זהירות אריות בדרך- כלים לגילוי האריות שאנחנו שמות לעצמנו בדרך

אני שומעת כל הזמן נשים שמפחדות מכל מיני דברים,
מפחדות מעשייה מרובה, ממאמץ, מהשקעה, מגיל 40, מהקמטים, מהזוגיות שלהן,
מהקשר עם הילדים, מדאגות, ממה יחשבו עליהן, מזה שהן לא ממצות את עצמן ועוד..

בא לי לצרוח.. העולם שלכן, החיים שלכן תלויים רק בכן..
בבקשה אל תחשבו אחרת..
נשים זה עם כל כך מיוחד, יש לנו כל כך הרבה כח בידיים ובמחשבה..
לא סתם כתוב "שבזכות נשים נגאלו ישראל ובזכותן הן עוד יגאלו.."
אני ממש מבינה את זה..
כואב לי לראות נשים שלא מעריכות את עצמן, לא עושות מה שהן רוצות, לא עפות על עצמן, לא מבינות מי הן ומה הן.. ואז לא מבינות גם למה התוצאות בהתאם..
אנחנו שמות לעצמנו אריות בדרך, ואז מפחדות מהן..
אנחנו צריכות להיות מספיק מודעות, כדי לא לעשות לעצמנו את זה..

זהירות אלה האריות שעשויים להיות בדרך:

1. כל פעם שאתן רוצות לעשות משהו, ואתן מדמיינות כמה זה קשה, גדול, מלא עבודה, מלא השקעה, מלא בלאגן.. זה אריה!
   אתן לא תצאו לדרך ולא תעשו מה שאתן רוצות בגלל זה..
   אל תגדילו בראש את הפעולה, אל תדמיינו את הפעולה בביצוע שלה.
   תצאו לדרך בפשטות בלי עיכובים, חישובים, ומחשבות מיותרות.
   כשיוצאים לדרך בפשטות, בלי צורך ביותר מידי ביטחונות, הדרך נפתחת!!!!
   שימו את הביטחון שלכן בחופש שלכן להיות אתן, ולעשות מה שאתן רוצות, זה מה שתרוויחו מהדרך.
   אנחנו מסתכלות על מה נפסיד מהפעולה וזו ממש טעות, אנחנו צריכות לשים לנגד ענינו, מה נרוויח מהפעולה.
   מה שתרוויחו זה את עצמכן, חופשיות לעשות מה שאתן רוצות.
   
2. מה האחר חושב עליכן או אומר עליכן, זה אריה!
   קודם כל זה דמיון, אנחנו לא יודעות מה האחר חושב עלינו,
   זה יזיז אתכן מהמרכז שלכן, במקום להתעסק בחיים שלכן, ולטפח אותם אתן תהיו עסוקות באחרים, ויתבזבזו לכן החיים, שיכולים להיות בשליטתכן, מטופחים וכל כך יפים. האירועים בחייכן, ואיכות חייכן נקבעת רק לפי מה שאתן חושבות, ולא לפי מה האחר חושב עליכן..
   זו נקודה שאני מרבה לדבר עליה ולהזכיר אותה, כי היא ממש קריטית.
   החיים שלכן מושפעים מהחשיבה שלכן בלבד.
   
   
3. אל תלכו קדימה עם הראש, אל תנבאו את העתיד, זה אריה!.
   ההווה הוא הזמן היחיד שאנחנו יכולות באמצעותו לטפח את חיינו, תעשו מה שאתן רוצות היום, אם היום תדעו לעשות לעצמכן טוב, תדעו לעשות זאת גם בכל יום שיגיע אחרי.. אם אתן רוצות משהו בעתיד שלכן, תשתלו אותו בהווה, על ידי פעולה התחלתית לכיוונו היום ובכל יום, ואז יצמח הוא יצמח בוודאות בעתיד שלכן.
   כשאתן חושבות על העתיד, זה דמיון, אנחנו לא יודעות מה יהיה בעתיד, ואם אנחנו הולכות לעתיד שלילי, מפחיד, גדול, מעיק, אנחנו נעצרות, משתתקות ולא פנויות לטפח את חיינו ולעשות מה שאנחנו באמת רוצות.
   
4. אל תחשבו על עצמכן דברים לא טובים, זה אריה!.
   כשאתן חושבות על עצמכן דברים לא טובים, זה כאילו אתן מכות את עצמכן, אתן תרגישו רע מאוד, ולא תוכלו לעשות מה שאתן רוצות, לא תוכלו לטפח את חייכן.
   במקום להאמין ולסמוך על עצמכן, שיגרום לכן להרגיש ממש טוב, להתחזק ולהיות פנויות לעשייה חיובית.
   זה ההבדל בין אישה שמרגישה טוב בעולם, לבין אישה שמרגישה אבודה ממש.
   איך היא מתייחסת לעצמה, מה היא לוחשת לעצמה בשקט, איך נראית המערכת יחסים בינה לבין עצמה.
   תנו יד לעצמכן, תסתכלו על הטוב שלכן, מה שעוד לא השגתן בחיים, תתחמו כיעדים שאתן רוצות להשיג, ולא כהזדמנות לרדת על עצמכן.
   
5. אל תתלו את המצב רוח שלכן במשהו חיצוני לכן..
   אל תתנו למצב רוח שלכן להיות תלוי, בהתנהגות של הבן זוג, בכמה הבית מסודר, באם דברים הסתדרו לכן או לא..ועוד.
   מגיע לכן להיות שמחות ומאושרות, גם כשאתן באמצע הדרך ולא כל הייעדים הושגו. הדרך היא ארוכה, וקשר טוב עם הילדים, עם הבעל, למצוא את הייעוד שלך ועוד, אלה הם ייעדים שלוקחים זמן.
   כל יום כדאי לעשות משהו לכיוון, אבל בכל מקרה אלה יעדים ארוכי טווח, שיהיה קל יותר להגיע אליהן, אם נהיה שמחות ולא עצובות ומיואשות.
   תאפשרו לעצמכן להתקדם בקצב שלכן, זאת תהיה התייחסות מכבדת לעצמכן ותוכלו להיות רגועות בדרך. זה הרבה יותר מכובד מלהסתכל על הדשא של השכנה, ולחשוב על עצמכן דברים לא טובים בהקשר, ההשוואה היא ממש בעייתית לנפש שלנו. כי אנחנו ממש לא דומות לאף אחת אחרת, לכן השוואה היא לא כלי נכון למדידה.
   שימו את המשפט "אני מתקדמת בקצב שלי ואני לא בתחרות עם אף אחד" לפניכן. זה ירגיע לכן את הלב ההתייחסות המכבדת הזאת לעצמכן.
   

לסיכום: חג שבועות בפתח, חג מתן תורה.
בשביל לקבל תורה צריך להכין כלי בתוכנו, מי שרוצה להכין כלי, צריכה להבין שהיא יכולה, ומסוגלת לבנות בתוכה כלי ולטפח את חייה.
המילה כלי היא מלשון "כליון", כל אחת מאיתנו צריכה להתהלך עם המילים "אני יכולה לבנות כלי" בתוכה.
מי שלא עסוקה באיך למלא את הכלי שלה באור, מסתובבת בעולם כשהיא מספרת סיפורים, ממציאה המצאות, מדמיינת איך החיים צריכים להיראות, וכל הזמן יגיעו אירועים שיצדיקו את הסיפורים שלה..
תחיו בתחושה שאתן יכולות, כי הכלי משתוקק לאור שייכנס, וזו התכלית מלשון כלי.
האריות הנ"ל רק יפריעו לכן לבנות כלי שלם מלא באור.
צריך להתייחס לעצמנו בצורה מכובדת ואז החיים שלנו יהיו הרבה יותר יציבים.
כשהקב"ה רוצה לתת לבני ישראל את התורה בהר סיני, הוא מבקש מהם להתייצב בתחתית ההר.
למה להתייצב ולא לעמוד?
בשביל לקבל תורה/ דעת/ קודש, צריך להתייצב, לא לתת לכל רוח להעיף אותנו. לא לתת לכל מילה או לכל אירוע להשבית אותנו.

אני מאחלת לכן חג שבועות שמח, מלא בנאמנות לעצמכן, עשייה למען עצמכן, ובניית כלי מלא אור.
אוהבת המון
רחלי מדמוני- אויר לנשמה