השאלות שלי..

לא תכננתי לפרסם היום פוסט, הבוקר נחתתי מחופשה בת 5 ימים במלטה.
אולי כשלא מתכננים הדברים יוצאים הכי טוב..
החופשה ידעה רגעים קסומים לצד רגעים שלא היו דומים למה שרציתי או תכננתי.
למה המטוסים כל כך צפופים?
איך אנחנו אמורים לתפקד אחרי טיסת לילה, בה היינו באינסוף טורים, אינסוף ביקורות, אינסוף המתנות?
למה טיסה של שעתיים נטו לוקחת שמונה שעות לפחות בברוטו?
הגעתי הביתה בבוקר הבוקר, בדיוק לשלוח את ילדי האהובים למסגרות..
אני אדם מעשי, אז גם פירקתי את המזוודות, הפעלתי מכונת כביסה, סידרתי קצת, בעלי עזר לפרוק והכין סנדוויצ'ים, לנו ולילדים, חזרנו מורעבים, זה גם חלק מטיסות, רעב אינסופי..?
ושלחנו את הילדים למסגרות..

אחרי מקלחת, שינה של שעתיים, השקמה כדי להניק, שיטוט בפלאפון..
מנסה להבין מה קורה בערבון מוגבל..
כי כמה אפשר להבין מתוך עייפות החומר והרוח?
אבל כל השאלות עולות, ואני בוחרת לקפוץ מהמיטה ולרשום את השאלות שלי והלבטים שלי..כאן לכן ואיתכן..

למה כשהמציאות לא מתרחשת כפי שתכננתי, אני מתאכזבת או פוחדת?
למה אני מנסה לעשות הכל על הצד הטוב ביותר?
מה אני לא טובה פשוט איך שאני?
למה אני מנסה להתמודד עם כמות מטורפת של אינפורמציה שמגיעה מהקבוצות השונות של הוואטסאפ, כשאין לי יכולת אמיתית להכיל אותה?
על מי אני עובדת?
למה אני לא יוצאת מהקבוצות האלה?
כמות האינפורמציה הזו אכן נותנת לנו ביטחון, או מערערת אותו לגמרי?
אני מתחבטת בשאלה הזו כבר כמה שבועות..

מהו הקצב האמיתי שלי בחיים?
איך אוהבים מבלי להיאחז, להתערבב, ולדרוש לעצמי ומעצמי?
איך נאמנים לעצמנו ורק לעצמנו בכל רגע נתון?
איך לא מוכרים את עצמנו ואת מה שאנחנו רוצות, בעד שום תוצאה, או דבר שירגיש הרבה הרבה פחות טוב מהנאמנות לעצמנו…?
איך לא רודפים אחרי כל הרצונות שלנו ביחד?
גם בית מסודר בשבילי,
גם ארוחת צהריים לכולם וגם בשבילי,
גם לנסוע לקבוצה שאני מאוד אוהבת,
גם להיות במסיבת סיום לילדה שאני מאוד אוהבת,
גם לא להיות עייפה בתוך כל אלה, אחרי לילה ללא שינה.. וקושי להשלים אותה כתוצאה מהשאלות שמטרידות אותי..
גם להיות נאמנה לקצב שלי,
גם לישון כשארגיש תשושה בדרך,
לתלות כביסה שהכנסתי למכונה,
להכניס עוד אחת, שלא נתבע בכביסות מהשבוע האחרון…חחח
אולי הרדיפה אחרי סדר מטשטשת לנו את הפחדים האמיתיים שלנו?
ועוד..

אני כבר מרגישה יותר טוב..
אין כמו להביא את עצמי לידי ביטוי, גם כשהתשובות לא ברורות כרגע,
הניסיון להיות במקומי האמיתי, להבין את עצמי, בתוספת תפילה כמובן.. עושים את שלהם..
שלא לדבר על הרצון לקבל תשובות שכבר נתן לי כיוון..
רמז: אני רוצה להוציא את המילה מושלם מהחיים שלי כבר עכשיו, ומוכנה לעשות למען זה הרבה..

אשתף אתכן בהמשך..
אולי שבוע הבא, אחריו, לפניו, או מצדדיו..
תלוי בקצב האמיתי שלי בתקווה שאמצא אותו השבוע..,
אני מחפשת אותו כבר זמן רב..,
באומץ שלי לצאת מכל הקבוצות וואטסאפ (אמן סלה..),
מה אהיה  מוכנה לעשות בשביל כל מה שהזכרתי כאן..
מה אגלה בעקבות כל זה בדרך..
יצאתי לדרך..
בי..
אוהבת המון
רחלי מדמוני- מחפשת סדרתית אחרי האויר לנשמה שלי..
נשיקות