לפעול ברכות לעצמנו במיוחד בחופש הגדול..

בחופש הגדול אנחנו פוגשות הרבה התנהלויות שמעוררות בתוכנו קושי..
הילדים לא שותפים בבית כמו שאנחנו רוצות,
הילדים רבים הרבה, לא מקבלים סמכות,
לא מקשיבים, אומרים משפטים שמעידים על חשיבה שלילית בתוכם,
שעות מסך רבות מידי, זמן פעילות נמוך מידי ועוד..
כשזה קורה אנחנו הרבה פעמים
לוקחות את זה למקום של כעס והאשמה,
סגירות הלב מול מי שהעלה את הכאב,
למלחמה מולו, למריבה,
אנחנו יוצאות לריב על זה, להתייאש מזה,
להילחם על זה, לחנך על זה,
כשבפנים כואב לנו ואנחנו חלשות.
בזמן כאב וקושי צריך לחשב מסלול מחדש,
ומתוך רכות לעצמנו לפעול.
בפוסט הבא ננסה להבין איך..

לפעול ברכות לעצמנו במיוחד בחופש הגדול..

1. להגדיר מטרה או שניים לחופש לא יותר..

   החופש הגדול מעורר בנו רצון לנצל את הזמן בצורה משמעותית עם הילדים,
   זמן משותף עם הילדים,
   שיעורים פרטיים והכנה לשנה הבאה,
   לימוד ערכים, גבולות, קשר, התקרבות ועוד.
   העניין הוא שהקושי, האינטנסיביות, חוסר המסגרת והבלגן בבית,
   גורמים לנו להתפזר ומן הסתם להתרחק ממימוש הרצונות שלנו.
   לכן אנחנו צריכות לקחת רצון אחד מול הילדים.
   להבין מה הקושי שלנו לממש אותו,
   לשנות את החשיבה שלנו עליו משלילית וקשה לחיובית,
   להאמין בכל ליבנו שזה ניתן לשינוי,
   להסכים בתוכנו לעשות הכל בשביל הרצון הזה.
   לא להתייאש, להתפלל על זה, כל יום לעשות משהו קטן קטן למען זה.
   חשוב שיהיה לנו ברור מאוד על מה אנחנו מתמקדות,
   איך אנחנו מתייחסות אליו ואיך אנחנו פועלות בו,
   כדי שיהיה לנו יותר אורח רוח וכוח לעמוד מול זה.
   והנקודה הברורה הזו בחיינו, למרות כל הבלגן מסביב תעשה לנו סדר,
   תשמח אותנו שאנחנו מחזיקות בערכים שלנו,
   תחזיר לנו כוחות והתחושה תהיה נפלאה.
   להתמקד בנקודה אחת ולא בהכל יחד זו רכות ומכובדות כלפי עצמנו,
   כי אנחנו עם רגליים על הקרקע,
   מבינות את המורכבות ולא מציבות רף גבוה מידי שמתסכל אותנו באופן קבוע.

   

2. לבחור בהסכמה ולא במלחמה..

   אנחנו רוצות לקדם את הילדים שלנו לערך מסוים,
   הדרך שנבחר להגיע אל היעד מאוד משפיעה על התוצאה.
   חשוב מאוד לא להיבהל ממה שאנחנו רואות בדרך,
   מתוך הבנה והסכמה שאלה הילדים שלנו,
   ואלה האירועים שאנחנו צריכות להתמודד איתם ולגדול מהם.
   אכזבה מייאשת אותנו וגורמת לנו או לעזוב את מה שרצינו,
   או להילחם, לכעוס ולהשתמש בכוח כדי שמשהו יזוז.
   כשיש לנו איזה קושי במציאות, זה לא זמן טוב להילחם או לכעוס,
   זה זמן לנסות להבין מה קורה, להתבונן, לשאול שאלות,
   לחפש תשובות, מה בעצם אנחנו רוצות,
   מה הצעד הראשון שצריך לעשות,
   ומתוך רכות והבנה להביא את זה לתוך חיינו לאט לאט,
   לפעול מתוך הבנה, כך מתחיל שינוי מבורך.
   במקום לפעול על איזה אוטומט שלא יכול לכוון לשום מקום,
   אשמה ומאבקים לא מקדמים שום שינוי,
   כדאי לפחות להבין את זה, כדי לא לבחור בזה על אוטומט.
   מספיק שאנחנו מחזיקות בראש את היעד הרצוי,
   מעריכות צעדים קטנים,
   מסתכלות על הטוב, מנסות, רוצות באמת,
   מאמינות שהשינוי אפשרי
   וזהו זה קורה, אנחנו בדרך, אבל לא סתם דרך,
   דרך נעימה, רכה, מאפשרת ואוהבת,
   אז התוצאה מובטחת.
   

    

3. להחזיק חזק או לשחרר..

   הרבה הורים שואלים את עצמם,
   האם להחזיק חזק את הערכים ולהתעקש עליהם ממש, או לשחרר?
   אז התשובה היא שבשום אופן לא לבחור רק אחד מהם,
   זה חייב להיות שילוב של שניהם כי צריך איזון.
   מצד אחד מסבירים את הערך ומלמדים אותו,
   ומצד שני משחררים את הילד לבצע את מה שנאמר, לעקל, לנסות ליישם.
   צריך החזקה ושחרור, החזקה ושחרור.
   לא להזכיר כל רגע, להשתגע ולהתאכזב שזה לא קורה,
   ככה לא מצליחים להעביר ערך.
   לכל ערך יש כמה זוויות להסתכלות, כמה וכמה יתרונות,
   כמה וכמה בעיות שנוצרות אם הוא לא חלק מחיינו,
   אז כל פעם חוזרים לערך אחרי המתנה וסבלנות ממקום אחר.
   כך לא עוזבים לגמרי אבל גם לא חונקים,
   זה כמו לידה, הצירים באים והולכים
   מאפשרים מנוחה והתקדמות במקביל.
   ככה אנחנו רוצות לאפשר לילדים שלנו להתקדם
   מתוך איזון.
   לכוון את הילדים שלנו עם הרבה מוח ופחות כוח.

   

    

4. חוויות בחופש הגדול..

   חוויה נולדת כשיש נוכחות, משמעות, ביטוי אישי וקשר.
   אושר, שמחה ותחושת חופש,
   לא מגיעים ממה שאנחנו עושים או לא עושים,
   מצבירת חוויות, והנאות,
   זה לא מה שמגדיר אותנו.
   הפעולות היומיומיות, יכולות להיות מאוד מהנות,
   אם נותנים להם משמעות.
   לא צריך לעשות הרבה דברים גדולים,
   הסיסמה היא "קצת איכותי".
   קצת עם משמעות, עם כוונה, מהלב,
   וזה קולע תמיד.
   אני פוגשת נשים רבות עייפות ועמוסות,
   אבל מאיפה מגיע העומס?
   כדאי שנדע את זה, העומס מגיע מהראש,
   מחשיבה שלילית,
   מניסיון לשלוט בדברים יותר מידי,
   לקחת על עצמנו יותר מידי,
   מלעשות יותר מידי.
   זה לא מה שמייצר שקט, שמחה, דיוק והשפעה.
   אבל רכות כלפי עצמנו, ישרות (מה כן ביכולת שלי לעשות ומה לא),
   שחרור והבנה כן משפיעים קודם עלינו ומד אחר כך גם על הילדים.
   להיות אימא זה אחת מההגדרות שלנו,
   כשאנחנו ממלאות אותה בזמן איכות עם הילדים,
   זה עושה לנו ממש טוב.
   אנחנו זקוקות לנוכחות בחיי הילדים, בשבילנו.
   גם לחופשה המשפחתית, כדאי להגיע מבוררים עם עצמנו כדי שנוכל,
   לקחת בחשבון לא רק את ההנאה החיצונית,
   אלא גם את הערכים שאנחנו רוצות ללמד את הילדים תוך כדי,
   לא מתוך כעס ואכזבה, מתוך סבלנות ורכות של מנהיגה.
   כל זאת יכול להתקיים כשהחשיבה שלנו נקייה ומרוכזת,
   כשאנחנו עושות מה שאנחנו רוצות, לא מרצות,
   ודואגות שיהיה גם לנו נעים במשך היום.

   

אז רכות אמרנו?
קודם לעצמנו, ואז מול כל מי ומה שקשורים אלינו.

ואל תדאגו, אני לא משאירה אתכן לבד עם כל המורכבות של הרכות והמכובדות לעצמנו,
בתוך המועדון של אוויר לנשמה יש המון שיעורים בנושא.
כאן הקישור לשיעורים הדיגיטליים של אוויר לנשמה.

בהצלחה, מקווה שקיבלתן קצת כוח והכוונה מהפוסט הזה..
מוזמנות לכתוב לי, לשאול שאלות, ולהיות שותפות לתכנים של אויר לנשמה.
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה