אל תתבלבלו ותשתכנעו ממה שאתן רואות- במיוחד בחופש הגדול

המציאות נובעת ממה שיש לנו בראש..
המציאות היא השתקפות, הקרנה של התודעה שלנו..
כך שאין מציאות..
אנחנו רואים וחווים את מה שיש לנו בראש..

זה כמו שרבי נחמן אומר:"אין ייאוש בעולם כלל"
הכוונה שהייאוש אין לו אישיות משל עצמו, הוא מתקיים רק בתוך הראש שלנו, לא במציאות גשמית כל שהיא..
הייאוש צריך אדם שיאמין בו, יחזיק אותו בתוך ראשו, יחבק אותו ואז הוא יכול להתקיים.
אני מספרת לכן את כל זה, כי זה נתון מאוד חשוב, למי שרוצה להשפיע על המציאות שלה, להתפתח, ולהיות יציבה.. תכלס מי לא רוצה?

אם אנחנו מבינות את זה שאין מציאות, והמציאות היא רק השתקפות של התכנים שיש לנו בראש?
אז אנחנו רק צריכות להחזיק בראש שלנו את מה שאנחנו רוצות ומאמינות, ולא להיסחף אחרי מה שאנחנו רואות.
לא לתת למה שמגיע מולנו לנהל אותנו, להכתיב לנו איך להרגיש, ולגרום לנו להסיק מסקנות כל הזמן.

גם כאן רבי נחמן מברסלב אומר, שגם אם יעמוד מולנו האדם הגרוע ביותר בעולם, אם נסתכל על נקודה אחת טובה שלו, האדם הזה ישתנה וישתפר לבלי הכר..

לא סתם אומרים שילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו, כדי שהוא יתפתח ויפרח..

אפילו אומרים שכשאנחנו מדברים לפרחים וצמחים, נותנים להם אהבה הם פורחים בצורה בלתי רגילה.

איך אנחנו הולכות ליישם את זה.. ואיך זה קשור לחופש הגדול?

1. כולנו רקמה אחת..

   אנחנו מתהלכות בעולם כשאנחנו מרגישות מופרדות מאחרים.
   אבל באמת אנחנו מופרדות רק בגוף, השוני שלנו מאחרים הוא רק חיצוני וגשמי.
   במהות אנחנו אחד, ובמהות אנחנו רוצות את אותם דברים עקרוניים.
   כולנו רוצות אהבה, שייכות, הצלחה, מימוש, קשר, ביטוי, הגשמה ועוד..
   כשאנחנו מרגישות נפרדות ונבדלות מהאחר, זה גורם לנו הרבה צרות.
   אנחנו נסחפות לריחוק, לניתוק, להתנשאות, להתגמדות, לתשומת לב על השוני, להרגשה שהאחר מפריע לנו, לוקח לנו משהו ועוד..
   כל ספרי החסידות, הרב קוק, הקבלה, כל פנימיות התורה מדברים על המקום הזה שמתחושת הנפרדות נולדים כל הזיופים שלנו כלפי הזולת, שהם קודם כל זיופים כלפי עצמנו וכלפי הטבע הנכון לנו.
   כל התורה כולה עומדת על "ואהבת לרעך כמוך",  רק ההבנה שאנחנו רקמה אחת מבחינה נשמתית, ומופרדים רק בגופים מאפשרת את זה.
   כמו בעל ואישה שהם נשמה אחת בשני גופים.
   זאת הבנה שמאפשרת להסתכל על החיים מעבר למה שהעיניים שלנו רואות.
   

2. לא למהר לטפל בחוץ..

   כשמשהו קורה מול ענינו, כשסיטואציה כזו או אחרת פוקדת אותנו, אנחנו מיד רצות לטפל בה בחוץ.
   זאת מציאות שהחוץ ומה שאנחנו רואות ונתקלות בו מנהל אותנו.
   אבל מה שאנחנו צריכות לשים לב אליו באמת, …
   זה למה שהתעורר אצלנו בראש כתוצאה ממה שפגשנו כרגע.
   איזה מחשבות עולות?,
   איזה פחדים?,
   איזה סרטים?,
   איך אנחנו מתהלכות כאן בעולם?,
   איך אנחנו מתנהלות?,
   מהם התפיסות שלנו?,
   מה אנחנו עושות עם הראש שלנו זה החלק הכי משמעותי בכל המציאות שלנו, זה מה שקובע את כל מה שאנחנו רואות ופוגשות.
   זה מה שקובע את המציאות, זה מה שקובע את מה שיקרה עם הסיטואציה הספציפית, זה מה שקובע את הקשר עם הילדים שלנו, את הקשר עם הבן זוג, אם נגשים חלומות, אם נעשה מה שאנחנו רוצות, אם נשפיע על הסיטואציה, אם נתפתח ממנה, אם נכיר את עצמנו, אם נוסיף מודעות אל חיינו, ועוד..
   לא סתם ימימה אומרת, קודם תסדרו בתוככם, אחר כך תסדרו בחוץ.
   למרות שמי שמסדרת בתוכה מבפנים, ברוב הפעמים לא תצטרך לסדר בחוץ.
   אם המציאות היא רק בראש שלנו, חשוב שנפסיק לסדר את האירועים בחיינו בחוץ, ונתחיל לטפל בראש שלנו ובמה שיש בו.
   
   

3. אל תתבלבלו ממה שאתן רואות..

   זה נכון לכל ימות השנה, וזה כלי מצוין להתחיל להתאמן עליו בחופש הגדול.
   אל תתנו למה שאתן רואות לבלבל אתכן, לקבוע את מצב הרוח שלכן, או להשפיע עליכן..
   אתן תשפיעו על הסיטואציה עם החשיבה שלכן, ויותר מזה אתן תדעו איך לסדר לעצמכן את הראש, ולהרגיע את עצמכן.
   לדוגמה.. הילד שלכן התחצף, הוא כל היום במחשב, שקוע בעצמו, לא מצליח ליצור חברויות, ועוד..
   שימו לב מה קורה לכן בראש בעקבות מה שאתן רואות..
   אנחנו רואות תמונה מסוימת, ונותנות לה כותרת..
   אם הכותרת שלילית אנחנו נכנסות לסרטים עד איבוד קשר עם המציאות ממש, ואם הכותרת היא חיובית אנחנו מייצרות כוחות והלך רוח טוב להתמודד..
   אם יש פחדים תנקו אותם, אם יש דאגות תנקו אותם, אם אתן נבהלות, תרגיעו את עצמכן.., תתחילו להבין מה קורה איתכן..
   באנו לעולם לתקן את עצמנו, להשתפר, להתפתח, ואת זה עושים דרך גילוי החשיבה שלנו באמצעות הסיטואציות שקורות לנו.
   במטרה להסתכל על הסיטואציה אחרת, להאמין בילד, להאמין שמה שאני רואה עכשיו לא יימשך לנצח, לראות אל מול ענינו את הטוב של הילד, את התכונות הטובות שלו, ואז לפעול מהמקום הזה, ולעשות חסד ממש.
   לא לדבר עם הילד מתוך סרט שלילי, שמתרחש בראש שלנו בלבד..
   אם ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו, יראה את הטוב שלו, ולמעשה יעזור לו לצאת מהמציאות שהוא נמצא בה, איך נעשה את זה, אם אנחנו בעצמנו תקועות בסרט רע, ולמעשה צריכות עזרה בעצמנו.
   יש בחוץ רע, חולי, וקושי, אבל על מה אתן בוחרות להסתכל זה הנושא..,
   בבחינת "ונתתי לכם את הטוב והרע, את המוות והחיים ובחרתם בחיים".
   הילדים שלנו, ולא רק הם יודעים מתי אנחנו אוכלות סרטים ומונעות מתוך חשיבה לא מאוזנת..
   במקומות שאנחנו לא מאוזנות ואוכלות סרטים רעים, הילדים שלנו לא מקשיבים לנו שם.
   אף אחד לא יבוא אחרינו למקום שסובלים בו, וכך לא נוכל להשפיע על המציאות.
   

4. לפזר אור בעולם..

   אל תתבלבלו מהמציאות, אל תתנו לה לערער אתכן, תחזיקו בראש את מה שאתן רוצות להאמין בו, ותסתכלו על הטוב..
   מה שיקרה כתוצאה מהמהלך הזה שאתן תראו טוב, תפגשו טוב בכל מקום ותוכלו להשפיע ממנו הלאה, מתוך רעיון שטוב לכן, ואז אתן מטיבות בחוץ.
   מן הסתם נסתובב מוארות ונוכל להאיר כל פינה, כל מפגש, כל רגע.
   אין לכן מושג איזה חסד זה להסתכל על מישהו בעין טובה.
   זה מתחיל כשאנחנו מסתכלות בעין טובה על עצמנו, אחכ על בני ביתנו, השכנים, החברים, אנשי עירנו, והעם שלנו.
   

שנזכה לפתח עין טובה על עצמנו, על כל מי שסביבנו ועל המציאות..
בהצלחה..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה