באמת באנו לגרש את החושך מהחיים שלנו.
זה לא רק בשיר, ולא רק בחנוכה..
הבעיה שאנחנו לא יודעות את זה,
ולא מאמינות שאנחנו מסוגלות.
אז אנחנו מנסות לברוח מהחושך,
כשאנחנו בורחות ממנו או מתעלמות ממנו,
אנחנו לא מתמודדות, לא מגרשות ולא מנצחות.
אז הוא גדל..
הקב"ה ברא את העולם הזה דואלי,
זה אומר שהוא מורכב מהמון סוגים של הפכים.
חושך ואור, שמיים וארץ, טוב ורע, מוות וחיים ועוד..
כל סוגי ההפכים נחוצים, כדי שנוכל למצוא את האמצע המאוזן..
כדי למצוא איזון, רגיעה, ביטחון, שמחה והתפתחות,
אנחנו נדרשות לגרש את החושך, שנמצא בתוכנו,
בצורת מלאך שמפריע להתפתחות שלנו ממש.
זו לא טעות שהוא נמצא שם, זה מכוון,
כדי שנילחם על חיינו, נפתח אומץ, נתעקש, נברר, נחקור,
ונצא לאור.
אנחנו צריכות להכיר את עצמנו,
איך אנחנו פועלות, חושבות, מתנהלות, מרגישות..
ודרך זה לצאת למאבק עם המלאך,
במטרה לשנות את הדפוסים הלא משרתים שלנו,
שאספנו איפה שהוא בדרך מהילדות ועד היום.
כדי שנוכל להתפתח, להתבגר, לקחת אחריות על חיינו,
ולנהל אותם כמו שאנחנו רוצות, עם חזון בלב,
וביטוי אישי..
באנו לעולם לגרש את החושך,
כי האור ניכר מן החושך.
לקראת חנוכה כלים לגירוש החושך מחיינו..
-
התייחסות נכונה אל אירועי חיינו..
יש לנו מן טבלה כזו בראש שמקטלגת כל דבר שקורה כטוב או רע,
אם הוא טוב אנחנו שמחות, אם לא אנחנו נופלות ברוחנו ומתבאסות,
העניין הוא שזה לא עובד כך בכלל.
כל האירועים שמגיעים לפתחנו, אמורים לעזור לנו להתפתח תודעתית,
זה אומר לעזור לנו להכיר את עצמנו בשלב הנוכחי,
ולפתוח לנו ערוץ ודרך להתפתחות לשלב הבא.
בתחילת דרכנו המודעת, האירועים ההתחלתיים הם יותר מורכבים וקשים,
ולאט לאט עם כל התמודדות, הם הופכים להיות רגועים יותר,
כי לא צריך להכות אותנו כדי שנתפתח,
אנחנו כבר עושות את זה,
אז יותר רומזים לנו מאשר מכים אותנו.
שום דבר הוא לא טוב או רע כי תלוי איך אנחנו מתייחסות לזה.
אז ההתייחסות הבריאה ביותר שהתורה מציעה לנו היא,
להתפתח מכל סיטואציה שמתרחשת,
ובכך לגרש את החושך, לגדול, לצמוח, להתפתח ולנצח..
-
חייב להתמודד ולא לברוח..
שימו לב…
כל אירוע שמתרחש בא לקדם אותנו,
לא להפיל, לייאש, להוריד ולבאס.
חשוב שנפנים את זה ממש, ונשתול את זה בתוך החשיבה,
שכל האירועים מושגחים ומכוונים במטרה,
שנבין משהו, שנעמיק, שנגלה את עצמנו, שנראה משהו שלא ראינו,
שנשים גבול, שנהיה יותר טובות, יותר חכמות, יותר אמיצות, יותר שקטות,
אמיתיות, אוהבות ושמחות.
אם אנחנו מבינות את זה, אפשר להתחיל לקלף את אירועי היום יום,
ולראות עם מה הם מפגישים אותנו.
לא כדאי לברוח לשום מקום,
לא כדאי להיות יותר מידי רגשניות,
כי מעבר לזה שזה ממש מסבך את העניינים,
אין משמעות לאירועים.
האירועים לא הולכים להישאר, או לעשות לנו משהו רע,
הם רק אמורים לעורר אותנו ולשמש כמקפצה,
באמצעות נתון שלא שמנו לב אליו קודם.
אפילו אם אירוע חוזר על עצמו, זה לא אומר שלא הצלחנו,
יש פשוט עוד נקודה חשובה להבין.
אז לא כדאי לדלג או לברוח משום אירוע,
כי אם רוצים להבין ומקשיבים טוב, אז מתגלה נתון חשוב להתפתחות.
החיים האלה הם מסע ההתפתחות שלנו,
וכמו שהחיים מחנכים אותנו, הם עושים זאת גם עם אחרים,
אז אל דאגה,
הקב"ה מנהל את העולם ממש יפה, כדי שכולם יתפתחו.
מי שרוצה מתפתח ורואה, מי שלא, יתעורר לזה כבר מתי שהוא,
תעשו את הבחירות שלכן. -
מודעות זה שם המשחק..
כל אירוע שמתרחש בחיינו מביא איתו נתון חשוב לקומה הבאה שלנו,
צריך להיות ערות ולא לתת לאירועים לסחוף אותנו,
לזכור שהאירוע הגיע רק שנתפתח ולא מעבר.
אז אפשר לא להתבאס, להתייאש ולוותר מראש,
ולהצליח לראות מעבר, מה קרה לנו בתוך האירוע,
כי זה מסע ההתפתחות שלנו, קודם אנחנו צריכות להבין משהו על עצמנו,
איזה דפוס מיותר שכבר לא מתאים, איזה סוג מחשבות מיותר,
איזה רצון ושאיפה שמתגלים,
ברגע שאתן מודעות לנתון הזה, אתן יכולות להתחיל להילחם עליו,
או להוציא אותו מהחיים או להביא אותו לחיים.
המלאך ייעשה הכל שלא תקדמו את החיים,
אבל בזכות המודעות לנתון הזה, אנחנו לא מוותרות ומתעקשות לפרוץ.
כי המציאות הראתה לנו את הנתון הזה, אז אנחנו הולכות עם המציאות
ולא עם היצר הרע שמחבל קבוע בהתפתחות שלנו,
דרך קיבעונות מחשבתיים, וצורות התמודדות שמזיקים לנו ממש.
מודעות זה שם המשחק,
ברגע שאנחנו מודעות, אנחנו למעשה ערות בתוך הבית הפנימי.
אי אפשר למכור לנו מה שרוצים או לשכנע אותנו מכל סיבה שהיא,
להחטיא את המטרות, החלומות והייעוד שלנו.
-
התמודדות זה לא עול..
אנחנו מתייחסות להתמודדות כעול, כמשהו לא טוב,
בגלל זה התפיסה של הטוב ורע היא בעייתית.
אנחנו חושבות שטוב זה לשבת בחוף הים ולשתות קפה,
ולהתמודד זה קשה ומבאס, לכן אנחנו לא מתמודדות.
בתוך ההתמודדות יש את כל מה שאנחנו מבקשות,
אנחנו מתחזקות, מבינות, מחכימות, פותרות,
והכל נעשה יותר קל, כי אנחנו מכירות כבר את התופעה.
ככל שאנחנו משתחררות מדפוס ועוד דפוס במערכת,
מוציאות מיותר, עוברות עוד מכשול,
יש רגיעה והחיים עולים על מסלול נכון וטוב יותר.
זה נראה לנו שהחיים קשים, ואנשים לא טובים,
אבל בפועל זה הקשיים בתוכנו שלא פתרנו, מסבכים לנו את החיים,
המלאך בתוכנו, משכנע אותנו שהכל קשה, לא נצליח, אין סיכוי,
כדאי לריב לפרק ולהתייאש.
אם לא פותרים את הבעיות בתוכנו, משנים את החשיבה וההתייחסות,
נלחמים על החיים שלנו,
החיים לא נעשים טובים יותר אלא קשים יותר ויותר.
-
מדליקות אור בבית הפרטי שלנו..
תמיד שמגיעה איזה סיטואציה לא פשוטה בחיים שלי,
ואני מגלה חלק בתוכי שאני רוצה להשתחרר ממנו או לשנות אותו,
אני מעודדת ואומרת לעצמי,
כמו שאביתר בנאי שר בשיר 'מתנות'..
"כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם, כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם,
ואני יוצא מזה.."
וכך משנים את כל היחס שלנו מבפנים להכל,
וכשהיחס שלנו מבפנים משתנה, כל המציאות החיצונית משתנה וזה אדיר,
אל תקנו תוצאות בלי דרך.
בלי הדרך אין הבנה, אין עמל, התחזקות, נחישות, גבולות, וידע רב
איך לנצח את החושך ואיך לגרש אותו.
-
זו אומנות לפצח סיטואציה..
לפצח סיטואציה, זה למצוא דרכה את הנתון להתפתחות שלנו,
מה המציאות מגלה לנו ואיך גדלים ממנה.
בפגישות פרטניות או בשיחות טלפוניות,
זה בדיוק מה שאני עושה וזו ההתמחות שלי,
דרך הסיטואציה לראות את המקום הנוכחי של הלומדת,
לסלול דרך אל החלומות והשאיפות שלה,
גירוש החושך והעומס, בניית הסתכלות והתייחסות נכונה.
בפגישה אנחנו שמות דגש על כלים פרקטיים וישימים,
אנחנו מסתכלות באומץ, בפתיחות, ובאהבה, על כל נושא,
בלי שיפוטיות או ביקורת, כי כל נושא בחיים שלנו ראוי לבירור.
הקב"ה בכבודו ובעצמו שלח את האירוע, אז אנחנו מכבדות, מבררות ופותרות.
מזמינה אתכן לשיחה טלפונית או מפגש פרטני,
בסופו תרגישי קלילה ושמחה, כי יש התייחסות נכונה שמרגיעה,
כמובן גם הרבה כלים לצאת לדרך..
עצם זה שאנחנו רוצות לפתור, זו כבר התחלה של הדלקת אור
וגירוש החושך.
בנוסף יש 3 קבוצות לימוד, שיעורים אונליין וספר בקרוב,
כך שאני מקווה להקיף אתכן מכל הכיוונים,
עד שהדברים יהיו חקוקים בלבנו ומובנים..
חנוכה שמח, מלא באור בכל המובנים והתחומים.
מוזמנות להתקשר 0524757362 לשאול כל שאלה,
ולהיעזר בי בכל סיטואציה..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה
תגובה אחת
תודה רבה על פוסט שכל כך מתאים לאווירת חנוכה. התחברתי בעיקר לסעיף מספר חמש.