המשך הכנות פיזיות ונפשיות לפסח

המשך סדר לקראת פסח

כל המטרה של פסח וסידור המגירות,
זה להשאיר אותנו נטו אנחנו בלי תוספות,
מי שאנחנו במקור.
אם אתן רוצות להרגיש בדרך שלכן, בחיים שלכן, מוגנות ושמורות,
אז כל מה שאתן מגלות דרך הסדר והניקיון לפסח, שלא נצרך לכן, תוציאו.
יש לכן רק מזוודה אחת, מה תכניסו לתוכה?
מה שמיותר מכביד.
תתפללו להוציא את זה, כדי שתנשמו, כדי שתוכלו לחיות מעל הטבע,
להחזיק מעמד מול כל סיטואציה לא פשוטה.
אפשר לצאת כאן מכל המייצרים, צריך רק להוציא מהחיים את כל המיותרים,
השליליים, הלא נצרכים, המעכבים,
את התלונות, המסכנות, הטרוניות, השיפוטיות, העצבות ועוד..
את כל הרגש שנתנו לנו פה, צריך לנצל כדי לאהוב.
רוב הייסורים מיוצרים בראש.
אנחנו יכולות לחוות את אירועי החיים בצורה קשה ומורידה, או בצורה מקבלת ולומדת.
זה תלוי בנו, בפרשנויות שלנו, בשיח הפנימי בנינו לבין עצמנו ועוד..
הוצאת המיותרים הפיזיים משפיעים על יכולת הזיהוי וההוצאה
של המיותרים הנפשיים.

המשך הכנות פיזיות ונפשיות לפסח..

  1. רוב הסבל מיוצר בראש, מתחיל בראש ואפשר לעצור את זה שם..

    רופא אחד שהוציא תרופה נגד דיכאון,
    חקר איך אנשים מגיעים למצב של דיכאון בכלל.
    הוא הגיע למסקנה שהבעיה שלנו היא שאנחנו "חושבים".
    התפקיד המקורי של הראש שלנו,
    הוא לקלוט רישומים מבחוץ ולתת פקודה לגוף מה לעשות איתם.
    לדוגמה: הראש קולט סל מלא כביסה מלוכלכת,
    הוא אמור לתת פקודה לגוף, לידיים להפעיל מכונה.
    ככה בצורה פשוטה.
    אבל מה קורה לנו במקום?,
    אנחנו מתחילות לחשוב כמה כביסה יש לנו,
    שבחיים היא לא תסתיים, אף אחד לא עוזר, אנחנו לבד,
    כביסה זה בעסה, שונאת לקפל, לתלות, להחזיר, לראות, לשמוע ועוד..
    במקום להפעיל וזהו.
    הרופא קלט את זה והכין תרופה, שההשפעה שלה מדמה תחושה של הגוף פועל.
    כשאנחנו פועלות ואנחנו בעשייה אין דיכאונות.
    צריך להתפלל להוציא את כל החשיבה המיותרת מהראש,
    להתפלל להצליח לעשות מה שאנחנו רוצות בעקבות מה שאנחנו רואות,
    בפשטות ומהירות.
    זאת בהירות מבורכת ונהדרת, בשביל לזכות בה,
    צריך לבקש אותה, לרצות אותה ולעשות מעשים בשבילה.
    הוצאת מיותרים מהבית היא הפעולה שיש לעשות כדי לזכות
    בבהירות כזו.

  2. איזה תכונות אפשר לקדם בנפש כתוצאה מהוצאת מיותרים..

    אם אנחנו רוצות להיות מדייקות- נוציא פריטים שהם לא מדויקים מהחיים,
    זו התכווננות מטורפת.
    אם אנחנו רוצות להיות כמה שיותר מי שאנחנו באמת- נוציא מהחיים פריטים
    שהם לא אנחנו.
    אם אנחנו רוצות אוויר בחיים, שלא יהיה לנו עומס- נוציא מיותרים,
    ולא נעמיס את המגירות, המדפים והחללים, נשאיר אוויר בתוך כל מגירה,
    מדף וחלל.
    אם אנחנו רוצות בהירות- נגדיר לכל חפץ מקום ברור שרק שם הוא מאוחסן,
    ולא בעוד מקומות.
    יש לנו הזדמנות עכשיו בפסח לעשות את זה.
    כל מיותר שאנחנו מוציאות במישור הפיזי מהבית, נותן לנו אויר,
    מגלה לנו מה אנחנו רוצות, מאוורר לנו את הנשמה, מוריד מאתנו כבדות ועומס.
    מפנה לנו מקום לרצונות האמיתיים והחשובים שלנו.
    מי שמורידה עומסים מהבית, תוכל להוריד עומסים בעבודה,
    עומס בדיבורים מיותרים, עומס בבישולים, במילים, באוכל ועוד..
    הכל קשור להכל.
    איפה שאנחנו מעמיסות על עצמנו נפגמת הבהירות.

  3. "סור מרע ועשה טוב"..

    אנחנו רוצות להוציא מחשבות ודפוסים מיותרים גם מהזוגיות, מההורות,
    מהיחס שלנו לעצמנו ולהורים שלנו.
    הוצאת המיותרים הם בחינת "סור מרע"
    וכשאנחנו מקיימות סור מרע, העשה טוב נכנס באופן אוטומטי למערכת שלנו.
    להסתכל על החיים בצורה בריאה,
    לתפוס ולפרש כל דבר במציאות בצורה שעושה לנו טוב.
    מגירת בלגן וחדר בלגן, זה אומר פינות בלגן גם בנפש.
    אם יש לכן חפצים שחשוב לכן מאוד לשמור, אבל הם לא שימושיים כרגע,
    תעלו אותם למעלה, שלא יהיו מולכם כרגע.
    מה שיהיה לפניכם זה מה שאתם היום.
    תתאימו את הבית לחיים שלכם..
    זאת הזדמנות אמיתית לצאת לחירות,
    בזמן מוגדר, לאפס את כל הבית ואת כל החיים,
    ניסים גלויים קורים למי שעושה את זה.
    אולי ההתחלה לא קלה,
    אבל אחר כך כשקצת מתרגלים זה ממש כיף,
    ומתחיל להשפיע על הקלילות של הנפש.
    הסדר מאפשר את החופש, את הבהירות, את האמת,
    את הדיוק, את הקלילות, את הרצונות האמיתיים,
    את החופש להיות אנחנו, לבטא את עצמנו ולהגשים
    את מי שאנחנו באמת התוך הבית..

מוזמנות לשאול שאלות במייל חוזר או בוואטסאפ
שבוע הבא ביום ראשון כבר תהיה כאן הכנה רוחנית נטו לפסח.
שיהיה שבוע מקסים ומעצים, זה תלוי כמובן רק בכן..
אוהבת מאוד רחלי מדמוני- אויר לנשמה

 

הדעה שלך חשובה לי:

2 תגובות
  1. אפרת הגב

    מקסים. בהשראתך התחלתי גם לפנות מיותר. התחלתי עם המדפים של חומרי היצירה. הרגשתי שקשה לי לשחרר שם, הרי "זה לא מיותר, אלו חומרי יצירה". אבל האמת היא שהקופסאות עמוסות ואי אפשר לזכור מה יש שם. ואלו דברים שאני צוברת במשך שנים…מרגישה שקשה לי לזרוק אבל לא מוותרת. מרגישה שאני נלחמץ כאן עם עצמי, לעלות קומה, ליישם את מה שאני מבינה בחומר, בבית ולא להשאיר את ההבנה הזו בראש.
    אז תודה לפוסט שהגיע בדיוק בזמן ושיהיה לכולנו חג חירות שמח 🙂

  2. יפית הגב

    תודה על מחזק ונותן מוטיבציה לפנות
    אך אני מרגישה שהקושי הוא בלהחזיק את הסדר
    והרבה פעמים אני כועסת על הילדים שהם לא אשמים כלל בבלאגן שלי

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן