיא המוגבלות כשהגוף שלנו במקום אחד והראש שלנו במקום אחר..
זה כאילו אנחנו שמים את עצמנו במקום בלתי אפשרי.. אנחנו פה אבל לא רוצות להיות פה, אז אנחנו הולכות עם הראש למקום אחר,מה שיוצר בנו תחושה לא טובה של חייבת, מוכרחה, צריכה, ואין ברירה.
יש לנו בחירה בכל רגע נתון , אנחנו יכולות להיות איפה שאנחנו רוצות, רק שזה מתאפשר כשהראש והגוף מחוברים יחד בכל פעולה.
כשאנחנו מתלוננות על העבודה בבית או בחוץ.. אל תשכחו שאלה דברים שבחרנו אותם, לעבוד בחוץ, להתפתח, להרוויח כסף, לפגוש אנשים, בחרנו את זה בשלב מסוים בחיינו, עכשיו כדאי לכבד את זה ולהתייחס לזה בצורה שמעודדת אותנו.
חשוב שהשיחה הפנימית בנינו לבין עצמנו, תהיה שיחה מעודדת, ולא שיחה שמרפה ידיים. בכל מקרה אם הגיעה השעה להחליף עבודה מבחינתכן זה בסדר גמור, לא צריך לספר לעצמנו סיפורים לא טובים בשביל זה.(אני כותבת על הנקודה הזו הרבה מאחר והיא מאוד מאוד משמעותית)
-
החוקים מאפשרים את תחושת החופש
החוקים הם אחרי הבחירה שלנו , לא במקום.
נגיד שיש לנו 2 רצונות: לנסוע לירושלים או להישאר בבית, נגיד שבחרנו להישאר בבית, עכשיו אנחנו בתוך המסגרת והחוקים ששומרים עלינו בתוך הבית. או שנבחר לנסוע לירושלים ויהיו לנו חוקים בדרך לירושלים שישמרו עלינו.
החוקים לא מפריעים לנו לבחור, הם רק שומריים עלינו אחרי הבחירה.
לדוגמה אחרי הבחירה ישנו חוק (לא כולם יודעות אותו) לא לערער על הבחירות שלנו.. זה חוק ששומר עלינו לגמרי מלחיות בספקות. אף אחד לא בודק אותנו, כמה אנחנו שומרות על החוק הזה. לכן החוק הוא לא הבעיה.
לא הודפים את החוקים בשביל להרגיש חופש , אלא כל פעם מתקדמים קצת יותר ביכולת שלנו להתקרב ולבצע עוד קצת את החוקים ששומרים עלינו.
-
כל משפחה צריכה לגלות את החוקים שלה..
כל אחד מבני הזוג מגיעים מבתים שונים, שבהם היו חוקים שאפשרו את הבית. עכשיו כל זוג צריך להבין מהם הערכים החשובים לו ולהכניס אותם לתוך הבית. כדי לקיים את הבית שלהם, מתוך כבוד.
החוקים, המסגרת והערכים הם קודם כל ברעיון, יש להם מטרה לבנות אותנו, אז לפני שאנחנו ממהרות לריב עם הילדים על הביצוע של החוקים, כדאי שנסביר לילדים, למה הערך הזה בתוך החיים שלנו, וכמה הוא תורם לחיינו ובונה אותם. כאן יש סיכוי גדול שהילדים פחות יתנגדו וירצו להדוף את הערכים והחוקים שחשובים מאוד להתפתחות שלהם.
כאן המקום להזכיר נקודה נוספת, אם אנחנו בעצמנו כמבוגרים, הודפים ומתנגדים לחוקים, יהיה לנו קשה מאוד לגדל ילדים לא מתנגדים והודפים חוקים.
-
שמירה על החוקים יתר על המידה..
כמובן שאנחנו מוכרחות לחיות באיזון, אישה שהחוקים לנגד עיניה בצורה אובססיבית זו גם בעיה.
את החוקים אנחנו שומרות בהתאם לקצב שלנו, ומתוך חופש בחירה. חשוב שלא נילחם עם אנשים אחרים על החוקים, ונשמור אותם ממש באדיקות ובלחץ, כי אז אנחנו שוכחות להכניס את חופש הבחירה לתוך החוקים ומפספסות את המטרה. -
החופש והמסגרת הולכים יחד.
החופש והמסגרת הם צמד הפכים שעוזרים אחד לשני..
כשאנחנו נמצאות במסגרת חשוב שנלך לשם מתוך חופש, אחרת המסגרת יכולה להיות מאוד משעממת.
וכשאנחנו בחופשה או בזמן בילוי, חשוב שנזכור שזה בתוך מסגרת, עד שעה מסוימת, עד תאריך מסוים, במסגרת היכולת שלנו, ההקשבה שלנו לגוף ועוד..
החופש חייב מסגרת והמסגרת חייבת חופש, אחרת אנחנו מיד יוצאות מאיזון.
אל תבטלו שום חלק, במחשבה שחלק אחד יותר טוב מהשני, צריך את שניהם.
הנקודה הכי חזקה כאן להבנה.. שאם אנחנו כילדות התנגדנו להורים ולסמכות, אז התנגדנו לחוקים שהם למעשה טובים לנו,
ובכך לא הגברנו את תחושת החופש אלא צמצמנו אותה. בזה שביטלנו לנו ערכים שעושים לנו טוב.
תתחברו לחוקים ולערכים בקצב שלכם ותבצעו בקצב שלכם.
אבל אל תתנגדו.
בכך תוכלו להיות מודעות לקצב שלכם, למי שאתן, לאן שאתן רוצות להתפתח.
ולא תגידו על דברים טובים, שהם לא טובים ובכך תחטאו כלפי עצמכן בלבד.
שיהיה לכן שבוע קסום.. מלא בהסתכלות על הטוב,
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה