איך מתמודדים עם דברים קשים שקורים לאחרים סביבנו..

הרבה פעמים אנחנו שומעים סביבנו,
דברים קשים שקורים לאנשים..
מחלות, פיגועים, ודברים שממש קשה לשמוע ולהכיל..
הידיעות האלה מתחלקות לשני חלקים..
הכאב והצער על מה שקרה לאחרים ועם מה שהם צריכים להתמודד..
והפחד שזה יקרה גם לנו..
כדי להתמודד נכון עם שני הדברים האלה,
אנחנו צריכים להבין כמה הנחות יסוד.
כי חוסר הידיעה הוא הכי קשה,
והפחדים מתעוררים בדיוק במקומות שיש חוסר ידיעה,
או חלקים של מידע ולא תמונה שלמה..

איך מתמודדים עם דברים קשים שקורים לאחרים סביבנו..

1. המחלקה לאלוהים בלבד..

   יש בחיים מחלקה שכתוב עליה "הכניסה לאלוהים בלבד".
   כמו בסופר שכתוב  "המחלקה לעובדים בלבד".
   אנחנו לא נכנסים אליה, זה ברור נכון?
   גם בחיים יש דברים, שהם מחוץ ליכולת שלנו להבין או להתעסק.
   כשקורים דברים לא פשוטים בעולם ולאחרים,
   רב הנסתר על הנגלה..
   אי אפשר לדעת למה זה קרה,
   מה ההתמודדות הזאת אמורה להביא לעולם, ולאנשים שזה קרה להם,
   איך זה הולך להשפיע עליהם ועל כל הנוגעים בדבר,
   איזה תכונות ויכולות זה הולך להוציא מהם,
   ואיזה מהלכים יקרו בעולם בעקבות זה.
   יותר נכון להגיד שאנחנו לא יודעים כלום,
   כי אנחנו בורג מאוד קטן במערכת.
   לא שואלים אותנו מה אנחנו רוצים שיקרה,
   הדברים פשוט קורים.
   אנחנו צריכים לשאול את עצמנו,
   מה אנחנו רוצים ויכולים לעשות עם מה שקרה.. (ניגע בזה בהמשך..)
   

2. העולם הזה הוא לא הפקרות..

   כדי שנצליח לעשות פה את המיטב,
   ולהוסיף בכל רגע נתון טוב לעולם..
   צריכה להיות לנו הנחת יסוד ששתולה היטב,
   במערכת שלנו- מחשבות, רגשות, אמונות, תפיסות ופרשנויות.
   שהעולם הזה הוא לא הפקרות,
   הדברים שמתרחשים הם לא אקראיים.
   הם מכוונים, ויש להם מטרה.
   המטרה היא להציף את הרע, את החושך, את הקושי ואת הבעיות,
   במטרה לעורר את העולם ואת האנשים,
   להתמודד ולהתפתח, לאפשרויות טובות יותר של חיים,
   ולחיים מתוך רעיונות נעלים יותר..
   אם נסתכל על העולם לפני 2000 שנה,
   או לפני 500 שנה או 200 שנה..
   נראה שהיום החיים יותר קלים, יותר טובים,
   יותר מקבלים את השונה,
   יש יותר אפשרויות התבטאות לכל אחד,
   יש יותר חופש אישי, אנחנו יותר מעזים,
   בקיצור העולם שונה לגמרי.
   כל המהלכים שהתרחשו בעולם הטובים, והרעים,
   גררו מהלכים של התפתחות וזאת המטרה..
   אז העולם הזה מורכב מהמון סוגים של הפכים..
   חושך ואור, מוות וחיים, טוב ורע, שמיים וארץ ועוד..
   ההפכים האלה מתקיימים במקביל ויוצרים עולם טוב יותר.
   אני מרגישה שהעולם כל כך מורכב,
   שאני כבורג קטן במערכת,
   יכולה רק לצפות על המתרחש, כמו בסרט,
   ולנסות לעקוב אחרי המהלכים של הבמאי הראשי.
   את המעקב הזה אחרי האירועים שמתרחשים בעולמי,
   ואיך הם מפתחים אותי, אני יכולה לעשות רק אם אני
   מבינה את זה שהעולם הזה מושגח, יש לו מנהל והוא לא הפקרות..
   וזה ממש ממש מרגיע אותי ועוזר לי להתמודד.
   

3. יש גאולה פרטית וגאולה כללית..

   זו הבנה נוספת שצריכה להיות קיימת במערכת..
   יש את ההתפתחות הפרטית של כל אחד ואחד..
   ויש את ההתפתחות הכללית של כולם יחד.
   ככל שאדם יותר מתפתח דרך אירועי חייו,
   יותר עובר את המסע שלו בעיניים פקוחות,
   ויותר לומד לחיות נכון,
   במובן הזה שהוא יותר משוחרר, חופשי, נינוח,
   מאמין, מבין, יוצא מתבניות וקיבעונות וחי את מי שהוא באמת.
   כך הוא יכול להשפיע על ההתקדמות הכללית,
   ולתרום את החלק שלו לכלל..
   אם זה לעזור בכל דרך אפשרית,
   להוסיף טוב איפה שאפשר,
   לנהל בדרך חכמה שמשפיעה, מחאות וכל מיני התאגדויות להשפעה רחבה יותר ועוד..
   רק כאשר יש התפתחות אישית דרך אירועי החיים,
   אפשר להשפיע החוצה בצורה חכמה ומועילה.
   ויש הרבה מקום לעשות את זה, העולם בהחלט זקוק לזה..
   אבל אם נהיה גמורים ושבורים לא נוכל לעשות את זה.
   

4. יש מוות בעולם..

   אנחנו כל פעם מופתעים מחדש כשאנחנו פוגשים את המוות,
   צריך להפנים שזה חלק מהחיים,
   חלק שאגב מאוד מעצים את החיים.
   אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה ואיך..
   ולא מבטיחים לנו שום דבר.
   אז צריך להתייחס אליו בצורה נכונה ואמיתית.
   הנה התמונה השלמה של המוות,
   צריך להבין את זה, ויעידו על כך מליוני סיפורים של מוות קליני,
   העולם הזה הוא מסע של הנשמה בגוף.
   המסע של הנשמה לא התחיל בגוף ולא נגמר בגוף.
   הנשמה שלנו היא נצחית, אנחנו נצחיים ואנחנו לא נגמרים לעולם..
   המסע שלנו בגוף הוא זמני,
   וכשהנשמה נפרדת מהגוף, זה סוג של מעבר עולם.
   אנשים נורא מפחדים למות, כי אנחנו לא יודעים על זה הרבה.
   זה מאוד נכון לרצות לחיות, ולשאוף לחיים מלאי משמעות.
   אבל צריך לעשות גם שלום עם המוות, כי הוא קיים.
   ככל שהאדם יותר מתייחס לחלק הנשמתי שלו,
   לומד דרך אירועי חייו, להתפתח, להיות טוב יותר, לעשות טוב
   ולהשפיע טוב..
   הוא פחות מפחד למות, הוא חי, הוא מתעסק בנצח,
   הוא מתפתח, משתכלל ומשתפר כל הזמן,
   מוסיף לעולם ועושה טוב.
   ואת זה הוא לוקח איתו להמשך המסע של הנשמה.
   ככל שאדם יותר מזוהה עם הגוף, יותר עושה דברים,
   של כאן ועשיו, קונה ודואג שיהיה לו, ועסוק רק בכל מה שקשור לגוף,
   הוא יותר מפחד, כי שכל זה יגמר מה יישאר?
   זה מאוד נכון לדאוג לגוף, אבל גם להתפתחות הנפשית נשמתית.
   צריך איזון בחיים, גם טיפוח הגוף וגם טיפוח הנפש והנשמה.
   גם הגוף והנשמה הם שני הפכים שיוצרים תמונה שלמה,
   וחשוב שנביא לידי ביטוי את שניהם.
   גוף בריא בנפש בריאה, ונפש בריאה בגוף בריא.
   

5. המסע של האחד זה לא המסע של האחר..

   הרבה אנשים שומעים חדשות, קוראים כתבות,
   מזדעזעים מהדברים הרעים שהם שומעים, ומתחילים לפחד..
   אבל..
   גם כאן כדאי לדעת את התמונה שלמה..
   כל מה שאדם עובר בחייו, יש לו אפשרות לצאת מזה לגאולה פרטית ממש.
   ואני רואה את זה כל יום.
   אנחנו לא יודעים מה אנחנו צריכים לעבור, אז אין צורך לנחש.
   צריך ללמוד להרגיע את הראש והמחשבות,
   כשעולות מחשבות כמו פחדים שזה יקרה גם לנו,
   צריך לעצור ולהתעקש בתוך תוכנו, שאנחנו לא יודעים מה יקרה לנו,
   ולכן אנחנו לא זורמים עם זה עכשיו.
   אנחנו עוצרים מבינים באמת שאנחנו לא יודעים,
   ולכן אין צורך להיבהל, לפחד, לייצר סרטים ותסריטים, כשאנחנו פשוט לא יודעים.
   במקום כל זה צריך לשאול את עצמנו שאלה אחרת לגמרי,
   מה אנחנו לומדים על עצמנו,
   מה צריך לאזן בתוכנו,
   ואחרי כל זה לשאול את עצמנו, איך אנחנו יכולים להוסיף,
   לעזור, לתקן, לעורר ולהתעורר.
   

6. אל תסתכלו על אנשים כאילו הם מסכנים..

   כשקורה למישהו על ידכם משהו לא פשוט,
   הדבר האחרון שהוא רוצה זה שתרחמו עליו,
   אנשים לא אוהבים שמרחמים עליהם.
   הם זקוקים להקשבה, הבנה, ובעיקר לאמון.
   נכון הם מתמודדים עם משהו גדול,
   אבל הם לא צריכים שתחרצו גורלות.
   היתה לי תלמידה שחלתה בסרטן,
   באיזה שהוא שלב, היא נכנסה להוספיס.
   נסעתי לבקר אותה, שמנו מוסיקה, למדנו משהו ביחד,
   צחקנו והאמנו בכל כוחנו שהיא תצא..
   והיא יצאה.
   כמה חודשים אחר כך היא נפטרה.
   אני באה להגיד, כולנו מתמודדים כאן עם כל מיני דברים,
   אבל זה לא כל מי שאנחנו,
   יש לנו עוד חלקים, ועוד דברים בחיים.
   אז אל תחרצו גורלות, תהיו המומים ותרחמו בטירוף,
   זה מפריע לתת לאדם שממול באמת את מה שהוא צריך.
   שפיות.
   

7. תאמינו ותמצאו את הדרך להוסיף לעולם..

   לסיכום:
   האירועים מסביבנו לפעמים קשים ולא פשוטים..
   אבל..
   אם יש לנו באמונה בלב,
   אז יש לנו אמונה בעצמנו, בחיים, באלוהים, באנשים אחרים
   ובכל מהלך ומהלך שמתרחש.
   אנחנו מתחזקים ויכולים לחזק אחרים,
   ללמד את מה שאנחנו יודעים,
   לעשות חסדים בכל הצורות האפשריות וביכולות שלנו,
   ומתוך הלך רוח כזה, יהיו לנו רעיונות גדולים איך לעזור לעצמנו ולאחרים.

   לפני כמה שנים למדתי כתיבה עיתונאית,
   לימדו אותנו שחלק מהכתבות בעיתון וחלק מעריכת החדשות,
   נעשים בצורה שלילית ומפחידה כי זה תופס את האנשים..
   אפקט השלילה הם קראו לזה..
   הייתי המומה..
   לא האמנתי שמנצלים את הפחדים והלחצים של האנשים,
   בשביל למכור, לקדם ולחבר את האנשים לתכנים הרצויים.
   הקמתי את אויר לנשמה, כדי שיהיה דברים טובים לקרוא,
   שיהיה כלים להתמודד,
   שיהיה מענה לשאלות הקשות של החיים,
   שאנשים ירגישו טוב, ירצו לפתח את החיים שלהם עד אין סוף..
   ומתוך התמודדות יגלו את הטוב בעצמם, באחרים ובעולם.
   אני קוראת לזה אפקט חיובי..
   מזמינה אתכן לא ללכת שולל אחרי כל השליליות מסביב,
   ולהתחיל לתת כוח לחיובי בתוככן ובחייכן,
   לתת כוח לחיובי שקיים באחרים גם כשלא פשוט להם,
   בין אם זה בעיות קטנות ובין אם זה בעיות גדולות.
   זה כבר משנה את העולם ומביא רצון לעשייה והשפעה גדולים יותר.

ניסיתי לענות בפוסט על זה על חלק מהשאלות הקשות,
ולהרגיע על הדרך.
אשמח לענות על כל שאלה ותגובה..
שיהיה שבוע טוב, מלא בבשורות טובות בחיים שלכן ושל כולנו..
אוהבת המון רחלי מדמוני- אויר לנשמה