בדרך לעשייה משמחת עם כוחות, בואו נפתור חלק מהפלונטרים..

בדרך לעשייה משמחת עם כוחות, בואו נפתור חלק מהפלונתרים..

גם אתן מרגישות שאין לכן כוח לעשות הרבה..
ואתן צריכות לגייס כל טיפת אנרגיה אפשרית, כדי לעשות דברים?
זה כאילו אנחנו מתוכנתות על 'אין לי כוח' בכל הכוח..
והמילים אין לי כוח שגורות אצל כולנו מגיל 0-99
כאילו זה הוראות יצרן..
מה עושים? מאיפה זה בא? איך פותרים ? ומאיפה מתחילים..?
באופן כללי יכולת העשייה שלנו היא תוצר ישיר של החשיבה שלנו..
תוצר ישיר של היחס שלנו לאותה עשייה, אותה פעולה..
למעשה תשכחו מהאפשרות של עשייה אוטומטית בשמחה ובטוב לבב..
זה לא יכול לעבוד אפילו בתיאוריה (זה 2 דברים מנוגדים ממש)..
הנה הפלונטר:
אין לנו אנרגיה לעשייה..
אנחנו למעשה די שונאות לעשות..
אנחנו מעדיפות רק את התוצאות בלי ההשקעה..
ואם כבר השקעה אז שיעריכו אותנו בדרך..
ואם לא מערכים אותנו, אז אנחנו עוד יותר שונאות לעשות..
כי עכשיו זה כבר ערך, שלא מעריכים..
וגם לא עוזרים..
וזה רק אני, אז למה?
אז אני אעריך את עצמי ויעשה פחות.. שיעריכו יותר..
אבל גם זה לא עוזר..
אז למה צריך את כל זה?
קלטתן את הפלונטר?
וזה רק אחד מיני רבים..
אז לפני שיוצאים לעשייה, מוכרחים לפתור אותה בתוכנו,
להתייחס אליה בצורה שעושה לנו טוב, לתת לה משמעות,
להכניס את הלב, לברר, להיפגש עם עצמנו..
וכשזה בשבילנו..
וברור לנו מה העשייה הזאת בונה בנו..
זה פשוט לפעול ומשמח..

בדרך לעשייה משמחת עם כוחות בואו נפתור חלק מהפלונטרים..

  1. הולכות יותר מהר או יותר לאט מהקצב האמיתי שלנו..

    כשאנחנו הולכות יותר מהר מהקצב האמיתי שלנו,
    זה אומר שאנחנו עושות יותר ממה שאנחנו יכולות,
    ולא אנחנו מנהלות את העשייה, אלא אנחנו רודפות אחרי ציורים..
    איך הבית צריך להיראות, איך אימא צריכה להתנהג, איך אני נתפסת בעיני אחרים ועוד..
    זה מעיד שאנחנו לא מחוברות לעצמנו, אז אנחנו עושות יותר מידי כדי לקבל אישור,
    כדי להרגיש שאנחנו שוות, כי אנחנו חושבות שאם לא נעשה אז לא יהיה ועוד..
    אז יש לנו דלק לעשייה אבל הוא שלילי..
    אין לנו שלום בתוכנו עם העשייה והיא לא נעשית ממקום מבורר ומשמעותי..

    זה פלונטר אחד שצריך לפתור ואפשר לעשות זאת על ידי מודעות לעצמנו..
    כל פעם שאנחנו תופסות את עצמנו ממהרות ורצות, לעצור!!
    להגדיר מה אנחנו רוצות באמת לעשות..
    לגלות את האמת הפשוטה שלנו בפעולה הזו..
    ולהמשיך בקצב האמיתי והנכון לנו..
    לאט לאט לקחת את המערכת שלנו לאמת שלנו, במשמעות של הפעולה ובקצב..

    כשאנחנו פועלות יותר לאט מהקצב האמיתי שלנו, זה כי הראש שלנו חושב יותר מידי וזה מאט את תנועת הידיים..
    אנחנו עושות חישובים, מה יצא לנו מזה, אוף איזה בעסה, איך אני יעשה למה כמה ומדוע..

    זה סבך נוסף שצריך לפתור, וזה פשוט כי עושים את זה רק על ידי מודעות לעצמנו..
    כשאתן רוצות לעשות משהו אבל לא מסוגלות כביכול, תעצרו!!!!
    לא בא לכן על הפעולה כי נתתן לה את השמות הכי קשים בארץ..
    חייבת, מוכרחה, צריכה, משעמם, מעייף, לא אצליח, אין סיכוי ועוד..
    תנו לפעולה הזאת שם אחר- שם חיובי ממש, שם שיעשה לכן חשק לרוץ אליה בדילוגים..
    (לדוגמה תגידו לעצמכן שאתן עושות את הפעולה בשבילכן, אתן לא יודעות מה התוצאה, והיא לא באחריותכן, אתן רק רוצות ללמוד לנוע ולעשות פה בחופשיות את מה שאתן רוצות. )

  2. סוחבות הרבה על הראש ולא חיות בזמן..

    אם נסתכל על החיים באופן הכי קרוב לאמת פשוטה..
    נראה שהעבר למעשה נגמר..
    והעתיד עוד לא הגיע..
    אז למעשה בכל רגע נתון אנחנו מתמודדות, רק עם משהו אחד שנמצא מולנו כרגע נכון?
    אנחנו אוכלות, מקלחות את הילדים, מבררות משהו בטלפון, עושות פעולה בעבודה ועוד..
    אחת הבעיות הגדולות שלנו שאין לנו הפרדה..
    אנחנו מחזיקות בראש את הכל ביחד..
    מה שקרה היום בעבודה..
    מה שיהיה עם זה מחר..
    מה שיש היום לעשות..
    מה יקרה אם לא נצליח..
    מה אגיד לבוס ולמורה של הילד מחר..
    מה יהיה עם הילד בעתיד..
    מתי ניסע לחופשה איך איפה ומתי..
    ועוד מיליון דברים שלא הזכרתי כאן..
    זה גורם לנו לרעש בלתי פוסק במערכת, ללחץ, לעצבים, ובעיקר לחוסר יכולת להיות בפשטות בפעולה שנמצאת לפנינו כרגע..

    את הפלונתר הזה אפשר לפתור שוב על ידי מודעות למחשבות שלנו..
    כל הזמן לנסות להחזיר את עצמנו ואת תשומת הלב שלנו לפעולה שאנחנו עושות כרגע, ולהיות כל כולנו בתוכה..
    זה ייצור לנו תחושה של מלא כוחות, כי מה זה רק לעשות טלפון? בקטנה..
    בנוסף תהיה לנו חוויה, משמעות, שקט בחשיבה ושמחה..

  3. אנחנו לא אמורות לייצר כוחות, אנחנו מייצרות רצון ואז הכוחות באים..

    המילים אין לי כוח, הם חד משמעית לא נכונות..
    מאחר ולא אנחנו מביאות לעצמנו כוחות..
    אדם מקבל כל יום מקבל משאבים לאותו היום.. כוחות, זמן וכסף..
    אנחנו צריכות להאמין בזה ולהבין את זה בלב..
    יש לנו מכסה של כוחות כל יום ולא צריך בכלל להתעסק עם הנתון הזה, אפשר להיות רגועות.
    מה שכן באחריותנו, זה להגיד מה אנחנו רוצות, להתכוונן אליו באמת שלנו ומהלב שלנו,
    וברור שיהיה לנו כוחות לזה..
    הקב"ה ברא בעולם את הכל ויש לנו הכל..
    אבל בכל זאת מה חסר?
    כוונה..
    כשיש לנו רצון אז אנחנו מגויסות כבר..
    כשמשהי אומרת לי אין לי כוח, אני יודעת שהרצון שלה לא מבורר..
    אני תמיד אומרת לא צריך כוח, צריך רצון וזהו אנחנו שם..

    את זה פותרים שוב, באמצעות המודעות..
    שימו לב מה קורה לכן במחשבה, בדרך לעשייה שאין לכן כוח אליה…
    תעצרו! ובמקום לדבר עם עצמכן ברמת הכוח..
    תעברו לברר עם עצמכן את הרצון, מהו, מה הוא בונה בכן, מה זה ממלא בתוככן, מי אתן רוצות להיות שם ועוד..
    המטרה לדבר עם עצמכן באמת, להיות באמת שלכן, מה שזה לא יהיה..

  4. את המילה אין לי כוח צריך להוציא מהחיים באופן מאוד יזום ולהתמודד איתה..

    החשיבה שלנו והדיבור שלנו מייצרים מציאות ממש..
    לכן תשאפו לחשוב ולדבר בצורה חיובית, נקייה ומדויקת..
    כדי שתוכלו לייצר את המציאות הרצויה לכן..
    אם לא..
    אתן תצטרכו להתמודד עם מציאות לא רצויה, שנוחתת עליכן בלי הכרה, כי ההכרה(המודעות) שלכן לא פעילה..

    כל פעם שהמילה אין לי כוח עולה, ושמתן לב לזה..
    תעצרו!, תחליפו את המילים האלה במשהו אחר..
    תוך זמן קצר מאוד אתן תהיו במקום אחר..

  5. תישארו..

    בפועל..
    הרבה פעמים אנחנו רוצות לעשות משהו, ופיזית אנחנו מרגישות שאין מצב שאנחנו מצליחות להניע את עצמנו לשם, או שהעשייה מורכבת מידי עבורנו..
    כאן חשוב לא להתייאש…
    זאת אומרת לא לוותר על מה שאתן רוצות, בלב..
    ובפועל..
    תשתו קפה..
    תעשו איזה פעולה שהיא פשוטה וקלה לכן, שתכניס אתכן לעשייה..
    תחליפו שמות- תנו שם חיובי לסיטואציה..
    צאו לכמה דקות ותנסו שוב לחזור לפעולה..
    אל תוותרו עליה, ותחזרו אליה כמה פעמים עד שהיא תיפתח לפניכן..
    יש מאחורי זה חשיבה מאוד עמוקה שאומרת..
    אני רוצה!
    ואני מוכנה לעשות הכל בשביל זה,
    אני לא נבהלת אם זה לא זורם לי בקלות,
    אבל אני מאמינה שאם אני רוצה זה יהיה..
    וזה פשוט ככה תדעו לכן..
    שכל פעולה, גם המורכבת ביותר..
    אם תתקרבו אליה לאט לאט היא תפתח לפניכן..
    תשתלו את זה בחשיבה, ותשלפו את זה בדרך לסיטואציה מורכבת, מכל סיבה שלא תהיה..
    בדרך לעשייה משמחת עם כוחות, בואו נפתור חלק מהפלונתרים..

זה חלק מהדברים שצריך לפתור ולהתמודד בדרך לעשייה עם כוחות..
אבל גם זה משהו גדול מאוד..
בדרך להתפתחות שאנחנו כל כך מייחלות לה..
אתן מוזמנות לשאול שאלות..
ולברר ביחד דברים..
שבוע מקסים, מלא מודעות למחשבות שלכן, ועצירה לבירור האמת שלכן..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה

-יש לי קבוצה בפייסבוק שנקראת נושמות לרווחה- כלים לחיים טובים  מוזמנות להצטרף אליה יש שם לייבים ואפשר להתייעץ עם הקבוצה ואיתי..

-חוץ מזה ביום שלישי הקרוב בשעה 11 נפתחת קבוצת לימוד של אויר לנשמה חדשה בהרצליה.. ככה שאפשר לקחת את התכנים האלה צעד אחד קדימה..
לפרטים אנא פנו אלי.. 0524757362

 

הדעה שלך חשובה לי:

השארת תגובה

הרשמי כאן 👇🏻
פעם בשבוע אני כותבת פוסט בבלוג שנשלח אלייך למייל עם כלים לטיפוח ופיתוח החיים. מזמינה אותך להצטרף לחגיגה

הפרטים שלכן בידיים טובות, לעולם לא נעשה בהם שימוש לא הוגן או נעבירם לגורם שלישי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן