הכל על מוטיבציה, חיות וכוחות להגיע לאן שאנחנו רוצות..

למה כולנו רוצות תוצאות מהירות?
הן לא באמת מגיעות.
למה אנחנו מפנטזות על לא לעשות כלום?
יש דבר כזה?.
למה אנחנו תופסות אחריות ומחויבות כמשהו משעמם וכובל?,
ובאותה נשימה זה כל מה שהיינו רוצות לקבל.
למה אנחנו מעדיפות להיות ראש קטן?,
ומרגישות שאין לנו כוח לכלום?
כשאנחנו מדברות על מוטיבציה, חיות וכוח, אנחנו מדברות
על כוח ואנרגיה פנימיים שמניעים אותנו לעשיה בשמחה,
להתמדה בעשייה וחתירה קבועה לעבר המטרות שלנו
ופיתוח קבוע של החיים שלנו.
לעבר מימוש הרצונות שלנו, הגשמה של עצמנו
והחופש להיות מי שאנחנו.
בואו נראה איך עושים את זה..

הכל על מוטיבציה, חיות וכוחות להגיע לאן שאנחנו רוצות..

1. עוצמת החיים זה עוצמת הרצון..

   תורת הקבלה אומרת שהכל תלוי ברצון,
   למה? כי הרצון הוא הנביעה ממנו נובע הכל.
   השפע שהבורא משפיע עלינו הוא קבוע ושווה לכולנו,
   כמה כל אחד מקבל בפועל, תלוי ברצון שלו.
   המציאות שאנחנו רואות היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית,
   אנחנו רואות את מה שאנחנו רוצות לראות,
   שומעות את מה שאנחנו רוצות לשמוע,
   ומייצרות את מה שאנחנו רוצות במודע או לא..
   "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו",
   הרצון קובע לאן נלך, מה נבחר, עם מה נתמודד,
   כל הכיוון, הדרך, המטרה, התוצאות נקבעים לפי הרצון.
   רוב האנשים עושים את הטעות הקריטית ומנסים לשנות את המציאות,
   בעוד שהרצון שלנו צריך להיות מבורר ובכיוון טוב,
   כדי שהמציאות שלנו תלך למקום שאנחנו רוצות להיות בו.
   אם אדם מאושר או לא, זה לא לפי מה שיש לו מבחוץ,
   אלא לפי מה שיש בתוכו בפנים, מה הוא רוצה, לאן הוא רוצה להגיע.
   אם אדם רוצה דברים שהוא לא יכול לקבל, הוא דן את עצמו לחיי אכזבה,
   למה אנשים רוצים את מה שאין להם, הם מתאווים לדברים מסוימים ולא שולטים בזה.
   הם משכנעים את עצמם שהם צריכים 1,2,3 אבל מי אמר?
   הם עצמם..
   אז הרצון הוא הנקודה המרכזית שאנחנו צריכות לעבוד עליו,
   לברר את כיוון הרצון, איכות הרצון, עד כמה אנחנו מוכנים לפעול למען הרצון הזה,
   כי אם אנחנו שולטים ברצון, אנחנו שולטים באיכות החיים שלנו.
   

2. אם רוצים משהו מאוד יש הרבה כוח..

   כשנחלש לנו הרצון נחלש לנו הכוח..
   תגידו לילד לסדר את החדר שלו, הוא יגיד אין לי כוח,
   5 דקות אחר כך הוא מקיף את כל העיר עם האופניים שלו.
   כשהילד אמר אין לי כוח הוא לא שיקר, לא היה לו כוח.
   כשאנחנו לא רוצים לעשות משהו, אין לנו כוח,
   יוצא שצריך לסדר רק את הרצון.
   בפעם הבאה שאנחנו אומרות לעצמנו "אין לי כוח",
   כדאי שנגיד לעצמנו את האמת, "אנחנו לא רוצות מספיק".
   מה שאנחנו רוצות מספיק, אנחנו יכולות להיות ערות 3 ימים,
   לטפס הרים וגבעות ולהשיג את זה..
   זה נקרא חיים, עוצמת החיים זה עוצמת הרצון,
   ועוצמת הרצון נמצאת היכן שנהנים.
   אז מה שיוצר זרם חיים אצל בן אדם זה התענוג וההנאה,
   וההנאה יוצרת כוח.
   אם אנחנו לא נהנות ממה שאנחנו עושות, לא רק שאנחנו לא מקבלות כוח,
   אלא זה גם שואב לנו את הכוח.
   אז כל מה שאנחנו צריכות לעשות זה להפוך את מה שהכרחי לבחירי,
   לקחת את כל הפעולות היומיומיות, שאנחנו תמיד מספרות לעצמנו
   עליהם סיפורי בעסה, אין כוח, לא רוצה, משעמם וכו'
   ולתפוס אותם אחרת בצורה חיובית, לפי התוצאה שהם מביאים לחיים שלנו.
   ז"א הפעולות היומיומיות, והפעולות עבור המטרות שלנו בחיים,
   לא עומדות בפני עצמן, אלא מייצרות עבורנו תוצאות רצויות.
   כמו: כביסה מקופלת בארון מאפשרת לנו יכולת בחירה והתארגנות בצורה מכובדת ועוד..

   

3. אין קשר בין היכולות של האדם לגיל שלו..

   אנשים חושבים שאם יש להם כוח, אז הם יעשו,
   ואם אין להם כוח אז הם לא יעשו, הקבלה אומרת שזה בדיוק הפוך.
   במידה שאנחנו רוצים ובטוחים בכוח שלנו להשיג את זה,
   יתלבשו בנו הכוחות לעשות.
   אם לאדם בן 70 עדיין יש מטרות ושאיפות והוא בטוח שהוא יצליח בהם,
   הוא יקבל כוחות וירגיש צעיר.
   דווקא מגיל 50 ומעלה שיש ניסיון ומודעות אפשר להתחיל לבנות עולמות.
   אבל רוב האנשים בגיל הזה מתחילים לדעוך,
   את הזקנה האדם מביא על עצמו, כי הוא לא רוצה בגיל הזה.
   לעומת זאת יש אנשים צעירים "שהבינו פה הכל",
   הם זקנים במנטליות, "תעזוב, נסתדר כבר, אין לי כוח.."
   אז נכון שיש לנו נטיות גנטיות,
   אך אנחנו יכולים לפתח ולהתפתח והכל תלוי במעשים שלנו.
   העיקר זה לשמור את הרצון חי שלא יכבה.
   

4. ההגעה למטרות קשורה לריכוז ואמונה..

   היחידים שמשיגים משהו, זה אנשים עם רצון חזק.
   אם אנחנו רוצות הכל מהכל, אז בכל תחום הרצון יהיה חלש,
   לעומת זאת ככל שנהיה מרוכזות במטרה אחת או שניים כל פעם,
   עוצמת הרצון תהיה גדולה וזה כמו קרן לייזר שבוקעת הכל.
   העולם המודרני מפתה לעשות הכל, לרצות הכל,
   אבל כשיש הרבה אפשרויות ואנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות,
   אנחנו נחלשות, מתפזרות ולא מגיעות.
   צריך כל פעם לבחור מטרה אחת  ולרכז את כל הכוחות לשם,
   וכשהפעולות לכיוון המטרה נעשות שגרתיות ומוכרות,
   אפשר להוסיף עוד מטרה.
   מנוחה אמיתית זה מנוחת הנפש, כשאנחנו יודעות מה אנחנו רוצות,
   אז אנחנו עושות מעט וזה מביא לנו הרבה כי אנחנו מרוכזות.
   אני מכירה נשים רבות שמזדהות עם התנועתיות יתר,
   תחושה של "אם אני זזה אז אני חשובה ויש לי מלא",
   אבל לאורך זמן זה מייצר תסכול,
   הפיזור מחליש מאוד, נעשות המון פעולות ואף אחת לא פוגעת,
   זה מעייף וגורם לייאוש שלא נצליח בסוף.

   

5. אם יגידו לך יגעת ולא מצאת אל תאמין, כי היגיעה בעצמה היא המציאה הגדולה..

   כולם מפחדים מיגיעה, מעמל, מהתגברות, מקושי, מכאב, מעימות
   וזו טעות גדולה, למה?
   כי ברגע שאדם רק מתחיל להתגבר, הוא מוצא את המציאה הכי גדולה.
   הוא מתחיל לנהל את החיים ולא החיים אותו.
   הוא מתחיל להתנהג כמו מישהו שמולך על החיים שלו ולא איזה סמרטוט,
   שמה שמראים לו, הוא רוצה בלי שום יכולת שליטה ובירור.
   אז מיד נפתחים לו הרצונות האמיתיים שלו, והשפע זמין לו,
   הוא לא מפחד, הוא מוכן לצאת לדרך, יש לו עקרונות,
   הרצון עובד חזק, הכוחות זורמים בשפע, והאדם מרגיש חי.
   כל זה מתחיל בהתגברות אפילו אחת.
   חבל שאנחנו נעצרים כשיש קושי,
   כשכל האושר שלנו טמון בהתגברות על הקושי.
   

6. אין קיצורי דרך למקומות שאליהם שווה להגיע..

   אנחנו לא מקבלים בחיים דברים בלי יגיעה, תשכחו מזה..
   מי שרוצה לא לעשות כלום שתיקח בחשבון, שגם לא יהיה לה כלום.
   במיוחד אם אנחנו רוצות דברים גדולים כמו: זוגיות שתהיה בה שותפות טובה,
   קשר טוב עם הילדים שלנו, הצלחה עסקית, מערכות יחסים טובות ועוד..
   הכל מצריך הגדרת מטרה, חתירה לכיוון, כישלונות, למידה מהם,
   התחלה מחדש, צבירת ניסיון, אמונה, תפילה ויישום.
   בלי זה אין אפשרות להכיר את התחום שאנחנו רוצות להתפתח בו,
   להתקדם בדרך שלב אחרי שלב ולהגיע בסוף.
   זה ממש דמיוני וילדותי לחשוב שאנחנו יכולות לקבל משהו בחיים בחינם, בלי השקעה.
   מה שנקרא מינימום יגיעה ומקסימום תוצאות,
   אז מעבר לזה שזה דמיוני לחלוטין, "מה שבא בקלות הולך בקלות"..
   אני שומעת נשים רבות שבטוחות שבן הזוג שלהן פשוט חייב להם,
   ברור שזה לא עובד ככה ורק הגישה הזאת תגרום לכל הבעיות האפשריות.
   אם אין רצון ואין הסכמה ליגיעה, עמל, התבוננות, השתפרות, התגברות, אין כלום, וחבל..

   

7. הסיכון הגדול ביותר הוא לא לקחת סיכונים..

   וכמובן כשלא יוצאים לדרך, מספרים לעצמנו סיפורי אין כוח,
   חושבים שאנחנו צריכים לקבל דברים וזה מובן מאליו,
   מתלוננים ומאשימים את כל העולם בחוסר ההצלחה שלנו.
   אנחנו בוודאות לא נגיע לשום מקום וזה הסיכון הכי גדול.
   לממש את הרצונות שלנו מהקטנים ביותר ועד הגדולים ביותר,
   נותנים כוחות, חיות, מוטיבציה, הגשמה, הגעה לייעוד, משמעות
   וכל הדברים הטובים ביותר על האדמות,
   וזאת מטרת חיינו.

הפוסט הזה מוקדש לכל הנשים שחושבות שאין להם כוח,
כשבפועל הן יכולות להגיע מכל נקודה לכל נקודה תמיד.
רק צריך רצון, הגדרת מטרה אחת, ריכוז ואמונה..

ואל תדאגו, אני לא משאירה אתכן לבד עם כל המורכבות הזו,
בתוך המועדון של אוויר לנשמה יש המון שיעורים בנושא.
כאן הקישור למועדון עם שיעור לדוגמה..

שבוע מקסים מלא בריכוז וכוחות על להגשים את עצמכן..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה