לקראת ט"ו בשבט- כלים לצמיחה ופריחה..

לחיות על פי הטבע המקורי שלנו, קרובות למי שאנחנו באמת,
להכיר בערך של עצמנו, לצמוח ולפרוח, זה נס.
במיוחד כשכולם סביבנו לא בדיוק שם,
כשחשוך וקר בחוץ ואנחנו באמצע שנת החורף,
כשעולם החומר והאינסטינקטים מושכים למטה,
מגיע ט"ו בשבט ומזכיר לנו ללבלב ולהתכונן לפריחה באביב.
כמו ששתיל צריך תנאים כדי לפרוח,
אדמה, אור, מים והרחקה ממזיקים.
כך אנחנו, זקוקות לכל התנאים הללו,
כדי לא סתם לגדול ולהעביר את הזמן, אלא ממש לפרוח.

לקראת ט"ו בשבט- כלים לצמיחה ופריחה.

  1. הקשר עם אור וחום..

    הגענו לעולם עם נתונים מסוימים,
    עם הנתונים האלה אנחנו יכולות להגיע הכי רחוק שרק אפשר,
    כדאי להסכים למה שקיבלנו ולא להתווכח עם המציאות.
    אנשים מבזבזים הרבה זמן על 'לא לאהוב' את מה שיש,
    את מה שקורה, את מה שהם קיבלו ורוצים אחרת..
    אין אפשר להתווכח עם נתונים, הם נתונים,
    כשאנחנו לא אוהבות את מה שיש לנו, אנחנו סובלות,
    בזמן שאנחנו יכולות לטפח ולקדם כל מה שאנחנו רוצות,
    בלי יוצא מהכלל, זה בזבוז זמן להתנגד,
    רק תגידו מה אתן רוצות וצאו לדרך.
    זה כמו שיבקשו מכן לפתור תרגיל במתמטיקה,
    ובמקום להיות עסוקות בפתרון התרגיל, תתווכחו שלא מתאים לכם ש: X=4 .
    קחו את מה שיש ותתקדמו הלאה, ככה תשמרו תמיד על ראש פתוח ועל הכוחות שלכן.
    השראה קבועה יורדת משמיים לחשיבה שלנו כל הזמן,
    אם אנחנו מתנגדות, סובלות, מתלוננות, מצומצמות,
    אנחנו לא מקבלות אותה, הראש שלנו והחשיבה מצומצמים,
    האור וההשראה לא יהיו נגישים.
    כשאנחנו מסכימות למה שקורה, למה שיש, למה שמתרחש,
    עושות מה שאנחנו רוצות ויכולות מול זה, מה שלא בשליטתנו עוזבות.
    המערכת שלנו תהיה רגועה ונינוחה מתוך הסכמה,
    ואלה תנאים אידאליים לקבלת שפע.
    כשאדם אוהב את עצמו, הוא לא מתכחש לחלק האלוקי שבו,
    הוא יוצר קשר עם השמיים ועם הטבע הרוחני שלו.
    הקשר הזה נותן לו את את האור והחום הדרושים לו כדי לגדול,
    הוא מושגח, העולם הזה הוא לא הפקרות,
    יש משמעות לכל אירוע, ויש לו על מי לסמוך ולהישען..

    לקראת ט"ו בשבט- כלים לצמיחה ופריחה..

     

  2. הקשר עם השורשים..

    הבית שגדלנו בו, ההורים, הסבים והסבתות,
    זה העץ שגדלנו עליו, ינקנו ממנו וזורם לנו בדם,
    לא להתכחש, להתנתק, להתנגד, לספר סיפורים שליליים,
    או לראות את הרע שהיה שם,
    זה כמו לבטל את מה שזורם בתוכנו,
    זה כמו להתנגד לעצמנו ולמי שאנחנו.
    כשאנחנו מתנתקות מהשורשים או מתנגדות להם באיזה שהיא צורה,
    אנחנו פוגעות ביציבות שלנו.
    זה מקביל לעלה שברגע שהוא עוזב את העץ,
    הוא חשוף לכל רוח שתעיף אותו, ואחרי זמן מה מתייבש.
    המקום שגדלנו בו, זה המקום ממנו ינקנו ערכים,
    נכון שהוא לא מקום מושלם, אבל באמת אין שום דבר במציאות שהוא מושלם,
    העולם נקרא עולם מלשון עלם- חסר.
    בכל סוג של מציאות יש חסרונות,
    אבל..
    גם יש נקודות טובות, ערכים, ודברים ייחודיים שגדלנו עליהם,
    במקום התנגדות שממש חוסמת את האישיות,
    צריך להבין על איזה ערכים גדלנו,
    איזה טוב קיבלנו, עם מה יצאנו לדרך, מה הם השורשים שלנו.
    כשאנחנו מכירות בערכים האלה, אנחנו יכולות להעריך, ואז להרגיש עשירות,
    כי אנחנו מודעות לאוצרות שקיימים בשורשים שלנו. (גם היהודיים)
    בבחינת "איזה הוא עשיר השמח בחלקו".
    כל מציאות נושאת חסרונות כדי שתתאפשר בחירה,
    בחירה בטוב למרות החסרונות.
    הרבה מן האכזבות על הבית שגדלנו בו,
    מיוצרות כתוצאה מהציפיות הדמיוניות שלנו כילדים,
    ולאו דווקא מהתפקוד של ההורים שלנו.
    המערכת יחסים שלנו עם ההורים צריכה להיות פתורה ופתוחה,
    אחרת יש מלא בעיות בזהות העצמית, בערך העצמי ובייצור מערכות יחסים תקינות.
    כדאי לדעת גם שהבית שגדלנו בו הוא לא במקרה,
    הוא מתאים לתיקון ולייעוד שלנו.

  3. הקשר עם האדמה..

    האדמה היא הקשר שלנו עם עצמנו,
    ככל שאנחנו יותר מאמינות בעצמנו, יודעות מי אנחנו,
    אוהבות את עצמנו, מבינות ומקבלות את עצמנו כמו שאנחנו.
    כך אנחנו יותר יציבות.
    אם אנחנו לא מחוברות לעצמנו, אין מי שייצג אותנו,
    ישמור על האינטרסים שלנו, יאמין בנו, יראה אותנו, יעודד אותנו,
    יגשים אותנו, יהיה נאמן לנו, ויביא אותנו לידי ביטוי.
    אז אנחנו נהיה חסרות, כל הזמן נרצה אישור מבחוץ,
    האישור מן הסתם לא יגיע כי זה לא הכיוון הנכון של החיים,
    ומפה הדרך לחיים של תסכול, חוסר מימוש, חוסר בריאות נפשית ורוחנית, קרובים מתמיד.
    כל אחת קיבלה סך כישרונות, יכולות, תכונות ויתרונות,
    חשוב מאוד מאוד לדעת את זה.
    זה לא יהירות וגאווה, צריך לדעת מה קיבלנו ולתרום מזה לעולם.
    אין צורך להיות דומים לאף אחד, ממילא זה לא אפשרי,
    כל אדם הוא בריאה חד פעמית, ויש לו עולם רוחני חד פעמי שהוא צריך לשים לב אליו.
    ככל שאדם שמח ברצונותיו, חדור סיפוק ומוטיבציה,
    כך הטוב שלו יוכל לצמוח ולפרוח, והוא ייטיב עם כל מי שבא איתו במגע.
    אנחנו מוכרחות לדעת מי אנחנו, ומה יש לנו בידיים,
    זה המפתח ליציבות, לקיחת אחריות על החיים שלנו, טיפוח החיים שלנו,
    צמיחה וגדילה קבועים.

  4. הקשר עם המים..

    זרימה טובה של אנרגיה במערכת שלנו זה המים.
    זרימה טובה מתרחשת כאשר אנחנו לא נתקעות,
    פותרות כל דבר שמגיע אל המציאות שלנו,
    ולא נותנות לו להשבית ולשתק אותנו.
    כולם חושבים שאירועי המציאות הם הבעיה,
    שמשהו יכול ליפול עלינו וזהו אין לנו שליטה.
    אבל זה לא ככה, אירועי המציאות הם לא הבעיה,
    איך שאנחנו מתייחסות אליהם זו הבעיה,
    האם כל נתון שנכנס למערכת לוקח אותנו איתו ואין לנו שום שליטה,
    או שאנחנו מוכנות להתמודד, להאמין, לטפל, להבין
    ולעשות הכל כדי לנהל את האירוע שהגיע ולא הוא אותי.
    ערך עצמי נבנה כשאנחנו מתמודדות באופן קבוע עם כל מה שקורה לנו בחיים,
    פותרות בעיות, מביאות לעצמנו את מה שאנחנו רוצות,
    מסתכלות לחיים בעיניים, לא מפחדות, דואגות לעצמנו,
    מגשימות את החזון שלנו בכל תחום, בכל מערכת יחסים.
    חיות את החיים עם הרבה אנרגיה ומשמעות בקיצור.
    לא מטאטאות מתחת לשטיח את הבעיות, לא דוחות, לא מתעלמות, לא משתיקות,
    לא מחכות לאחרים שיביאו לנו את מה שחשוב לנו,
    לא מאבדות את הקשר עם עצמנו ולא שוכחות את עצמנו בשום צורה.

  5. התרחקות ממזיקים..

    אין אפשרות להגיע רחוק ולפרוח יפה,
    ללא מערכת שמירה קפדנית על החשיבה שלנו.
    מערכת שמזהה מחשבות שליליות שמזיקות לכל התנהלות תקינה,
    ולכל טיפת אנרגיה.
    יש לנו חלק גבוה שיכול לצפות על כל המערכת ולנהל אותה,
    זה החלק אלוקה ממעל שבתוכנו.
    איתו אנחנו צופות, מזהות, מכירות ואז מתאפשר שינוי.
    ימימה אומרת שרק אחרי הכרה יש אפשרות לשינוי.
    אם לא זיהינו והכרנו את מה נשנה?
    אנחנו מוכרחות לעקוב אחרי עצמנו, לראות איך אנחנו מתנהלות,
    מה אנחנו חושבות ואיך אנחנו מתייחסות לכל נושא בחיים שלנו.
    להיות בקשר עם התכנים הפנימיים שלנו, הם אלה שמייצרים בסופו של דבר את המציאות שלנו.
    ולהקים מערכת שמודעת לעצמה, מייצרת את מה שהיא רוצה,
    לא נותנת לאנשים, לדעות, למחשבות לכבות אותה,
    בקיצור מערכת שיודעת להרחיק ולהתרחק ממה שעלול להזיק לה במוחלט,
    מערכת שיודעת לנהל את עצמה בדרך להגשמה ולביטוי עצמי.

לא סתם האדם משול לעץ, יש הרבה מוטיבים חופפים,
קחו לעצמכן את התנאים הדרושים כדי לפרוח,
אל תתנו למציאות לשאוב אתכן,
אם תעזבו את עצמכן, לא באמת תוכלו להשיג משהו.
שבוע טוב, מלא בטיפוח והשקעה בדרך לפריחה באביב.
אומרים שכשנותנים אהבה לצמח, מדברים אליו, הוא גדל יותר,
תנו אהבה לעצמכן..
ואני כאו כדי לעזור עם הרבה אמצעים ברוך השם..
יוטיוב..
אינסטגרם..
בלוג..
מפגשים פרטניים..
קבוצות..
הרצאות וסדנאות..
ושיעורים אונליין ממש בקרוב..

אוהבת המון רחלי מדמוני- אוויר לנשמה

הדעה שלך חשובה לי:

10 תגובות
  1. ניצה הגב

    רחלי היקרה שלום רב
    את כותבת כל כך יפה ומדוייק שזה פשוט תענוג לקרוא.
    מאחלת לך חג שמח ושתשיכי לפרוח ולגדל מלא פירות יפים וטעימים
    בברכה ניצה

    • madmoni הגב

      ניצה תודה רבה לך..
      מברכת אותך בחזרה בחג שמח שתזכי לפרוח ולצמוח בכל רגע בחייך..
      שבוע מקסים

      • אביה שבלב הגב

        אנלוגיה ככ מדוייקת ונכונה
        התברכת בכתיבה נפלאה
        וברגישות והבחנה מדהימים
        תודה רבה על המתנות שאת מעניקה לנו

  2. סיון ק. הגב

    מאוד מסכימה עם מה שכתבת. אחד המשפטים האהובים עליי של פמה צ'ודרון (נזירה בודהיסטית) הוא: "חבק/י את ההווה כאילו הזמנת אותו". חשוב לדעת לקבל את המציאות ופחות להתנגד לה, אבל לא תמיד זה פשוט… 🙂

  3. אביה שבלב הגב

    אנלוגיה ככ מדוייקת ונכונה
    התברכת בכתיבה נפלאה
    וברגישות והבחנה מדהימים
    תודה רבה על המתנות שאת מעניקה לנו

  4. שושנה הגב

    ממש יפה!, תודה לך

  5. שושנה הגב

    קראתי… ממש יפה!, תודה לך

  6. הדר הגב

    תודה רחלי יקרה!
    ככ מדוייק ומשמח
    מילים מאירות
    תבורכי 🙂
    אוהבת הדר

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן