אחרי החגים שמח.. כלים להתחלה חדשה עם שיתוף אישי

פעם ראשונה בחיי שעברתי משהו שנראה לי דומה,
למה שצריך לעבור ברצף החגים הצפוף והאינטנסיבי הזה..
שאלתי את עצמי מה הרעיון של צפיפות החגים הזו?
וחיפשתי תשובה בתוכי..
הכל התחיל מזה שלפני ראש השנה ישבתי עם סיגריה בחוץ.. (אולי זאת הבעיה..)
וביקשתי שהחגים לא יעברו עלי סתם..
חשבתי לעצמי שאני רוצה להבין ולגלות איפה ומה אני צריכה לשנות..

אתן יודעות בן אדם לא הולך בעולם ואלוהים אומר לו..
הי נשמה אתה כבר כמה ימים מסתובב לך לא מחובר, בוא אני יחבר אותך..
אם לא מבקשים את זה, זה לא קורה,
צריך לרצות, לבקש ואפילו להתעקש..
אז חשבתי, רציתי, ביקשתי ואפילו חזרתי על זה כמה פעמים..
והתחיל מהלך..

זה התחיל בזה שנחשפתי להרצאה מדהימה על נתינה, לראות את הזולת ולפתוח את הלב..
זה הבהיר לי שאני רוצה לצאת מעצמי, לחשוב על אחרים, ולעשות עשייה טובה ורחבה.
בהמשך קרתה סיטואציה עם אימא שלי, שגרמה לי להבין שאני רוצה לפנות להורים שלי יותר מקום בחיים שלי..
כבר היו באמתחתי 2 נושאים שאני רוצה להתמקד בהם בשנה החדשה ולעשות אותם אחרת..

אחרי כמה ימים, ראיתי שיש בחלק האימהי שלי, נקודה שאני רוצה להתפתח אליה..
ביום הראשון של חול המועד סוכות, כל המשפחה שלנו הייתה עם כאבי בטן מטורפים,
היינו מושבתים יום וחצי, והבנתי שהמסכים מבזבזים לנו את הזמן בטירוף.
החלטתי לקראת השנה החדשה למצוא פתרון אמיתי לאיזון זמן המסכים, אז בינתיים מחקתי את נטפליקס..

בחול המועד סוכות יצאנו לטיול של יומיים בצפון, ולא האמנתי אבל יש מצב שאני רוצה לטייל לנצח..
כשהגעתי הביתה תרגמתי את הרצון הזה להבנה, שאני רוצה לתת לחלק הגדול שבתוכי לצאת,
ולא להצטמצם על המוכר והידוע.. ממש בלי לפחד לצאת מאזור הנוחות.
הבנתי שאני מוכנה לצאת אל הלא נודע, לנסוע למקומות לא מוכרים ולהיפתח לכל מה שאי פעם רציתי..

בשבת של סוכות כבר הייתי בהלם עם עצמי, כל מה שהכרתי מהשנה הקודמת איבד משמעות..
והקרקע שהכרתי כבר לא הייתה רלוונטית..
במוצאי שבת (ליל הושענה רבה) אמרתי לאלוהים שבמקום לחזור בתשובה, נפתחו לי כל כך הרבה שאלות..
שאם בתקופת החגים צריך לחזור עם תשובות, אז אני (כהרגלי) חזרתי עם מלא שאלות..
החלטתי שאני נוסעת ללמוד בלילה הזה, שיש מלא שיעורים ברחבי הארץ,
וביקשתי מאלוהים תשובה אחת או יותר מהשאלות שיש לי.
תכננתי לנסוע לבית שמש, אבל אז קיבלתי הודעה שלא רחוק מהבית שלי מתקיימות הרצאות נפלאות,
וכאלה שעוד לא שמעתי בכלל, שמחתי בטירוף ויצאתי לדרכי..
שמעתי 5 הרצאות, 5 אנשים חכמים שונים, חזרתי ב3 וחצי לפנות בוקר, עם מלא תשובות.
כל הרצאה היתה מדויקת להפליא ושימחה אותי ממש.
גם קיבלתי תשובות, גם הכנה לשמחת תורה(שבדרך כלל אני מסיימת עם לשון בחוץ) וגם הכנה לימי השגרה..
(השיעורים והמסרים שהיו שם יועברו בצורה מפורטת בקבוצות לימוד של אויר לנשמה..)

טעימה אחת ממה שהיה שם והיווה תשובה מטורפת עבורי..
אחד המרצים אמר שלכל בן אדם יש מערכת חוקים שהוא חי על פיה..
זה לא חוקים שכתובים במדע, בתורה, או במדינה, אבל זה חקוק אצלנו..
למשל.. "בלי כוס קפה בבוקר אני לא מדברת עם אף אחד.."
"אם מישהו מדבר אלי ככה, אני עונה לו ככה.."
יש לנו חוקי דיבור, חוקי תגובה, חוקי התנהלות בחברה, חוקי כבוד,
חוקים בזוגיות, במשפחה ועוד….
מלך- זה מי שיודע לשבור את אותם חוקים..
זה שימח אותי כי הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות לשבור חלק מהחוקים,
ששימשו אותי והיו ממש נכונים לי בשנה שעברה..
אבל עכשיו זה לא משרת את המטרות החדשות שלי ואת ההתפתחות הרצויה..

לסיכום: הרגשתי שהמהלך הכין אותי להתחיל את השנה מחדש ממש.. כולי הודיה..

כלים להתחלה חדשה..

1. קחו 3-4 החלטות לשנה החדשה..

   השנה הקרובה לא יכולה להיות כמו השנה הקודמת, היא חייבת שדרוג,
   היא חייבת התפתחות, אל תתנו לזמן לעבור בלי לקחת עליו אחריות, אפילו מסוימת.
   אתן מוכרחות להבין מה אתן רוצות שיהיה שונה, ולהצהיר על זה ביניכן לבין עצמכן..
   אם לא תבקשו, תדרשו, תחקרו, תשאלו, ותתעקשו זה לא יקרה..
   ואם תעשו רק קצת זה ייפתח בפניכן ותקבלו עזרה..

2. תגדירו זמן שבועי שאתם משקיעות לטובת מה שהחלטתן, אפילו שעה בשבוע.

   לפעמים נראה לנו שלהגשים חלומות זה סיפור גדול וקשה,
   אבל זה ממש לא ככה, הרב קוק מדבר על זה שכל דבר שנרצה בעולם, נעשה בשבילו כל פעם
   משהו קטן, יהיה עליו מסה קריטית והוא יפתח.
   זה ממש חוק במציאות, חוק פיזי..
   אנחנו לא חייבות להיות תקועות בשום מקום..
   תבחרו נושא או שניים שפעם בשבוע אתן מקדישות לו התייחסות מסוימת, זה הכל,
   והוא יפתח..
   למעשה מבקשים מאיתנו רק לפתוח פתח..
   "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם..
   אותי זה ממש משמח לדעת, שאני יכולה להביא מה שאני רוצה לחיי,
   עם קצת מודעות, קצת השתדלות וקצת מעשים לכיוון..

3. תהיו נאמנות לעצמכן..

   לא קיבלנו עוד שנה, כדי לעשות וי על משימות, לרוץ אחרי הזנב של עצמנו,
   ולחיות את מה שאחרים מצפים מאיתנו.
   החיים האלה הם בשבילנו, הם המסע שלנו.
   החיים נקראים חיים רק אם אנחנו בוחרות את מה שקורה בתוכם.
   אל תתפשרו על מה שאתן רוצות לעצמכן, לכו ותתאמצו עבורכן.
   אם לא תעשו את זה מי יעשה?
   לכל אדם יש תפקיד לטפח את החלקה שלו, כל אחד למעשה מחויב עבור עצמו.
   אפילו בן הזוג שלנו יכול לעשות בשבילנו משהו פה ושם,
   אבל לא יכול לקחת אחריות על כל רגע ורגע מהיום שלנו..
   זה רק אנחנו יכולים לעשות.
   אם נתלה את החיים שלנו על אחרים אנחנו ממש בבעיה..
   למעשה התפקיד היחיד שלנו בעולם זה לטפח את חיינו,
   לדאוג להכניס לחיים שלנו את כל מה שאנחנו רוצות..
   

אני מאחלת לכן שתתחילו את השנה עם ההבנה,
שאף אחד לא אחראי עליכן, רק אתן!
ותתחברו לזה בכל הכלים שקיבלנו כולנו על מנת לעשות זאת..
מחשבות, רגשות, דיבור ועשייה..
כל אחד מהכלים האלה הוא עצמתי, חזק ומסוגל להוסיף המון לטיפוח העולם שלנו..
כל מחשבה טובה במערכת משנה המון,
כל דיבור שלנו יוצר מציאות..
תשתמשו בכלים האלה לטובתכן בלבד,
הלב בא לשרת אתכן, תאהבו איתו את עצמכן ואת האחרים.
העשייה בבית ובחוץ באה לשרת אותנו, כשאנחנו מחברים אותה למשמעות..
אל תהפכו את הכלים נגדכם..
אם אתן סובלות באיזה שהיא דרך, זה בגלל שימוש לא נכון באחד הכלים..

מוזמנות לשאול אותי על זה, להיפגש, לכתוב לי..
אני באמת חושבת שזה פשוט להיות מאושרים, שמחים ועושים מה שאנחנו רוצים באמת..
והמורכבות של החיים והסיטואציות משרתים את זה, רק צריך ללמוד איך..
(זה הייעוד שלי ללמד את מה שעזר לי כל כך בפשטות ובקלילות)

שיהיה לכן שבוע קסום מלא בהתחלות קטנות שיהפכו לגדולות..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה